פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 4989/09 בבית המשפט העליון ע"א 4989/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת ש' גולן, סגנית-נשיא) שלא לפסול עצמה מלדון בעניינו של המערער בבש"א 1027/09 בתמ"ש 1611/08, 1612/08, 1613/08, 1614/08 בשם המערער: עו"ד עמיהוד בורוכוב בשם המשיבה: עו"ד ארצי בן יעקב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת ש' גולן, סגנית-נשיא), מיום 3.6.2009 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער (בש"א 1027/09 בתמ"ש 1611/08, 1612/08, 1613/08, 1614/08). 1. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים רבים בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, הנובעים מכשלון נישואיהם. המערער, נתין זר, שאינו מתגורר בארץ, טען כי המשפט המתנהל מוטה לטובת המשיבה באופן הבא לידי ביטוי, בין היתר, בפסיקת מזונות זמניים גבוהים ובפסיקת הוצאות לטובת המשיבה בסך של 30,000 ש"ח בגין אי התייצבות המערער לדיון שנקבע ליום 17.9.2008. בקשת המערער לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 11.5.2009 הוגשה ביום 6.5.2009 ונדחתה על ידי בית המשפט שקבע כי נוכחותו של המערער נדרשת בדיון. ביום 10.5.2009 ביקש שוב לדחות את הדיון שנקבע ליום 11.5.2009 והודיע כי בכוונתו להגיש בקשה לפסילת בית המשפט. ביום 11.5.2009 הגיש בא כוחו בשל המערער בקשה לפסילת בית המשפט לאור סירובו לפטור את המערער מהתייצבות לדיון ולאור ההחלטות שפורטו לעיל. מאחר והבקשה לא הגיעה פיזית לידי בית המשפט, החליט האחרון לקיים את הדיון. עקב היעדרות המערער מהדיון הורה על מחיקת כתבי בי הדין שהוגשו מטעמו. בקשת הפסלות נמחקה למחרת, ביום 12.5.2009, נוכח העדר תצהיר מאומת כדין. המערער הגיש בקשת פסלות נוספת ביום 31.5.2009 בה פירט שורה של החלטות מוטות, לדעתו, המצדיקות את פסילת בית המשפט, לרבות ההחלטות שנתן בית המשפט מאז מחיקת בקשת הפסלות הראשונה. 2. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט פירט את השתלשלות העניינים בתיק וקבע כי במועד הדיון הראשון, 17.9.2008, החליט בנסיבות העניין שלא למחוק את התביעות שהגיש המערער חרף אי התייצבותו, אך השית עליו הוצאות גבוהות שכן לאותו מועד נקבעו לדיון 6 תביעות. בית המשפט הוסיף כי קבע דיון נוסף ליום 11.5.2009, תשעה חודשים מאוחר יותר, כדי לאפשר למערער לארגן ולתכנן את הגעתו לישראל. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי בקשת הפסלות הוגשה בניגוד לדין, ללא תצהיר אימות כנדרש, שכן התצהיר שצורף כתוב באנגלית והוא מאמת 'תקציר של הבקשה' בלבד, אשר לא צורף. בית המשפט הבהיר כי בניגוד לטענת המערער, בא כוחו לא עתר לפסול אותו בעל-פה, אלא התייחס לבקשה שבכתב שהגיש ושטרם הגיעה לידי בית המשפט. מאחר והשגותיו של המערער מתייחסות להחלטות שיפוטיות של בית המשפט, קבע כי הדרך לתקוף אותן היא על ידי פנייה לערכאת הערעור, כפי שאכן עשה ביחס לפסיקת ההוצאות שהושתו עליו, ואין הן מהוות בסיס לפסול שופט מלדון בתיק או לבחירת המותב או בית המשפט הנוח לצדדים להתדיין בפניו. בית המשפט הוסיף כי דווקא אי מחיקת תביעות המערער בחודש ספטמבר 2008 מצביעה על העדר משוא פנים מצידו וכי קיים שיהוי ביחס לחלק מהטענות שהעלה המערער שלא בהזדמנות הראשונה. מכאן הערעור שלפניי. 3. המערער טוען כי היה בכוונתו להגיע לישראל לדיון, אך נמנע מלעשות כן בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציאה המשיבה נגדו. לטענתו, היה על בית המשפט לאפשר לבא כוחו לטעון בעל- פה לפסילתו ביום 11.5.2009, וכי סירובו של בית המשפט לעיין בבקשת הפסלות והחלטתו להמשיך את הדיון מקים חשש ממשי למשוא פנים, כמו גם עצימת עיניו של בית המשפט נוכח חוסר תום הלב של המשיבה. המערער טוען כי ניתן היה לדון בתביעותיו גם בלא נוכחותו ולא היה מקום למחוק את כל כתבי בי הדין שהגיש בשל העדר תצהיר מאומת כדין בחו"ל. המערער לומד מקביעת מועד ההוכחות הקרוב על משוא פנים לטובת המשיבה. לדעתו, גם הטלת הוצאות משפט נגדו נעשתה תוך אפלייתו לרעה ויש לו השגות על גובה המזונות הזמניים שנקבע כי עליו לשלם. לדעת המערער, נוכח התנהלות של איפה ואיפה, אין ביכולתו של בית המשפט להמשיך לנהל את הדיון באופן נטול פניות. 4. המשיבה, בתשובתה לערעור, טוענת כי כל טענות המערער נוגעות להתנהלותו ולהחלטותיו של בית המשפט שלא תאמו את ציפיית בא-כוחו ושדינם להישמע בהליך ערעור בלבד. לדעתה, בקשת הפסילה הראשונה הוגשה בחוסר תום לב, ביום הדיון עצמו מתוך מטרה לדחות את מועד הדיון, לסכל ולשבש את הליכי משפט. המשיבה מפנה לתגובתה לבקשת הפסלות בה טענה כי הוגשה בשיהוי ניכר, כי המערער אינו מדייק בתיאור העובדות וכי התנהלותו חסרת תום לב. לפיכך מבקשת היא לדחות את הערעור. 5. דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי על חוסר שביעות רצון מאופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט ומהחלטותיו יש להשיג בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 6611/08 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 9.12.2008)). הכרעה שיפוטית באופן מסוים ולטובת צד מסוים, כשלעצמה, אינה מעידה על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006)). יתרה מכך, אפילו מדובר ברצף של החלטות שאינן מצדדות בעמדת בעל דין, איך בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 1699/09 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 27.4.2009)). במקרה דנן לא מצאתי יסוד לטענות המערער כי ההחלטות שקיבל בית המשפט, בין אם צודקות הן ובין אם לאו, ואופן ניהול הדיון על ידו מקימים עילת פסלות ומעוררים אפשרות ממשית למשוא פנים כלפיו. למעלה מן הצורך אוסיף, כי אכן ניתנה למערער האפשרות להתייצב לדיון בעניינו פעם נוספת אך הוא לא ניצל אותה וכי מחיקת תביעותיו, אין בהן משום סוף פסוק לאור האפשרות להגישן מחדש, אם ירצה בכך. אף אין בעובדת חיובו של המערער בהוצאות משפט או בעמידת בית המשפט על הגשת תצהיר כדין, כשלעצמם, כדי להקים עילת פסלות (יגאל מרזל, בעמוד 178). דומה, כי התנהלות המערער ובא כוחו, לרבות בנוגע לאי הגשת תצהירים כדין ובמועד וביחס לעיתוי הגשת בקשות הפסלות, מרמזת על כך שכל מטרת המערער היא לדחות את הדיונים ולסכל דיון ענייני בהליכי המשפט. לכך אין לתת יד. הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 5000 ש"ח. ניתן היום, ה' באב התשס"ט (26.7.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09049890_N02.doc שי מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il