פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3354/17
בג"ץ 5/19
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ג' קרא
העותרים בבג"ץ 3354/17:
1. צפואן עויוי
2. אשרף מוניר
3. סלים אסחאק אלג'עבה
4. שירין עיסאווי
העותרות בבג"ץ 5/19:
1. רואן דאר אבו מטר
2. גדיר אאטרש
3. יאסמין שעבאן
4. מלק סלמאן
5. מרח געידי
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 3354/17 ובבג"ץ 5/19:
1. שירות בתי הסוהר
2. המשרד לביטחון פנים
ידידי בית המשפט:
1. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
2. רופאים לזכויות אדם
3. עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
הודעת עדכון מטעם המשיבים מתאריך 21.05.2020; תגובות העותרות וידידי בית המשפט מתאריך 03.06.2020
תאריך הישיבה:
כ"ט בניסן התש"ף
(23.04.2020)
בשם העותרים בבג"ץ 3354/17:
עו"ד מיכל פומרנץ
בשם העותרות בבג"ץ 5/19:
עו"ד יאמן זידאן; עו"ד סלימאן שאהין
בשם המשיבים:
עו"ד רן רוזנברג; עו"ד רותם סלמה
בשם ידידי בית המשפט:
עו"ד מוריאל אורדן; עו"ד אפרת ברגמן-ספיר; עו"ד מונא חדאד
פסק-דין
המשנה לנשיאה ח' מלצר:
1. על-פי החלטת ההרכב מתאריך 23.04.2020 נותרו למעשה שתי סוגיות פתוחות בעתירות שלפנינו:
האחת היא בהצהרה חד-משמעית שנתבקשה מאת המשיבים בדבר הפרדה מגדרית של אסירים ואסירות במהלך העברתם ברכבי המשיב 1;
השנייה נוגעת לחידוד נהלים הנוגעים להסדרת גישתם של אסירים לנוחיות במהלך הסעתם ברכבי המשיב 1.
בהתאם לכך, ביקשנו כי המשיבים יגישו את עמדתם ביחס לסוגיות הנ"ל, תוך מתן אפשרות לתגובה מצד העותרים וידידי בית המשפט.
2. המשיבים הגישו הודעה מעדכנת, בגדרה עדכנו כי בכל הנוגע לשאלת ההפרדה המגדרית: "ניתן להצהיר באופן חד משמעי, על כך שהסעת אסירות ביטחוניות לבתי המשפט הצבאיים בעופר ובסאלם תיעשה ברכב נפרד מאסירים ועצורים בני המין השני" (ההדגשות במקור – ח"מ). עם זאת, ביחס להסעת עצורות ואסירות שאינן ביטחוניות, וכן הסעת אסירות ביטחוניות ליעדים אחרים – הובהר כי הדבר מצריך עבודת מטה נוספת, הכוללת בחינה של כלל מערך ההסעות של האסירות והעצורות בישראל לבתי המשפט והיבטים שונים נוספים. בסיומה של עבודת מטה זו, כך נמסר, "יובא העניין להכרעתם של הדרגים הבכירים ביותר בשירות בתי הסוהר ובמשרדי הממשלה השונים".
3. אשר לנגישותם של אסירים למתקני סניטריה (שהועלתה בבג"ץ 3354/17) – המשיבים מסרו כי בכל מכלולי קליטת אסירים ועצורים בתחנות השונות בהן עוצר רכב ליווי אסירים מצוי מתקן שירותים ומתאפשר לכל אסיר, או אסירה המבקשים זאת, לעשות בו שימוש. עוד צוין, כי יבוצע חידוד של הנהלים הנוגעים לתנאי מחיית אסירים, בפרט ביחס לגישה נאותה למתקני נוחיות.
4. בתגובה לאמור, העותרים טענו – ועיקר טענותיהם יובא בתמצית – כי אין די בהצהרתם של המשיבים ביחס להפרדה מגדרית בהסעות, שכן הצהרה זו נוגעת להסעות לבתי המשפט בלבד, ואין בה התייחסות למקרים בהם יעד הנסיעה שונה. בנוסף, נטען כי אין להסתפק בהצהרותיהם הכלליות של המשיבים לגבי שיפור גישתם של אסירים למתקני נוחיות, וכי קיים צורך בקביעת כללים ברורים בסוגיה זו, לצד בדיקה יזומה ועקבית, ותוך עריכת ביקורת קפדנית על אופן פעולתם של המשיבים.
העותרים בבג"ץ 3354/17 וכן ידידי בית המשפט, הפנו בהקשר זה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחר הדיון (ראו: דו"ח מבקר המדינה 70ב, בעמ' 1937-1934 (2020) (להלן: דו"ח מבקר המדינה), העוסק בין היתר בתנאי ליווי עצורים המוסעים ברכבי שב"ס. על-פי האמור בדו"ח מבקר המדינה, אופן הטיפול בהסעות עצירים על-ידי המשיב 1 (עניין שאיננו עוד במוקד העתירות) מעלה "תמונה של תנאים קשים ברכבי הליווי".
5. לאחר עיון בטענות הצדדים במכלול, אנו סבורים כי דין העתירות להימחק, תוך שמירת טענות העותרים בכל הנוגע לתנאי ליווי האסירים והעצירים לעתיד.
ננמק הדברים בקצרה להלן.
6. כפי שציינו המשיבים בהודעת העדכון שהוגשה מטעמם עוד בתאריך 21.11.2019, הרי ש"שירות בתי הסוהר ממשיך לפעול לטיוב וקיצור מסלולי הנסיעה באמצעים שונים, וצעדים נוספים ננקטו". בהמשך לכך, כפי שנמסר לנו בדיון מתאריך 23.04.2020, בוצעו מספר פעולות אופרטיביות לשיפור תנאי המנוחה, אספקת המזון והנוחיות הניתנים לאסירים המצויים בדרכים. בהתאם לכך, כפי שהצהירו המשיבים בהודעת העדכון האחרונה, "בכל תחנה בה עוצר רכב הליווי מתאפשר לכל אסיר או אסירה, המבקשים זאת, לעשות שימוש בשירותים", וכן צוין כי הנהלים הנוגעים לעניין זה יחודדו לגורמים הרלבנטיים.
7. בכל הנוגע לטענת העותרות בבג"ץ 5/19, הרי שעילת העתירה, שעסקה בחובתם של המשיבים להפריד בין אסירות ביטחוניות לבין אסירים פליליים בדרכם אל בתי משפט צבאיים מסוימים – מוצתה, לנוכח הצהרת המשיבים כי פרקטיקה זו לא תישנה עוד וכי בכוונתם לפעול להפרדה מגדרית בין אסירים ועצורים בסיווגים נוספים. ככל שפרקטיקה זו קיימת אף בהסעות מבתי סוהר אחרים – הרי שחזקה על המשיבים, אשר ציינו בתגובתם כי בכוונתם להביא לסיומה של תופעה זו, כי הם אכן יפעלו כך.
8. בשים לב לכל האמור לעיל, וכן לעובדה כי לרשות העותרים קיים סעד חלופי על דרך של הגשת עתירת אסיר מתאימה – אנו מורים כי דין העתירות להימחק.
על המשיבים להמשיך בתהליכי שיפור מערך ההיסעים, כפי שאלה הוצגו לפנינו – בטיוב תנאי המחייה הניתנים לאסירים במהלך נסיעתם, ובחידוד הנהלים והטמעתם בקרב האחראים על כך מבין משרתי המשיב 1. סוגיות אלה קשורות בקשר הדוק עם שאלת משך זמן הנסיעה בין תחנה לתחנה וחישוב מסלול הנסיעה כולו, וחזקה על המשיבים כי ייתנו ליבם גם להיבטים אלה, במסגרת הליכי הייעול והשיפור (עליהם הצהירו בפני בית המשפט, ובתגובתם לאמור בדו"ח מבקר המדינה).
9. לעותרים, מנגד, תהא שמורה האפשרות לפנות לערכאות (במסגרת עתירת אסיר מתאימה, כפי הוראת סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, או בעתירה כללית, ככל שיתקיימו התנאים המצדיקים זאת), במקרה שבו תימשך הפגיעה בתנאי המחיה של האסירים והעצירים המועברים בדרכים.
10. בהינתן כל האמור לעיל – העתירות נמחקות בזאת.
ניתן היום, כ"ו בסיון התש"ף (18.6.2020).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
17033540_K31.docx אר
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il