איי.או.אר.בי.בי.אר (1998) בע"מ -זניט מדיה נ. הרשות השניה לטל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4991/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותרת: איי.או.אר.בי.בי.אר (1998) בע"מ -זניט מדיה נ ג ד המשיבה: הרשות השניה לטלוויזה ולרדיו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד הלה פלג, עו"ד ג'ואי לייטסטון בשם המשיבה: עו"ד יאיר עשהאל, עו"ד חגית חרס פסק-דין השופט י' עמית: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מיום 23.1.2014, בנוגע להגבלת היקף המכירה המקסימלי של זמן הפרסום לחברות רכש מדיה, ל-25% מזמן הפרסום של כל זכיינית על-פי הרייטינג המשוקלל (להלן: ההחלטה). ההחלטה נתקבלה לנוכח המלצות ועדת שחם לבחינת שידורי הטלוויזיה, במטרה להגביר את התחרות בין חברות רכש המדיה ולהקטין את כוח המיקוח שלהן מול הזכייניות. 2. העותרת, חברה פרטית העוסקת ברכש מדיה לטובת מפרסמים, טענה כי המשיבה לא יישמה את ההחלטה, למרות חובתה לעשות כן. משכך ביקשה העותרת, בין היתר, כי בית משפט זה ייתן צו על תנאי, המורה למשיבה לנמק מדוע אינה מיישמת את ההחלטה. 3. בתגובת המשיבה לעתירה נטען, בין היתר, כי ההחלטה מיושמת, ולכן העתירה תיאורטית ודינה להידחות. המשיבה טענה כי בסמוך לאחר קבלת ההחלטה, החלה לנקוט בצעדים ליישומה, ובכלל זאת בצעדי אכיפה מול זכייניות, וכי לנוכח המורכבות ביישום ההחלטה, זמן הפעולה של המשיבה אינו חורג מהסביר. מנגד, בהודעת העותרת שהוגשה בעקבות תגובת המשיבה, נטען כי מדובר באכיפה למראית עין בלבד, וכי ההחלטה אינה מיושמת בפועל. 4. ביום 5.11.2018 התקיים דיון בעתירה, ולאחריו הורינו למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (להלן: המועצה) לקיים דיון מחודש בנושא אופן יישום ההחלטה. ביום 8.1.2021, לאחר מספר בקשות ארכה, הגישה המשיבה הודעת עדכון, בה נכתב כי לאחר שהמועצה קיימה מספר דיונים בנושא, ולנוכח מידע שהונח לפניה, בין היתר בחוות דעת מומחה שמינתה, הוחלט להורות על הקפאה זמנית של ההחלטה לשנת 2021. הוסבר, כי לנוכח תמורות שחלו בשוק הפרסום בטלוויזיה בשנים האחרונות, כלי ההתערבות הנוכחי אינו נותן מענה לחוסר האיזון הקיים בשוק, ויש לבחון חלופות לאסדרת השוק. 5. ביום 26.7.2021 הגישה העותרת תגובתה להודעת המשיבה, וטענה כי האחרונה לא פירטה את פעולות האכיפה שבהן נקטה בשנים שקדמו להקפאת ההחלטה. לשיטתה, במשך מספר שנים, המשיבה נמנעה מלטפל בכשל הקיים בשוק הפרסום בטלוויזיה, ואין להשלים עם התנהלותה זו. על יסוד האמור, העותרת ביקשה כי ייקבע דיון נוסף בעתירה, שבו המשיבה תבהיר אילו צעדי אכיפה ננקטו עד להקפאת ההחלטה ואילו כלים חלופיים נמצאו לאסדרת השוק. 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ואין טעם בשלב הנוכחי לבחון את פעולות האכיפה הצופות פני עבר. משכך, אף אין צורך להידרש לשאלה אם היה ראוי מלכתחילה לצרף לעתירה צדדים שיש להם אינטרס בה, כמו הערוצים השונים וחברות רכש המדיה. חזקה על המועצה כי תפעל בהקדם לבחינת פתרונות חלופיים לאסדרת השוק, כאמור בהודעת העדכון של המשיבה, וטענות הצדדים שמורות להן. 7. למען שלמות התמונה, יצוין כי עמותת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, הגישה לבית משפט זה שתי בקשות לקבלת מסמכים מהמשיבה, על רקע בקשתה להצטרף להליך כידיד בית המשפט (בקשה שלא הוכרעה). לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אין מקום להידרש לבקשות, ולמותר לציין כי הדרך פתוחה לפני העמותה להגיש בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. 8. סוף דבר שהעתירה נדחית. בנסיבות העניין, לנוכח פעולותיה של העותרת בשנים האחרונות לקידום פתרון בנושא, המשיבה תישא בהוצאותיה בסך 10,000 ₪. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"א (‏12.8.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17049910_E35.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1