הסתדרות מדיצינית "הדסה" נ. שר האוצר

פסק-דין בתיק בג"ץ 4970/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4970/16 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרת: הסתדרות מדיצינית "הדסה" נ ג ד המשיבים: 1. שר האוצר 2. שר הבריאות 3. קופת חולים כללית 4. קופת חולים מכבי 5. קופת חולים לאומית 6. קופת חולים מאוחדת עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' בטבת התשע"ז (4.1.17) בשם העותרת: עו"ד נורית אלשטיין, עו"ד ד"ר עידו עשת בשם המשיבים 1-2: עו"ד נחי בן אור בשם המשיבה 3: עו"ד גרי קופלוביץ בשם המשיבה 4: עו"ד שי גימלשטיין, עו"ד נוי ביליצקי בשם המשיבה 5: עו"ד אלעד לוי בשם המשיבה 6: עו"ד דן גיורא; עו"ד עדי גרינברג פרץ פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. עתירה זו מבקשת לערב את משרד הבריאות ביתר שאת באכיפת התשלומים על-ידי קופות החולים ל"הדסה" העותרת. לשיטת "הדסה", המעגנת עמדתה בפרשנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, על משרד הבריאות ליטול חלק של ממש באכיפה כלפי קופות החולים; על המשרד להורות לקופות החולים לשלם את חובותיהן ל"הדסה". ב. המדינה משיבה, כי הסדרי ההתחשבנות הבסיסיים בין בתי החולים הציבוריים לקופות החולים קבועים בדין, עתה גם בחוק ההסדרים לשנים 2018-2017 (שמו הארוך "חוק ההתיעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת צעדי התקציב 2018-2017, תשע"ז-2016"), בו נקבעו הסדרי "רצפה ותקרה לתשלומים, וכן מעיקרא – בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 23/05 לעניין טיפול במחלוקות ובערעורים בין בתי החולים לקופות החולים. ג. בדיון בפנינו חזרה העותרת, לרבות מפי המנכ"ל פרופ' זאב רוטשטיין, על הטענות שביסודן פער בין המחויבות שבדין לתשלום על-ידי קופות החולים לבין הביצוע, והקושי לקבל הכרעות מהירות בנושאים בעלי אופי עקרוני בלא מעורבות תקיפה של משרד הבריאות וגורמי המדינה. המדינה – וקופות החולים התומכות בעמדתה – סבורה כי המבנה הקיים נותן מענה לכל השגה נדרשת. ד. לאחר שמיעת הצדדים סבורים אנו, כי על צד העיקרון אכן קבועים בדין ובחוזר המנכ"ל מנגנוני ההכרעה במחלוקות בין "הדסה" לבין קופות החולים. הנחתנו היא גם, כי בסכסוכים הפרטניים הנמשכים מכריעים הבוררים השונים לפי ההסדרים הקיימים. עם זאת, הדעת נותנת וכך נסיון החיים, כי המאסדר (הרגולטור), משרד הבריאות, צריך להיות מעורב בנושאים בעלי אופי עקרוני, שמטבעם אינם מתאימים לבוררות ול"הפרטה", אלא מונחים לפתח משרד הבריאות. איננו יכולים לטעת מסמרות באשר לזיהוים של נושאים אלה, אך לטעמנו על הדלת שלא להיות נעולה להידרשות המשרד המאסדר לסוגיות כאלה. מטבע הדברים, לא הרי התחשבנות פרטנית בקשר לחשבוניות מסוימות, כהרי נושאים בעלי אופי עקרוני ש"הפרטתם" בבוררות פרטית אינה הולמת, והטעונים הכרעת המאסדר. עם זאת אין בידינו לקבוע מראש במובהק אילו הם הנושאים העקרוניים שאליהם על המשרד להידרש, והדבר נתון לשיקולו מתוך שכל ישר והיבטים ענייניים וציבוריים. אנו יוצאים מן ההנחה כי הערות אלה יהיו לנגד עיני המשרד בשעה שתבוא פניה מצד העותרת או בית חולים ציבורי אחר. אמנם, קופות החולים העלו את שאלת ניגוד העניינים שבין המשרד כמאסדר לבין היותו בעליהם של בתי החולים הממשלתיים. איננו מקלים ראש במראית העין, אך עלינו לצאת מנקודת אמון בסיסית בגורמי המשרד ומתוך הנחת הפרדה רעיונית וגם אישית לפי הצורך, בין הגורמים המטפלים. סוף דבר, הדלת אינה נעולה גם למעורבות גורמי המשרד בהכרעות עקרוניות, כמובן לאחר שמיעת הצדדים הרלבנטיים, לפי פניית "הדסה" ולאחר הפעלת שיקול דעת. ה. בנתון לכך נמחקת העתירה ללא צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בטבת התשע"ז (‏4.1.2017). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16049700_T08.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il