דיבר גרבאן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4979/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4979/09 ע"פ 5680/09 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל המערער בע"פ 4979/09: המערער בע"פ 5680/09: דיבר גרבאן חמיס גרבאן נ ג ד המשיבה בע"פ 4979/09 ובע"פ 5680/09: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה בתיק פ 6119/07 ביום 27.5.09 על-ידי השופטת דיאנה סלע תאריך הישיבה: י"א בחשון תש"ע (29.10.09) בשם המערער בע"פ 4979/09: בשם המערער בע"פ 5680/09: עו"ד שלומי בלומנפלד עו"ד רפאלה שפריר בשם המשיבה בע"פ 4979/09 ובע"פ 5680/09: בשם שירות מבחן למבוגרים: עו"ד ג'ויה שפירא גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. שני ערעורים על חומרת העונשים שנגזרו על המערערים בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת סלע) בת"פ 6119/07 ביום 27.5.09. המערערים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, כלהלן: המערער בע"פ 4979/09 - מערער 1 - בהחזקת סכין למטרה לא כשרה ובתקיפה, וזוכה מביצוע בצוותא של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. המערער בע"פ 5680/09 - מערער 2 - הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין למטרה לא כשרה. המערער 1 נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל, למאסר על תנאי של 18 חודשים ולקנס 1,000 ₪, והמערער 2 ל- 32 חודשי מאסר בפועל, למאסר על תנאי של 18 חודשים, ולקנס בסך 2,000 ₪. יצוין כי המערער 1 עירער תחילה גם על הכרעת הדין, אך בפנינו צימצם ערעורו לחומרת העונש. המערער 1 מצוי בעיכוב ביצוע; המערער 2 מרצה את עונשו. ב. כתב האישום בו הורשעו המערערים - מערער 1 יליד 1970 ומערער 2 יליד 1984 - מחזירנו ליום 23.7.05. זו תמצית העובדות: המתלונן - בן 16 אז - ישב על מדרכה סמוך לבית המערער 1, והמערער 1 דרש ממנו לעזוב את המקום. בעודו עומד לעשות כן, הגיע מערער 1 מאחורי המתלונן, בעט בגבו והצמיד סכין לצווארו בעודו מנסה "לחתוך" את המתלונן. חבריו של המערער 1 מנעו ממנו לעשות כן. מערער 2 הצטרף למערער 1 וניגש למתלונן כשסכין בידו ובכוונתו לדקרו. חברו של המתלונן הזהירו כי המערער 2 עומד לדקרו. המתלונן הרים ידו להגנה עצמית והמערער 2 חתך אותו בשתי אצבעותיו ביד ימין. המתלונן התעלף, וחבריו פינוהו בעוד המערערים רודפים אחר המתלונן ובידם סכינים. המתלונן אושפז ל-8 ימים, ובשל קרע בגיד עבר ניתוח. העבירות שיוחסו למערער 1 בכתב האישום היו תקיפה סתם, החזקת סכין למטרה לא כשרה וחבלה חמורה בנסיבות חמורות, ולמערער 2 - החזקת סכין למטרה לא כשרה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ג. בית המשפט קמא זיכה את המערער 1 מחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, והרשיעו בתקיפה סתם ובהחזקת סכין למטרה לא כשרה. נאמר כי ניתן היה להרשיע את מערער 1 באיומים, אך לא נעשה כן משלא בחרה התביעה לייחס לו עבירה כזאת; בית המשפט ראה באיומים, מכל מקום, נסיבה מחמירה. המערער 2 הורשע בעבירות שיוחסו לו, החזקת סכין למטרה לא כשרה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ד. בטרם גזר את הדין עיין שירות המבחן בתסקיר לגבי מערער 2. המערער הוצג כבן להורים המוכרים כבעלי נכות, ולמשפחה רקע לא קל, של חולי, מצב כלכלי ובעיות אחרות. המערער תואר כמי שרואה עצמו כאדם חיובי ונורמטיבי, והוא טען לחפותו. השירות נמנע מהמלצה. ה. בגזר הדין צוין כי בין משפחת המתלונן למשפחת המערער 2 היתה סולחה, אך בית המשפט התרשם כי אין מדובר בסולחה אמיתית, משממשיך מערער 2 שלא ליטול אחריות, וגם לא נכלל בסולחה פיצוי. בית המשפט ציין את חומרת המעשה ותוצאתו, את הצורך להיאבק בסכינאות - "תת תרבות הסכין" (ע"פ 259/97 סובחי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בית המשפט לא קיבל טענת שיהוי, שכן מערער 1 לא אותר משך שנה, ומערער 2 הכחיש מתחילה כל קשר לאירוע; המערערים טענו לאליבי והמשפט התמשך, הם לא נטלו אחריות ולא הביעו חרטה. בית המשפט ציין כי למערער 1 הרשעות קודמות, אך לא חדשות ואינן מן המכבידות; המערער 2 בעל עבר נקי ואף ששירות המבחן נמנע מהמלצה, אין מדובר בתסקיר שלילי. לאחר סקירת הפסיקה אמר בית המשפט, כי לא ראה טעם שלא להטיל עונש משמעותי של מאסר בפועל, תוך נקיטת גישה מחמירה המעדיפה את שלום הציבור "בשל הקלות הבלתי נסבלת בה נשלפת סכין כל אימת שאנשים מסוימים מרגישים תסכול, גם בשל ויכוחים של מה בכך". סופו של יום, הושתו העונשים כאמור מעלה. ו. מערער 1 עירער תחילה אף על הכרעת הדין, אך בפנינו הודיע - כאמור - בא כוחו על צמצום הערעור לחומרת העונש. לעניין זה נטען בהודעת הערעור, כי לא יוחס בגזר הדין קמא משקל די הצורך לשיהוי בהגשת כתב האישום כנסיבה לקולה - משאירעה הפרשה ב- 23.7.05 והמערער 1 נחקר כתום שנה, ושנה נוספת נדרשה להגשת כתב האישום. בכל השנים שחלפו לא עבר המערער 1, כנטען, כל עבירה; הוא גם זוכה מן העבירה החמורה ביותר שיוחסה לו, שאילולא היא היה התיק מוגש לבית משפט השלום. שנים רבות, כך נטען, חלפו מאז הורשע המערער 1 לאחרונה, ואף לא ניתן משקל לסולחה שנערכה (אגב, לא מצאנו לה סימוכין - לגבי מערער זה -בחומר קודם). בפנינו טען עו"ד בלומנפלד, כי יש מקום להזמין תסקיר של שירות המבחן, שככל שלא יהא חיובי לא יעמוד על הערעור; לשאלתנו ציין כי יתכן שהיה מקום לבקש תסקיר עוד לפני כן, אך מדובר באדם בעל 75 אחוזי נכות עקב מחלה. יצוין כבר כאן, כי לא נעתרנו בשלב מאוחר זה לבקשה להזמנת תסקיר, ואיפשרנו טיעונים ככל הנחוץ. עוד הוסיף עו"ד בלומנפלד וטען, כי נוכח השיהוי - אף שבית המשפט קמא דחה טענה בעניין זה - יש מקום להקל עם המערער 1. ז. המערער 2 טען בערעורו, כי עונש המאסר בפועל שנגזר עליו מופרז לחומרה ויש לקרבו לעונשו של המערער 1. הוטעמו נסיבותיו האישיות של מערער זה, בן להורים נכים ואח לשני ילדים הסובלים מפיגור, שהיה הדמות המרכזית במשפחה ובפרנסתה. כן הוטעמו נושא הסולחה, והעובדה שזהו מאסרו הראשון של מערער זה, וכן הזמן הרב שחלף מאז האירוע (כיום ארבע שנים וארבעה חודשים), לאחר שכתב האישום הוגש רק כתום שנתיים. ח. לקראת הדיון עיינו בתסקיר מעדכן של שירות המבחן, וצוין כי תלוי כנגד המערער 2 כתב אישום בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקיד והעלבת עובד ציבור. נאמר כי המערער מצוי בבית הסוהר באגף שבו ישנם משתמשים בסמים וגם אחרים, הוא אינו עובד ואינו נכון להשתלב בפרוייקטים בכלא. התרשמות השירות היא כי אינו נוטל אחריות מלאה על מעשיו, ומכל מקום אין בעיות במקום המאסר. ט. בפנינו טענה עו"ד שפריר למערער 2, כי תחושת הצדק אינה מקבלת את הפער בענישה בין המערערים, מה גם שהמערער 1, גם אם זוכה מטעמים משפטיים מהעבירה החמורה יותר, היה מי שיזם את האירוע, ועל כן אין זה צודק לענוש ביתר את המערער 2. גם התביעה, כך נטען, לא העמידה בבית המשפט המחוזי מדרג בין המערערים. עוד הוסיפה באת כוח מערער 2, כי יש מקום להתחשבות בנסיבותיו האישיות. י. באת כוח המדינה ציינה כי ההשתהות בהגשת כתב האישום, גם נוכח אי איתור אחד המערערים, יסודה בעומס במשטרה ובמשאבים המוגבלים, אך גם בהתחמקות מערער 1 מהתיצבות כדברי בית המשפט קמא. צוין כי מערער 2 הורשע ביוני 2009 בכתב אישום נוסף בהעלבת שוטר, בניסיון לתקיפת שוטר ובחבלה במזיד ברכב. אשר לפער, אין אחידות בענישה מחייבת עונשים זהים; על פי כתב האישום מיוחסות לכל מערער עובדות אחרות, ומכאן הפער גם בענישה. י"א. עיינו בגליון הרישום הפלילי של מערער 1, הכולל חמש הרשעות קודמות לתיק זה, ראשיתן ב- 1991, בעבירות רכוש, סמים ואלימות; העבירה האחרונה בטרם הפרשה הנוכחית, תקיפה, נעברה ב- 1999 (גזר דין מ- 2002). הוצג גם תיעוד רפואי באשר לאנמיה ואישור ביטוח לאומי לקצבת נכות בגין דרגת אי כושר יציבה של 75%. י"ב. באשר למערער 2, שעברו עד למקרה הנוכחי היה נקי, עיינו בכתב האישום בו הורשע בת"פ 10213-01-09 בבית משפט השלום בחדרה, בו הואשם בהעלבת שוטרים, בחבלה במזיד ברכב משטרה ובניסיון לתקוף שוטרים, וזאת בשעה ששוטרים ניסו לחפש ברכבו ב- 7.1.09. בעקבות ההרשעה (15.6.09) הוזמן תסקיר ונקבע המשך ל- 26.10.09. י"ג. לאחר העיון סבורים אנו כי אין זה מקרה אופייני של היעדר אחידות בענישה, שעל שכמותו דיבר השופט עציוני במונחי "אי צדק צורב", בצטטו תקדים בריטי (ע"פ 348/77 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 517, 521). העובדות שבכתב האישום וכן העבירות שבהן הורשעו המערערים שונות. עם זאת מצאנו לנכון במכלול הנסיבות, לרבות - בכל זאת - חלוף הזמן, שחלקו יש לזקוף לחובת המערער 1 אך חלקו (לעניין הגשת כתב האישום) גם לחובת המדינה, להקטין במידה מסוימת את הפער בין המערערים, וזאת על-ידי העמדת עונשו של המערער 2 על 26 חודשי מאסר בפועל. כמובן איננו נדרשים לגזר הדין בתיק הפלילי החדש, שיידון לגופו בבית המשפט שהתיק בפניו. לא ראינו לנכון להתערב בעונשו של המערער 1, אף נוכח עברו הפלילי המכביד למדי, גם אם לא מן הזמן האחרון. ואולם, נבקש להפנות תשומת לבו של שירות בתי הסוהר למצבו הבריאותי ולצורך כי יימצא בתנאים רפואיים הולמים ובהשגחה רפואית. י"ד. בטרם חתימה נציין, כי ביקשנו מהגב' וייס, נציגת שירות המבחן, לבדוק עם שירות בתי הסוהר את הטענה מטעם מערער 2 בעניין השמתם של אסירים שאינם משתמשים בסמים באגף "משתלבים" יחד עם משתמשים בסמים. היינו מבקשים כי ייבדק אם הדבר הכרחי, ואם אין דרך לבדיקה מהירה (כגון בדיקת שתן) של האסירים החדשים, כך שמי שאינם משתמשים לא ישולבו במשתמשים, מקום שעלולים הם להידרדר בעצמם לשימוש בסם. ט"ו. המערער 1 יתייצב לריצוי עונשו ביום 22.11.09 עד שעה 10:00 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בחיפה. תנאי שחרור קיימים יעמדו בתוקפם עד להתיצבות. עו"ד בלומנפלד הואיל לקבל על עצמו להודיע למערער 1 על מועד ההתיצבות. תשומת לב שירות בתי הסוהר לפסקה י"ג סיפה בפסק דיננו. ט"ז. איננו נעתרים, בנתון לאמור, לערעור מערער 1. ערעור מערער 2 מתקבל כאמור. ניתן היום, י"ח בחשון תש"ע (5.11.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09049790_T06.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il