פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 49674-02-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בתלה"מ 63089-06-24 מיום 10.2.2025 שניתן על ידי כב' השופטת מירית פולוס בשם המערערת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד אברהם הופרט פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' פולוס) בתלה"מ 63089-06-24 מיום 10.2.2025 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת והמשיב הם בני זוג לשעבר. בשנים האחרונות מנהלים הצדדים מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שבמרכזם מחלוקת על הסכם גירושין (להלן: ההסכם) אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 18.3.2021. לאחר מתן פסק הדין הגיש המשיב תביעה לאכיפת ההסכם ואילו המערערת הגישה תביעה לביטול ההסכם. ביום 12.11.2024 ניתן פסק דין על ידי המותב בתה"ס 58820-08-21 ובתה"ס 52280-05-22 שבו נקבע כי אין לבטל את ההסכם. המערערת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שעודנו תלוי ועומד (עמ"ש 3374-12-24). במקביל, ביום 27.6.2024 הגישה המערערת את התביעה מושא הערעור בגדרה ביקשה לבטל פסק דין שנתן תוקף להסכמות בין הצדדים באשר לחלוקת הכספים בחשבונם המשותף. 2. על רקע השתלשלות אירועים זו, ביום 27.1.2025 הגישה המערערת, אשר בשלב זה החלה לייצג את עצמה, בקשה לפסילת המותב בטענה לחשש ממשי למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק. בבקשה נטען, בין היתר, כי המותב פסק בעניינם של הצדדים מבלי שהתקיים הליך משפטי הוגן, ובטרם פורסמו פרוטוקולי הדיון, וכי פסיקותיו סותרות פסיקות קודמות; כי המותב התעלם מטענות וראיות שהוגשו על ידי המערערת בנוגע לאלימות שהפנה כלפיה המשיב; כי המותב נהג במשוא פנים בכך שהעניק יחס בלתי שוויוני לזמני חקירות הצדדים, פסל עדות של המערערת אך קיבל עדות של המשיב, והציע לצדדים פשרה לפי ס' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) במועד שאינו הולם; כי סירב לעדכן אמירות וממצאים חשובים מהדיון בפרוטוקול; כי חרג מסמכותו כאשר אישר הסכמות בין הצדדים מבלי לבדוק שניתנה הסכמה מדעת של המערערת וכאשר נמנע ממתן סעדים שיכלו לצמצם את הנזק הכלכלי והאישי למערערת ולילדי הצדדים; כי בהתנהגות זו המותב הפר את כללי האתיקה לשופטים; וכי המותב אף פגע בזכויות יסוד של המערערת. 3. בהחלטתו מיום 10.2.2025 דחה המותב את בקשת המערערת. המותב קבע, בין היתר, כי המערערת לא העלתה כל טענה המקימה עילת פסלות שיש בה כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים; כי המקום לברר החלטות שהמערערת אינה מרוצה מהן הוא בערעור, כפי שאכן הגישה; כי הצעות שהועלו בבית המשפט במהלך הדיונים לא יכולות להיחשב בסיס לפסילת שופט; כי הטענות בבקשת הפסילה בעיקרן כלליות ומסתמכות על תחושות סובייקטיביות של המערערת; כי אין הכרח להמתין לקבלת תמלול הפרוטוקולים על מנת לפרסם פסק דין; כי ניתנה האפשרות למערערת להביא עדות אך היא ויתרה על כך, וניתן זמן דומה מאוד לחקירות הצדדים; וכי הבקשה הוגשה בשיהוי וביחס להחלטות בית המשפט לאורך מספר שנים. עוד התייחס המותב לטענת המערערת כי המותב כינה אותה "חצופה" במהלך דיון בתיק שכבר ניתן בו פסק דין והאמירה לא נכללה בפרוטוקול. המותב ציין כי בהחלטה שניתנה בנושא התייחס לכך שאינו זוכר אמירה כזו וכי לא הייתה בבקשה פירוט שאפשר לבחון את הטענה. המותב אף התייחס לטענת המערערת לפיה אישר הסכמות בין הצדדים ללא קבלת הסכמתה המפורשת והפנה לפרוטוקול הדיון מיום 15.6.2020 שבו, בין היתר, נרשם מפי הצדדים כי הגיעו להבנות. 4. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו חוזרת המערערת על עיקר טענותיה בבקשת הפסלות לצד הסתייגויות מהחלטות בהליכים קודמים. המערערת מוסיפה כי המותב פרסם את החלטתו בבקשת הפסלות באותו יום בו הוגשה תגובת המשיב באופן שלא מאפשר עיון מעמיק בטענות, ומעלה השגות נוספות ביחס להתנהלות המותב בהליכים קודמים. המשיב הגיש תגובה, מבלי שנתבקש, במסגרתה חוזר על עיקר טענותיו בפני הערכאה הדיונית וטוען, בין היתר, כי טענות המערערת בבקשת הפסלות הן ערעוריות במהותן וכי הבקשה הוגשה בשיהוי. 5. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט). לא מצאתי כי נסיבות אלה מתקיימות בענייננו. למערערת טענות על התנהלות המותב בהליכים קודמים ועל כך שהמותב אישר הסכמות בין הצדדים מבלי שקיבל את הסכמתה המפורשת בדיון מיום 15.6.2020. טענות אלה אינן עומדות בהוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה יש להגיש בקשת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (וראו, מיני רבים: עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (17.3.2025)). לא מצאתי הצדקה בנימוקי המערערת לעיתוי הגשת הבקשה, מאחר שזו יכלה להגיש בקשת פסלות מיד לאחר אותו הדיון, ולפיכך דינה להידחות. יש לדחות גם את טענות המערערת הנוגעות להליכים קודמים, שהועלו לראשונה בערעור זה, מבלי שלמותב ניתנה ההזדמנות להתייחס אליהן (עפ"ס 31162-01-25 אלרון נ' עליון, פסקה 4 (24.2.2025) (להלן: עניין אלרון)). 6. מעבר לאמור, עיקר טענות המערערת נוגעות לפעילות השיפוטית וההחלטות הדיוניות של המותב. בכללן, פרסום פסקי דין הסותרים פסיקות קודמות, ללא הליך משפטי הוגן ומבלי להמתין לפרסום פרוטוקולים; דחיית בקשת המערערת לתיקון הפרוטוקול; ומתן החלטות המתעלמות לשיטת המערערת מטענות וראיות שהוגשו על ידה ללא נימוק. ואולם, כידוע, רק במקרים חריגים ונדירים טענות הנוגעות לפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות (עפ"ס 53021-12-24 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (16.2.2025)). לא מצאתי כי התנהלות המותב במקרה דנן נכללת בגדר אותם מקרים חריגים, ומקובלת עליי התייחסותו לטענות המערערת שפורטו. אין לקבל גם את טענת המערערת ביחס להצעת המותב לפנות לפשרה במועד שאינו הולם לשיטתה, שכן ניסיונו של המותב להביא את הצדדים לכדי פשרה לא מקים כשלעצמו עילת פסלות (עניין אלרון, בפסקה 4). כמו כן, האכסניה הראויה להשיג על החלטות שהמערערת אינה מרוצה מהן היא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 47897-01-25 פלונית נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, פסקה 4 (6.2.2025)), כפי שעשתה ביחס לפסק הדין שניתן ביום 12.11.2024, וטענותיה ביחס לפסק דין זה שמורות לה והן יתבררו במסגרת הערעור שהגישה. 7. אף יתר טענות המערערת הנוגעות לעיתוי פרסום ההחלטה בעניין הפסלות, להפרת זכויות יסוד ולהימנעות ממתן סעדים שיכלו לצמצם את הנזק שנגרם למערערת ולילדי הצדדים – הן טענות כלליות שאינן מקימות עילת פסלות. 8. אשר על כן, הערעור נדחה. משהוגשה תשובת המשיב מבלי שנתבקשה, לא ייפסקו הוצאות. ניתן היום, ח' ניסן תשפ"ה (06 אפריל 2025). יצחק עמית נשיא