סאלח קאסם חסן בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4961/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותר: סאלח קאסם חסן בידאא נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לפיקוח שליד מועצת התכנון העליונה 3. ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית 4. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד מוחמד חאג' יחיא בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מיכל דניאלי פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עיקרה של העתירה דנן הוא בבקשת העותר כי נורה על ביטול הוראת סילוק שניתנה ביחס למבנה אשר הוקם על-ידו בכפר ג'יוס שבשטחי איו"ש (להלן בהתאמה: הוראת הסילוק או ההוראה והמבנה), וזאת מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו). כן מבוקש כי נורה למשיבים "לקבל את בקשת העותר ולהנפיק עבורו היתר בניה למבנה", וכי יינתן צו ביניים המורה למשיבים לעכב את ביצוע הוראת הסילוק עד להכרעה בעתירה. 2. ביום 8.7.2020 ניתנה הוראת סילוק למבנה, אשר כולל, על-פי הוראה זו, רצפה, קירות בטון, מבנה בלוקים, קונסטרוקציה, עמודים ומיכל מים. בהוראה צוין כי ניתן יהא לסלק את המבנה בתוך 96 שעות משעת המצאתה. העותר הגיש למנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי בקשה לביטול או לעיכוב ביצוע הוראת הסילוק, ובקשתו זו נדחתה במכתב מיום 13.7.2020 (להלן: מכתב הדחייה). במכתב הדחייה צוין, בין היתר, כי המבנה מצוי בתחומי צו איסור בנייה בטחוני, וכי העותר לא צירף לבקשתו היתר בנייה למבנה או הוכחה לכך שמתקיימים בעניינו אחד התנאים המפורטים בסעיף 6(א)(2) או 6(א)(3) לצו. 3. העתירה דנן הוגשה ביום 17.7.2020, ובהחלטה מיום 19.7.2020 ניתן צו ארעי למניעת סילוק המבנה עד למתן החלטה אחרת, בכפוף להקפאת המצב הקיים בשטח, וככל שהריסת המבנה או סילוקו לא יידרשו מטעמים ביטחוניים. 4. בעתירה טוען העותר כי ניתנה לו ארכה קצרה יתר על המידה עד לביצוע הוראת הסילוק, וכי היה מקום לעכב את ביצוע ההוראה על מנת לאפשר לו לפעול לשם הכשרת המבנה. בתוך כך, נטען כי העותר פועל כעת לשם הכנת תכניות להכשרת המבנה; וכי עסקינן במבנה אשר נועד לצרכים חקלאיים ומצוי בשטח שייעודו חקלאי, ומשכך ניתן יהיה להכשירו בתוך זמן קצר. עוד נטען כי המפקח אשר ערך את הוראת הסילוק לא ביקש מן העותר שיציג לו היתר בניה למבנה, ומשכך לא עמד בהוראות סעיפים 3-2 לצו; וכן כי הוראת הסילוק אינה מפורטת דיה, אינה מבוססת ואף לא צורפו לה מסמכים המעידים על כך שהמבנה אינו חוקי ושההוראה ניתנה לאחר היוועצות עניינית ומעמיקה עם יועץ משפטי. מכך מבקש העותר ללמוד כי ההוראה ניתנה ללא היוועצות משפטית כאמור – וזאת, לטענתו, בניגוד להוראות הצו. כמו כן, נטען כי המבנה אינו מצוי בשטח צבאי, בשטח אימונים או בשטח אש; כי הטענות אשר הועלו בבקשה לביטול או לעיכוב ביצוע הוראת הסילוק לא זכו להתייחסות במכתב הדחייה; וכי התנהלות המשיבים בענייננו פגעה בזכות הטיעון של העותר. בנוסף, מעלה העותר טענות שונות באשר לעצם הסמכות לסלק מבנים מכוח הצו, וכן טוען כי ביסוד הוראת הסילוק עומדים שיקולים זרים. 5. בתגובתם המקדמית מציינים המשיבים כי העותר אינו מכחיש שהמבנה הוקם על-ידו ללא היתר בנייה כדין, וכי הלה אף לא התייחס בעתירתו לעובדה שהמבנה מצוי בתחומי צו איסור בנייה צבאי. לפיכך, נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים. עוד נטען כי יש לדחות את העתירה דנן אף בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בהוראת הסילוק. המשיבים טוענים כי הוראת הסילוק עומדת בכל תנאי הצו, וכן כי בעת הנוכחית מיושם הצו במסגרת פיילוט רק ביחס למספר קטגוריות של מבנים, אשר המבנה מצוי בגדרן, בהיותו ממוקם בתחום צו איסור בנייה צבאי. בין היתר, נטען עוד כי העותר אינו מכחיש שמדובר במבנה חדש, כהגדרתו בצו, אשר נבנה ללא היתר; וכי חרף ייעודה החקלאי של הקרקע הנדונה, נדרש היתר בנייה להקמת המבנה. עוד נטען כי אין מקום לעכב את ביצוע הוראת הסילוק על מנת לאפשר לעותר לפעול להכשרת המבנה, שכן הסיכויים להכשרתו נמוכים נוכח צו איסור הבנייה הצבאי החל באזור. כן נטען כי סעיף 5(ב) לצו קובע שאין בהגשת בקשה לביטול הוראת סילוק כדי לעכב את ביצועה, ואף כי עיכוב ביצוע ההוראה אינו עולה בקנה אחד עם מטרת הצו להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה עם בנייה בלתי חוקית המצויה בשלבים ראשוניים. בנוסף, נטען כי בטרם מתן הוראת הסילוק נערכה בדיקה במערכת הממוחשבת של המינהל האזרחי, אשר העלתה כי למבנה לא מוזן היתר בנייה; כי ההוראה אושרה על-ידי ראש המינהל האזרחי לאחר שהוא נועץ ביועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון; כי זו הומצאה לעותר בהתאם להוראת סעיף 4 לצו והלה אף טען שראה את ההוראה ביום המצאתה; וכי לא היה מקום לצרף להוראת הסילוק מסמכים אלה או אחרים, שכן סעיף 5 לצו מטיל על העותר את הנטל להוכיח שיש לבטלה. עוד נטען כי חיוב המשיבים בצירוף מסמכים וראיות לכל הוראת סילוק אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הצו שעניינה באכיפה יעילה ומהירה כאמור; וכן כי מכתב הדחייה מנומק דיו. כמו כן, נטען כי טענותיו העקרוניות של העותר קיבלו מענה במסגרת תגובת המשיבים לעתירות עקרוניות אשר הוגשו נגד הצו, ואשר נדחו על-ידי בית משפט זה בבג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב). בכל הנוגע לבקשת העותר כי נורה למשיבים לקבל את בקשתו לקבלת היתר בניה למבנה, צוין כי מבדיקה שנערכה בנדון עולה שבקשה מעין זו כלל לא הוגשה. דיון והכרעה 6. לאחר עיון בעתירה דנן ובתגובה המקדמית, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. אבאר את נימוקיי לכך. 7. ביום 17.4.2018 התקין המשיב 1 – המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי) את הצו, אשר נועד להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית באזור (ראו: עניין סנט-איב, בפסקה 24; בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (24.9.2020); והשוו: בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 10 (17.11.2019)). 8. הלכה למעשה, מסמיך הצו כל פקח ביחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי (להלן: הפקח) ליתן הוראה לסילוק מבנה, בהתקיים התנאים הבאים: ראשית, המבנה המיועד לסילוק אינו יביל כהגדרתו בתקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), התשנ"ג-1993 (סעיף 1 לצו); שנית, מדובר ב"מבנה חדש", היינו, מבנה אשר במועד מתן הוראת הסילוק לא הושלמו העבודות להקמתו או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהושלמו עבודות אלה. לעניין בית מגורים נקבע כי זה ייחשב כמבנה חדש אם לא אוכלס או שלא חלפו יותר משלושים ימים מהיום שאוכלס; שלישית, פקח, קצין צה"ל, קצין משטרה או נושא משרה ציבורית אחר אישר, לפי ידיעתו, את היות המבנה "חדש" כאמור, וזאת בהצהרה חתומה בכתב ידו (סעיפים 1 ו-6(א)(2) לצו); רביעית, לא הוצג לפקח היתר לבניית המבנה על-ידי המחזיק בו (סעיף 4 לצו). עוד נקבע כי, ככלל, ניתן לבצע הוראת סילוק, בחלוף 96 שעות ממועד המצאת ההוראה; בכפוף לכך שלא חלפו 120 ימים ממועד המצאתה; ובאישור ראש המנהל האזרחי שניתן לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי או נציגו (ראו סעיף 6 לצו; כן ראו: עניין טהה, בפסקה 10). 9. בפסק הדין בעניין סנט-איב דחה בית משפט זה מספר עתירות עקרוניות שהוגשו נגד התקנת הצו, ובתוך כך, נדחו טענות הנוגעות לסמכות המפקד הצבאי להתקין את הצו, כמו גם בדבר עמידתו של צו זה בכללי המשפט המינהלי. אשר על כן, ראיתי לדחות את טענותיו העקרוניות של העותר נגד חוקיות הצו, וזאת נוכח קביעות בית משפט זה בעניין סנט-איב כאמור. עוד יצוין כי בעניין סנט-איב נדחתה אף טענה לפגיעתן של הוראות הצו בזכות הטיעון, והדברים יפים גם לענייננו: "בטיעוני העותרים תפסה נפח רב הטענה, כי הוראות הצו מפרות את כללי הצדק טבעי ומונעות ממי שמחזיק במבנה שנגדו הוצא צו סילוק את זכות הטיעון. חרף החשיבות הרבה שייחסו העותרים לטענה זו, לא מצאתי כי יש בה ממש. כפי שהובא לעיל, הוראות הצו מאפשרות למחזיק להגיש בקשה לביטול הוראות הסילוק בטענה כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לצורך הפעלת הסמכות מכוח הצו וזו תוכרע על ידי מנהל יחידת הפיקוח. במצב דברים זה, דומה כי אין יסוד לטענות העותרים בדבר הפגיעה בזכות הטיעון" (שם, בפסקה 32). 10. וכעת לגופם של דברים. בענייננו, העותר כלל אינו חולק על כך שהמבנה עונה להגדרת "מבנה חדש" שאינו יביל, כנדרש בצו, ועל כך שהוא נבנה ללא היתר בנייה כדין. המשיבים אף צירפו לתגובתם הצהרה מטעם רכז פיקוח שומרון מערב מיום 30.6.2020 המאשר כי מדובר במבנה חדש כאמור. עוד יצוין כי טרם חלפו 120 ימים ממועד המצאת הוראת הסילוק (כאשר במניין הימים לשם כך לא באות התקופה במהלכה היתה תלויה ועומדת בקשת העותר לביטול ההוראה, והתקופה בגדרה תלוי ועומד הצו הארעי שניתן בהליך דנן; ראו: סעיף 6(ב) לצו). כמו כן, העותר לא ביסס את טענתו להימנעות המשיבים מהיוועצות ביועץ משפטי עובר למתן הוראת הסילוק, ומתגובת המשיבים עולה כי היוועצות כאמור אכן נערכה. ממילא לא עלה בידי העותר לסתור את חזקת התקינות העומדת למשיבים בנדון. 11. זאת ועוד, מתגובת המשיבים עולה כי לעת עתה מיושם הצו במתכונת של פיילוט, בגדרה נבחן יישום הצו ביחס למספר קטגוריות של מבנים, אשר המאפיינים הקושרים ביניהן הם היעדר היתכנות תכנונית להכשרת המבנים וקיומו של אינטרס ציבורי בסילוקם. בין הקטגוריות האמורות מצויים אף מבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים ומבנים המצויים בקרבה לצירי תנועה ראשיים, למתקנים ביטחוניים או לתשתיות אסטרטגיות (וראו גם: עניין טהה, בפסקה 11). המבנה הנדון בענייננו אכן בא בגדר סוגי המבנים לגביהם מיושם הפיילוט, בהיותו מצוי בשטח איסור בניה צבאי נוכח קרבתו לתוואי גדר הביטחון. הנה כי כן, הוראת הסילוק עומדת בתנאים הקבועים בצו ובתנאי הפיילוט בגדרו מיושם צו זה, ואף לא היתה מניעה לבצעה בחלוף 96 שעות ממועד המצאתה. 12. בנוסף, יש לדחות את טענת העותר לפיה היה על המשיבים לצרף להוראת הסילוק מסמכים המבססים את האמור בה ומשקפים את ההיוועצות המקצועית שנערכה עובר לנתינתה. זאת, מאחר שחובה מעין זו אינה מעוגנת בהוראות הצו, והטלתה על המשיבים עלולה לפגוע בתכלית הצו שעניינה באכיפה יעילה ומהירה כמבואר לעיל. כן לא מצאתי ממש בטענה לפגם שנפל בהוראת הסילוק בשל הימנעות הפקח לדרוש מן העותר להציג בפניו היתר בניה, שכן כאמור לעיל, אין חולק על כך שהיתר מעין זה אינו בנמצא. 13. הנה כי כן, בדין נדחתה בקשת העותר לביטול הוראת הסילוק, וזאת נוכח כל המקובץ, וכן מאחר שבקשתו זו לא עמדה בהוראות הצו להגשת בקשה לביטול ההוראה. כך, לא צורף לבקשה היתר בניה למבנה, ואף לא הוכחה כלשהי לכך שמדובר במבנה שאינו "מבנה חדש" או שחלפו 120 יום מהמועד בו הומצאה הוראת הסילוק (ראו לעניין זה סעיפים 5(א) ו-5(ג) לצו). כן לא שוכנעתי כי עלה בידי העותר להצביע על פגם חמור שנפל בהוראת הסילוק ומצדיק את ביטולה (ראו סעיף 5(ג) לצו); ואף לא מצאתי ממש בטענתו להיעדר הנמקה מספקת של מכתב הדחייה. 14. בהקשר זה, ראיתי לדחות אף את טענת העותר לפיה היה על המשיבים לעכב את ביצוע הוראת הסילוק על מנת לאפשר לו לפעול לשם הכשרת המבנה. זאת, מן הטעם שאין בכוונת העותר להגיש בקשה לקבלת היתר בניה כדי לשנות מן העובדה שהמבנה הוקם ללא היתר, ומשכך ניתן לסילוק מכוח הוראות הצו בתום 96 שעות ממועד המצאת ההוראה. לא זו אף זו, מן התגובה המקדמית עולה כי העותר כלל לא הגיש בקשה לקבלת היתר בניה, וכי הימצאות המבנה באזור איסור בניה צבאי מפחיתה עד מאד מן הסיכויים שהיתר מעין זה אכן יתקבל. לא למותר להוסיף ולציין כי בסעיף 5(ב) לצו נקבע כי "פנייה למנהל האזרחי, לרבות ללשכת התכנון המרכזית בו, להסדרה תכנונית או אחרת של הבינוי לא תיחשב כבקשה לביטול הוראה"; וכי מכל מקום, אין בהגשת בקשה לביטול הוראת סילוק הנעדרת סימוכין כדין כדי לעכב את ביצוע ההוראה. 15. לבסוף, יש כמובן לדחות מכל וכל אף את בקשת העותר כי נורה למשיבים לקבל את בקשתו למתן היתר בנייה למבנה, ולו מאחר שבקשה מעין זו כלל לא הוגשה על-ידו, והדברים ברורים. 16. נוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 19.7.2020 יעמוד בתוקפו למשך 10 ימים ממועד מתן פסק דין זה על מנת לאפשר לעותר שהות לצרכי התארגנות. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ד בתשרי התשפ"א (‏12.10.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20049610_R05.docx הא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1