פסק הדין המלא
החלטה בתיק בש"מ 4983/14
בבית המשפט העליון
בש"מ 4983/14
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים:
1. אנדלוסיה הנדסה ואדריכלות בע"מ
2. חוסאם מג'אדלה
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית באקה אל-גרבייה
2. ראש עיריית באקה אל-גרבייה
3. מהנדס עיריית באקה אל-גרבייה
4. הועדה לתכנון ובניה – עירון
5. משרד החינוך התרבות והספורט – אגף הבינוי והתקצוב
ערעור על החלטתה של כבוד רשמת בית המשפט העליון ל' בנמלך מיום 26.5.2014 בבש"מ 7483/13
בשם המערערים:
עו"ד אחמד אמארה; עו"ד דניאל כהן
בשם המשיבה 1:
עו"ד חוסאם אבו-פול
פסק-דין
1. ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך (בש"מ 7483/13 – ה') מיום 26.5.2014, אשר דחתה את בקשת המערערים להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (השופט א' קיסרי) בעת"מ 38927-08-13 מיום 8.9.2013, במסגרתו נמחקה עתירה שהגישו המערערים בקביעה כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים מצויה במשפט הפרטי.
2. המערערים הגישו באיחור ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים וההליך לא התקבל לרישום בבית משפט זה. לכן, הם הגישו בקשה להארכת מועד אשר במסגרתה טענו כי פסק הדין לא הומצא לידיהם כדין וכי נודע להם עליו רק ביום 16.9.2013, בעיון אקראי במערכת "נט המשפט". עוד נטען כי הם הגישו את הערעור לראשונה ביום 28.10.2013, אך עקב הנחיות שגויות של המזכירות, הגשת ההליך התעכבה עד להגשת הבקשה להארכת מועד ביום 4.11.2013. כן נטען, כי בתקופה הרלוונטית למניין ימי הגשת ההליך, חלה פגרת הסוכות וכי מערער 2 ובא כוח המערערים חגגו את חג הקורבן. משיבה 1 ציינה כי פסק הדין הועבר לבא כוח המערערים באמצעות דואר אלקטרוני ביום 8.9.2013, כפי שזה עולה גם ממערכת "נט המשפט".
3. בהחלטתה מיום 26.5.2014, קבעה הרשמת כי תחילת מניין הימים להגשת ההליך היא במועד הידיעה הנטען על ידי המערערים, קרי ביום 16.9.2013 ולא לפי מועד ההמצאה הנטען. זאת, אף שמצאה כי בא כוח המערערים לא סיפק תשתית עובדתית ברורה באשר לשאלה האם משלוח פסק הדין בדואר אלקטרוני לא היה בבחינת המצאה כדין ואף שלא תמך את טענותיו בתצהיר. על פי מועד זה, המועד האחרון להגשת הערעור, בשים לב לפגרת הסוכות, חלף ביום 24.10.2013. הרשמת הניחה לטובת המערערים לפיה ההליך הוגש ביום 28.10.2013 ולא ביום 4.11.2013. משכך, נקבע כי ההליך הוגש באיחור של ארבעה ימים. המערערים טענו כי הטעם באיחור הוא כי המערער 2 ואחד מעורכי הדין במשרד שמייצג את המערערים חגגו במהלך אותה תקופה את חג הקרבן. הרשמת קבעה כי טעם זה לא עולה כדי "טעם מיוחד", שכן, מדובר בחג שאורכו ארבעה ימים בלבד ובאירוע שהיה ידוע מראש למערערים ולבאי כוחם. כן קבעה היא כי עורך הדין שעל פי הנטען חגג את חג הקורבן, אינו מייצג את המערערים בבקשה להארכת מועד וכי לא הובהר מה חלקו בהליך ומדוע ההליך לא הוכן על ידי עורך דין אחר במשרד.
4. מכאן הערעור שלפניי. בערעור חוזרים המערערים בהרחבה על הטענות שנטענו בפני הרשמת באשר להמצאה שלא כדין ולשגגה בהנחיית המזכירות. אשר לחג הקורבן, נטען כי עורך הדין שמטפל בתיק חגג באותה תקופה את חג הקורבן שנמשך ארבעה ימים, מכאן כי ההליך הוגש באיחור של יום אחד. המערערים טוענים גם כי סיכויי הערעור בהליך העיקרי הם גבוהים וכי עניינו של ההלך המקורי הוא חיי אדם, שכן הוא עוסק בביטול צווי הפסקת עבודה, המשכת בנייה ואכלוסם של שישה גני ילדים, חרף קיומם של פגמים חמורים, שעל פי הנטען, התגלו בבנייתם.
5. דין הערעור להידחות.
6. טענותיהם של המערערים באשר להמצאה שלא כדין אינן יכולות לסייע להם בערעור הנוכחי, זאת משום שהרשמת קבעה כי תחילת מניין הימים הנתונים להגשת ההליך, על אף חוסר הבהירות שנזקף לחובתם של המערערים, יהיה מיום הידיעה הנטען על ידם – 16.9.2013 – ולא מיום המצאת פסק הדין כפי שזה נטען על ידי המשיבים וכפי שזה עולה גם ממערכת "נט המשפט" – 8.9.2013. בדומה, גם טענותיהם באשר לשגגה שנפלה בהנחיית המזכירות מתייתרות, מן הסיבה שהרשמת יצאה מנוקדת הנחה המטיבה עמם לפיה ההליך הוגש ביום 28.10.2013 – במועד הנטען על ידם.
7. נותרת השאלה, האם עצם העובדה שבא כוח המערערים חגג באותה תקופה את חג הקורבן, מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד כנדרש לפי תקנה 528 סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. טעם מיוחד להארכת מועד הוא ככלל אירוע שמנע מבעל דין לפתוח בהליך במועד, מטעמים שאינם תלויים בו או בבא כוחו. עם זאת, לצד שיקול מרכזי זה ניצבים שיקולים נוספים ובכללם סיכויי ההליך העיקרי, האינטרס של הציבור או של צדדים שלישיים בהכרעה בהליך ועוד. בענייננו, חג הקורבן אורך ארבעה ימים בלבד והוא היה ידוע למערערים ולבאי כוחם מבעוד מועד. אשר לסיכויי ההליך, מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. בתמצית, עניינה של העתירה הוא בקשה לבחינה על ידי אנשי מקצוע חיצוניים את טענות המערערים בדבר ליקויים משמעותיים שהיו בתהליך בניית שני מבנים וכן עתירה להכרזה על בטלות מכתב המשיב 3 לפיו הוא נטל את סמכויות המערער 2. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה וזאת לאחר שמחק חודשיים קודם לכן עתירה נוספת של המערערים באותו עניין. נקבע כי מדובר במחלוקת מקצועית שאינה מקימה עילה להתערבותו וכי המחלוקת האמיתית היא בשאלה האם נטילת הסמכויות מהווה הפרה של הסכם התכנון, ועל כן מקומה להיבחן בבתי המשפט האזרחיים. אשר על כן, דומה כי אין בשיקול סיכויי ההליך כדי לסייע למערערים בבקשתם.
8. סוף דבר, הערעור נדחה בזה.
ניתן היום, י"ז באב התשע"ד (13.8.2014).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14049830_H02.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il