פלוני נ. בית הדין השרעי לערעורים

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 496/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין השרעי לערעורים 2. בית הדין השרעי בבאקה אל גרביה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ג'אודאת אבו אלמוהנד בשם הייעוץ המשפטי של בתי הדין השרעיים: עו"ד מוחמד דיק פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה שלפנינו הוא בהחלטות בית הדין השרעי לערעורים (להלן: בית הדין לערעורים) מיום 3.12.2019 ומיום 25.12.2019. בהחלטות אלה נדחו ערעורי העותר על החלטות בית הדין השרעי בבאקה אל גרביה (להלן: בית הדין) לפי פקודת ביזיון בית משפט, וזאת לאחר שהעותר נמנע מלציית להחלטה המורה לו לחבר לחשמל את הבית שבו מתגוררים גרושתו, היא המשיבה 3 (להלן: המשיבה), ושלושת ילדיהם המשותפים. העותר והמשיבה התגרשו ביום 12.11.2019, וביום 25.1.2019 עזב העותר את מדור הנישואין. כפי העולה מהחלטות בתי הדין השרעיים שצורפו לעתירה, בית הדין הורה לעותר לספק חשמל למדור הנישואין (להלן: הבית), בו המשיכו להתגורר המשיבה וילדיו, ועל החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית הדין לערעורים. עוד בטרם ניתנה הכרעה בערעור זה, ומשלא חובר הבית לחשמל כנדרש, הגישה המשיבה בקשה לבית הדין לפי פקודת בזיון בית משפט. ביום 3.7.2019 הורה בית הדין לעותר לחבר ללא דיחוי את הבית לחשמל, גם אם באמצעות גנרטור. עוד נקבע, בין היתר, כי העותר ישלם קנס בגובה 500 ש"ח בגין כל יום שבו לא יחובר הבית לחשמל, וכי בעתיד תישקל אפשרות הטלת עונש מאסר אם יימנע מלעשות כן. העותר ערער על החלטה זו לבית הדין לערעורים, וטען כי אין מקום לדון בבקשתה של המשיבה לפי פקודת בזיון בית משפט כל עוד לא ניתנה הכרעה בערעור על ההחלטה המורה לו לחבר את הבית לחשמל (להלן: הערעור הראשון). בגדרי ערעור זה טען העותר גם כי לא עומדת לו דרך חוקית שבה יוכל לחבר את הבית לרשת החשמל, וכי הוא נעדר יכולת כלכלית לרכוש גנרטור. עוד ציין העותר את נכונותו לשכור למשיבה ולילדים דיור חלופי הולם. משלא חובר הבית לחשמל חרף ההחלטות שתוארו לעיל, הגישה המשיבה תביעה נוספת לפי פקודת ביזיון בית משפט. ביום 5.11.2019 חזר וקבע בית הדין כי על העותר לקיים את ההחלטה באופן מיידי וללא דיחוי. בית הדין לא מצא להורות על מאסרו של העותר בגין אי ציות להחלטה, אך קבע כי יחויב לשלם קנס בסך 20,000 ש"ח אם לא יקיים את ההחלטה תוך 10 ימים. עוד נקבע כי העותר יישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח. בד בבד, ביום 3.12.2019 נדחה הערעור הראשון. בהחלטתו קבע בית הדין לערעורים כי לא נמצא פגם בהחלטתו של בית הדין השרעי, וציין כי בינתיים נדחה ערעורו של העותר על ההחלטה המורה לו לחבר את הבית לחשמל. העותר הגיש ערעור נוסף לבית הדין לערעורים על החלטת בית הדין השרעי מיום 5.11.2019 (להלן: הערעור השני), וזה נדחה בהחלטה מיום 25.12.2019. בית הדין לערעורים עמד על כך שטיעוני העותר זהים לאלו שהועלו ונדחו בהליכים קודמים בין הצדדים, וכי ניתוק הבית מהחשמל אינו אלא התנכלות למשיבה ולילדים על מנת להכריחם להתפנות ממנו. בהחלטה זו אף צוין כי אחיו של העותר היה זה שניתק את הבית מחשמל, וזאת מכיוון שמדובר לכאורה בחיבור לא חוקי. עוד נקבע כי אם העותר סבור שהימצאות המשיבה והילדים בבית אינה חוקית, הרי שעליו לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים לשם פינויים מהבית, ולא לנקוט בהליכים חד צדדיים מטעמו. מכאן העתירה שלפנינו, המתייחסת להחלטות בית הדין לערעורים מיום 3.12.2019 ומיום 25.12.2019, אשר הכריעו בערעור הראשון ובערעור השני (בהתאמה). לטענת העותר, החלטות אלה מנוגדות לדין, שכן הן מחייבות אותו לחבר לחשמל בית שנבנה מבלי שניתן לכך היתר בנייה כדין. עוד טוען העותר כי לא עומדת לו יכולת כלכלית לחבר את הבית לחשמל באמצעות רכישת גנרטור, וכי גם אם היה בידו לעשות כן, הרי שרכישתו תאפשר למשיבה להשתמש במבנה בלתי חוקי, דבר האסור על פי חוקי התכנון והבנייה. בהחלטה מיום 19.2.2020 הוריתי על הגשת תגובת המשיבה 3 לעתירה, וכן על הגשת תגובתו של היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים. בתגובת היועץ המשפטי של בתי הדין השרעיים צוין כי עניינו של העותר כבר הובא לידיעתו של בית משפט זה, בהתאם להוראות סעיף 7א(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956. בגדרי אחד מהליכים אלה, שעניינו היה החלטת בית הדין מיום 5.11.2019 (אשר בגינה הוגש הערעור השני), העלה העותר טענות החופפות ברובן לאלה המועלות בעתירה דנן, ובהחלטתה של כב' הנשיאה א' חיות מיום 21.11.2019 נקבע כי טענותיו הן ערעוריות באופיין, ומקומן בהליך הערעור שהגיש לבית הדין לערעורים (בש"פ 7426/19 פלונית נ' פלוני (21.11.2019)). עוד נטען כי העותר נדרש למלא אחר ההחלטה המורה לו לספק חשמל לבית כל אימת שהוא אינו פועל בדרך אחרת אשר תבטיח קורת גג למשיבה וילדיו, כגון באמצעות מדור חלופי. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין השרעיים, והתערבותו שמורה למקרים חריגים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או כאשר נדרש סעד מן הצדק שאינו בסמכותו של בית הדין (בג"ץ 8679/17 פלוני נ' בית הדין השרעי בירושלים, פסקה 2 (9.11.2017); בג"ץ 6081/14 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים בבאקה אל-גרביה, פסקה 3 (22.2.2015)). העתירה דנן אינה באה בקהלם של מקרים חריגים אלה. טענתו המרכזית של העותר נוגעת לכך שהחלטות בתי הדין השרעיים מחייבות אותו לכאורה להפר את החוק. אולם, מההחלטות בעניינו ומתגובתו של היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים עולה כי עומדות לעותר דרכים חוקיות בהן יוכל לקיים את הוראות בתי הדין, ומשכך אין לראות בהחלטות נושא העתירה דנן משום הוראה לפעול בניגוד לחוק. יצוין כי ככל שהעותר מעוניין להעלות השגות בנוגע לחלופות אלה, עליו לפנות לבית הדין השרעי בהליך מתאים. עוד יוער כי מתגובת היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים עולה כי טרם הגירושין התגורר העותר בבית נושא העתירה יחד עם המשיבה ושלושת ילדיהם, ובתקופה זו היה הבית מחובר לחשמל. מהחלטת בית הדין לערעורים מיום 25.12.2019 אף עולה כי היה זה אחיו של העותר שניתק את החיבור לאחר שעזב העותר את הבית, וזאת בטענה כי מדובר בחיבור לא חוקי. משאלה הם פני הדברים, ניסיונו של העותר להיאחז בשלב זה בטיעונים בדבר מצבו התכנוני של הבית כהצדקה להפרות חוזרות ונשנות של החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו אינו יכול להתקבל. העתירה נדחית אפוא על הסף. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3000 ש"ח. ניתן היום ,‏כ"ח באדר התש"ף (‏24.3.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20004960_M03.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1