פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עמ"מ 5003/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'בארין בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין לפנַי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיאה ר' יפה-כ"ץ) מיום 12.7.2022 במ"מ 33486-04-22. המערער תושב חורה, בעל עבר פלילי בעבירות נגד ביטחון המדינה בגינן נגזרו עליו בעבר עונשי מאסר בפועל, נעצר לחקירה פלילית ביום 2.4.2022 ומעצרו הוארך לצרכי חקירה בהחלטת בית משפט השלום. ביום 18.4.2022 הוציא שר הביטחון צו מעצר מינהלי בעניינו של המערער, מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק), המורה על מעצרו למשך כ-6 חודשים, עד ליום 1.10.2022, וזאת בשל קיומו של "יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה/ביטחון הציבור מחייבים זאת". בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן באישור הצו בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק, קבע ביום 24.5.2022 כי יש בראיות הגולמיות והמנהליות שהצטברו בעניינו של המערער די כדי להצביע על סיכון ממשי הנשקף ממנו לביטחון המדינה והציבור באופן המחייב את מעצרו המינהלי. בית המשפט הוסיף וציין כי החומר מעיד על פוטנציאל של איום וסכנה מוחשיים. בחלוף שלושה חודשים מיום שהוצא הצו, הוגשה בקשת המשיבה לאישורו, כמצוות הוראת סעיף 5 לחוק. ביום 12.7.2022 התקיים דיון בבקשה, במהלכו אִפשר בית המשפט לבא-כוח המערער לחקור את נציג גורמי הביטחון שהתייצב בדיון, וכן התקיים דיון במעמד צד אחד במהלכו התקבלו הסברים משלימים מטעם המשיבה והוצג לבית המשפט חומר חסוי. בסופו של הדיון נקבע לאחר עיון בחומר הגלוי והחסוי ושמיעת טענות הצדדים כי שחרורו של המערער עלול להביא לסיכון ממשי מצדו כלפי המדינה והציבור. על החלטה זו נסוב הערעור שלפנַי, בו טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא לקח בחשבון את העובדה שמאז שחרורו מכותלי בית הסוהר הוא שיקם את חייו ומנסה להרחיק את עצמו מעברו; כי עצם העובדה שמאז שחרורו ממאסר הוא לא נעצר, מעיד על כך שלא נשקפת ממנו מסוכנות כלשהי; וכי בכל מקרה לא היה מקום לאשר את צו המעצר למשך תקופה ארוכה של 6 חודשים. אין גם להלום את השימוש שעושה המדינה בכלי המעצר המינהלי ככלי ענישה וזאת תוך סטייה מתכלית החוק. בדיון שהתקיים לפנַי הוסיף בא-כוח המערער וטען כי הוא "מגשש באפלה" נוכח העובדה שלא ניתנה לו האפשרות לעיין בחומר החסוי בעניינו של המערער. בא-כוח המשיבה טען מנגד כי אין עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי המבוססת על מידע מהימן על פיו נשקפת מן המערער סכנה לביטחון המדינה והציבור. עוד הובהר כי לא ניתן להרחיב בעניין החומר החסוי מעבר לפראפרזה שהועברה זה מכבר – והיא כי קיים חשש שהמערער יפעל ויבצע פעילות מטעמו של ארגון התנועה האסלאמית. כמו כן התקיים לפני דיון מפורט במעמד צד אחד, בו עיינתי בחומר החסוי וקיבלתי תשובות לשאלות שהצבתי לגורמי הביטחון. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, בחומר החסוי שהוגש לעיוני וכן שמיעת טענות הצדדים, כמו גם הסברים שניתנו לי בעל-פה על ידי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אין חולק כי מעצר מינהלי הוא כלי רב-עצמה בעל השלכות לא פשוטות על זכויות הפרט, וכי יש להקפיד על שימוש בו רק במצבים קיצוניים ובלית ברירה אחרת (עמ"מ 4489/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.8.2021); עמ"מ 3087/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (29.5.2022)). ברם, שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים שימוש באמצעי חריג זה. מהחומר החסוי ומההבהרות שניתנו לי במעמד צד אחד, ניכר כי נשקפת מהמערער סכנה ממשית הקרובה לוודאות לביטחון המדינה והציבור. נוכח עוצמת החומר החסוי, לא מצאתי כי יש במשקלן של הנסיבות השונות עליהן מצביע המערער, כדי להשתכנע מהיעדר מסוכנותו, כפי שטען. בכלל זה, העובדה שהוא התחתן, שהוא מבקש לנהל אורח חיים נורמטיבי, שהוא היה במעקב מתמיד מאז שחרורו מהכלא וכן הלאה. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050030_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il