בהטון יוקסאל נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4995/01 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת מ' נאור המערער: בהטון יוקסאל נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.2.01 בת"פ 920/00 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' אבידע, ב' אזולאי, ח' עמר תאריך הישיבה: ב' אדר תשס"ב (14.2.2002) בשם המערער: עו"ד אליהו שרז, עו"ד שרית סדן בשם המשיבה: עו"ד דודי זכריה פסק-דין 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של אינוס ושלילת כושר התנגדות במקרה אחד ובעבירה של ביצוע מעשים מגונים במקרה אחר ונדון לשמונה שנות מאסר מיום מעצרו (8.3.00) ועוד שנתיים מאסר על תנאי. הוא מערער לפנינו על הרשעתו על חומרת עונשו. צדק נציג המדינה באמרו שהתיק שלפנינו איננו אלא תיק של מהימנות. במקרה הראשון מבוססת ההרשעה על מכלול של ראיות ובתוכן ראיות מדעיות, המוכיחות למעלה מכל ספק סביר שהמערער קיים יחסים עם המתלוננת וגירסאותיו השונות של המערער נמצאו בלתי מהימנות, והוא - אף שהמתלוננת עצמה שהושקתה במשקה חשוד, לא זכרה את נסיבות האירוע אלא במעורפל; במקרה האחר מבוססת ההרשעה על אימרתה של המתלוננת (שהיתה בעת המעשה כבת אחת-עשרה ומחצה) לפני חוקרת נוער, שנתמכה בראיית סיוע של ממש, שהיא - מצבה הנפשי של המתלוננת סמוך לאירוע. הסניגור המלומד ניסה לקעקע את ההרשעה מכל זווית אפשרית, וגם המערער הוסיף דברים, אך לדעתנו הנמקת בית המשפט המחוזי היא מבוססת ואין עילה להתערב בה, לפיכך יש לדחות את הערעור על ההרשעה. 2. גם הערעור על העונש אינו מבוסס. המקרים שבהם הורשע המערער חמורים הם בטיבם ובנסיבותיהם, כאשר מדובר במתלוננת בגיל רך, שאחת מהן היא אך ילדה. אף לעובדה שהמערער הוא תושב זר משקל נמוך בנסיבות המקרה שלפנינו, כאשר המערער כבר עבד שנים אחדות בארץ ושפתה אינה זרה לו. לפיכך החלטנו לדחות את הערעור גם על גזר הדין. הערעור נדחה. ניתן היום, ב' אדר תשס"ב (14.2.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01049950.B02 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il