אחמד חסן בדארנה נ. מדינת ישראל/הועדה המחוזית לתכנון ובניה מח

פסק-דין בתיק בג"ץ 5005/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5005/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. אחמד חסן בדארנה 2. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ 3. עוסמאן אחמד מחמוד 4. עדנאן מוחמד בדארנה נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל/הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון 2. כבוד השופט ווילאם חאמד בקשה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד רפאל כהן בשם המשיבים: עו"ד ערן אטינגר פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: עתירה למחיקת כתבי אישום שהוגשו כנגד העותרים. 1. כנגד העותרים הוגשו כתבי אישום בענייני תכנון ובניה בבית משפט השלום בעכו (עמ"ק 21146/05). כתבי האישום הוגשו מלכתחילה בידי הועדה המקומית לתכנון ובניה. לאחר מכן, הוגשו כתבי אישום מתוקנים, כאשר במקום הועדה המקומית כתובעת, באה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה. 2. העותרים העלו בבית המשפט שתי טענות כנגד כתבי האישום המתוקנים שהוגשו נגדם: האחת, כי התובעת מטעם המדינה, אשר היתה חתומה על כתבי האישום המתוקנים, לא הוסמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתבי האישום. השניה, כי הועדה המחוזית לא היתה רשאית לבוא כתובעת תחת הועדה המקומית. 3. בית משפט השלום דחה את שתי הטענות בשתי החלטות נפרדות. לעניין הטענה הראשונה, נקבע בהחלטה מיום 30.3.06 כי התובעת הציגה כתב הסמכה מפורש מהיועץ המשפטי לממשלה, ולפיכך הוסמכה כדין. לעניין הטענה השניה, נקבע בהחלטה מיום 22.5.06, ראשית, כי אין כל מניעה על פי החוק כי הליך פלילי שהוחל ביוזמת הועדה המקומית יימשך בידי הועדה המחוזית, שזו כמו זו כפופות לסמכות העליונה של היועץ המשפטי לממשלה. כך עולה מסעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ומסעיפים 11 ו-12 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982. שנית, החילופין שחלו בין הועדה המקומית לועדה המחוזית כתובעת באישומים מתיישבים גם עם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה הקובעות נוהלים ביחס לחילופי תובעים, כאמור. לפיכך, תיקון כתבי האישום והחלפת התובעים כאמור נעשו בהתאם לדין, ואין עילה למחיקת כתבי האישום. 4. בעתירה, מבקשים העותרים להעמיד במבחן הביקורת את החלטות בית משפט השלום, ועותרים לסעד של מחיקת כתבי האישום. הם חוזרים על עיקרי טענותיהם שהעלו בבית משפט השלום. 5. דין העתירה להידחות על הסף. כלל הוא, כי אין בית המשפט הגבוה לצדק מתערב בהחלטות ביניים בהליך פלילי אלא במקרים יוצאי דופן של העדר סמכות או אם עולה תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור (בג"צ 2291/06 אפל נ' בית משפט השלום בתל-אביב יפו (טרם פורסם); בג"צ 6371/94 דרעי ואח' נ' בית המשפט המחוזי בירושלים ואח', פ"ד מט (1) 133, 135). ככלל, לא ניתן לערער על החלטת ביניים במסגרת הליך פלילי, ואין לעקוף כלל זה באמצעות פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק, שהיא במהותה ערעור על החלטה כזו (בג"צ 9018/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ואח', תק-על 2005(3) 4244; בג"צ 4772/05 דהאן ואח' נ' מדינת ישראל ואח', תק-על 2005(2) 1691). עניינם של העותרים אינו נופל לגידרם של החריגים המוכרים שבהם נכון בית משפט זה להתערב בהחלטת ביניים כאמור. לעותרים שמורה זכותם לערער על החלטות בית משפט השלום במסגרת ערעורם על פסק הדין, אם ובמידה שיראו צורך בכך, והליך הערעור הוא ההליך הדיוני הטבעי לבירור השגותיהם על החלטות בית משפט השלום (בג"צ 8808/04 אפק נ' פרקליטות מחוז תל אביב (טרם פורסם); בג"צ 6317/01 זאפט נ' כבוד השופט ש' טימן ואח', תק-על 2001(3) 1084). העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, כ"ח באלול תשס"ו (21.9.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06050050_R01.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il