יוסף הקרי נ. עיריית תל אביב

2 1 בבית המשפט העליון ער"א 4970/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: יוסף הקרי נ ג ד המשיבה: עיריית תל אביב ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 1971/21 מיום 18.5.2021 בשם המערער: עו"ד ליעוז הקרי פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 1971/21 מיום 18.5.2021 במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. ביום 18.3.2021 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) בע"ר 33823-01-21 מיום 19.1.2021 במסגרתו נדחה ערעורו על החלטת הרשמת ר' ערקובי לחייבו בהוצאות המשיבה. לצד הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. בבקשתו טען כי מצבו הכלכלי קשה וציין כי הוענק לו פטור מתשלומים אלו בהליכים משפטיים אחרים בהם נקט בעבר. ביום 18.5.2021 ניתנה החלטת הרשמת בה ניתן למערער פטור מתשלום אגרה, זאת בהתחשב במצבו הכלכלי ובהחלטות שניתנו בהליכים אחרים בהם נקט המבקש בשנתיים האחרונות. עם זאת, לא מצאה הרשמת לנכון לפטור את המערער מהפקדת ערובה, וקבעה כי היא תועמד על סך מתון של 10,000 ש"ח. בהחלטתה ציינה הרשמת כי הבקשה כוללת מידע חלקי באשר למצבו הכלכלי של המערער ולא הוכח שאין ביכולתו להיעזר בסביבתו הקרובה לגיוס סכום הערובה. בנוסף, ציינה כי על פני הדברים סיכויי הבקשה – בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", אינם גבוהים. מכאן הערעור שלפנַי, בו נטען כי שגתה הרשמת בכך שפטרה את המערער מתשלום אגרה אך לא מצאה לנכון לפטרו מהפקדת עירבון, ובכך שהגדירה את סכום העירבון, שהועמד על סך של 10,000 ש"ח, כסכום מתון. לטענתו, התשתית העובדתית שהציג מצדיקה מתן פטור מהפקדת ערובה, כאשר בפני הרשמת גם הוגש תצהיר בו צוין כי ניסיונו של המערער לגייס כספים לצורך הפקדת הערובה, כשל. עוד נטען כי בניגוד לקביעת הרשמת סיכויי הערעור טובים, ואין מדובר בעניין "קלאסי" שבגלגול שלישי. דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים כגון דא הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: ער"א 4549/21 יפרח נ' עו"ד משה אלון, פסקה 4 (30.6.2021); ער"א 4353/21 פרומר נ' תורג'מן (28.6.2021); ער"א 3643/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (3.6.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. יצוין כי רף ההוכחה הניצב לפני מבקש פטור מהפקדת ערובה להוכיח את התקיימות התנאים למתן פטור – בהתייחס למצבו הכלכלי ולסיכויי ההליך, גבוה יותר מאשר רף ההוכחה הדרוש בבקשה לפטור מתשלום אגרה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 11 (17.10.2007) (להלן: עניין ורנר); בש"א 240/18 כוכבי נ' עיריית רחובות, פסקה 5 (11.1.2018) (להלן: עניין כוכבי)). זאת בהתחשב בתכלית העומדת בבסיס החובה להפקיד ערובה – להבטחת הוצאות בעל דין שכנגד (עניין ורנר, פסקה 11). על כן, על המבקש פטור מהפקדת ערובה לשכנע באמצעות תשתית עובדתית נרחבת ומקיפה, הכוללת בין היתר מסמכים ואסמכתאות, כי לא רק שאינו יכול לשאת בעצמו בהפקדת הערובה אלא כי ניסה להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הסכום לערובה. כמו כן עליו לשכנע כי סיכויי ההליך גבוהים, בשונה מבקשה לפטור מאגרה שבה די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו (עניין כוכבי, שם). לא נפל אפוא כל פגם בכך שהרשמת מצאה לנכון לפטור את המערער מתשלום אגרה, אך לא מהפקדת ערובה. מה גם, שהרשמת ביססה את החלטתה לפטור את המערער מתשלום אגרה על העובדה שניתן לו פטור מתשלום אגרה בהליכים קודמים (בהתייחס לתקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007), תוך שציינה כי הפירוט העובדתי בדבר מצבו הכלכלי, חלקי. בהתחשב ברף ההוכחה הנדרש, לא מצאתי גם עילה להתערב בקביעת הרשמת כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית להפקיד את הערובה או בדבר סיכוי ההליך. העמדת הערובה על מחצית משיעור הערובה הקבוע בדין (הינו, סך של 20,000 ש"ח), גם אם בעיני המערער היה ראוי להעמידה על סכום נמוך עוד יותר, אינה מצדיקה כל התערבות. כאמור, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ג באב התשפ"א (‏22.7.2021). ש ו פ ט _________________________ 21049700_N01.docx אק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1