טפרה גלגאיי נ. משרד העלייה והקליטה

פסק-דין בתיק בג"ץ 4955/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4955/17 לפני: כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. טפרה גלגאיי 2. טארקין טלאהון 3. איילווי ספיי 4. אבה אנדלמיי 5. יטאיי אלמו 6. שפראו מולה 7. אשטה נתאי 8. שיסאי קינדו 9. אבי וורקו 10. סטו חבטיה 11. בררס דמוצסי 12. גבייהו אברה 13. צגעיה יהולה 14. מוביה ספו 15. מלסה יצאין 16. אלליו איילאו 17. גווט מלסה 18. טלהון מאסטוול 19. טספה מלצה 20. דסה גגבאו נ ג ד המשיבים: 1. משרד העלייה והקליטה 2. החברה לניהול קופת התגמולים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל בע"מ 3. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 4. אנקום גרופ בע"מ עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים תאריך הישיבה: ח' באלול התשע"ז (30.08.17) בשם העותרים: עו"ד נדב העצני; עו"ד אורית יפת בשם המשיב 1: עו"ד רואי שויקה בשם המשיבה 2: בשם המשיבה 3: בשם המשיבה 4: עו"ד יוסף ריכטר; עו"ד דנה יאראק - זהרוביץ עו"ד בשמת שלוש; עו"ד אביבה ספרבי עו"ד גבי ספרן פסק-דין השופט א' שהם: 1. בעתירה שלפנינו, התבקשנו ליתן צו על תנאי המורה את המשיבים 3-1, להימנע "מלפנות/לגרש את דיירי מרכז הקליטה במבשרת ציון, כולם עולים מאתיופיה, עד למציאת פתרונות של דיור קבע לכל דיירי המרכז". כמו כן, התבקש צו על תנאי המורה על הארכת תקופת ההפעלה של מרכז הקליטה "במתכונת הקיימת" בשלוש שנים נוספות "או עד למציאת פתרון דיור של קבע לכל דייר של מרכז הקליטה". לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, לרבות המשיבה 4, המנהלת מזה שנים רבות את מרכז הקליטה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות, וכך אנו עושים. 2. נקודת המוצא במסגרת עתירה זו, מצויה בהסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, בה"פ 19444-05-14, בבית המשפט המחוזי בירושלים. בהסכם זה, מיום 24.6.2014, נאמר, בין היתר, כי סוכם בין הצדדים "על המשך הפעלת מרכז הקליטה מבשרת ציון על ידי [המשיבה 4] לפרק זמן נוסף של שנתיים, עם אופציה של משרד העלייה והקליטה להאריך את פעילות המרכז בשנה נוספת". ועוד הובהר, כי תקופה זו תאפשר לכל עולה זכאי, המתגורר במרכז הקליטה, למצות את תקופת זכאותו במרכז הקליטה ולעבור לפתרון דיור של קבע. יצוין, כי בניגוד לטענת העותרים, אין כל התחייבות מטעם המדינה או הסוכנות לדאוג לפתרון של קבע לכל עולה, כאשר האחריות לעשות כל הנדרש, בסיוע המדינה ורשויותיה, כדי להגיע לפתרון מעין זה, מוטלת בעיקרון על העולה. 3. לא מצאנו בטיעוני העותרים כל טעם משפטי, המאפשר להם ולחבריהם להתנער מהתחייבות זו, לאחר שפרק הזמן של שלוש השנים עומד להסתיים ביום 4.9.2017. ככל הנראה, לא נוצלה תקופה זו על ידי חלק מדיירי מרכז הקליטה כדי להגיע לפתרון קבוע, ומבחינה זו, ועם כל הצער שבדבר, אין מקום לאפשר את הארכת מועד הפינוי, כדי ליתן שהות נוספת למציאת פתרון. זאת לדעת, ועל כך גם העותרים אינם חולקים, כי מרכז קליטה הוא מקום מגורים זמני לעולים חדשים, ואין כל כוונה כי מרכז זה יהפוך למקום מגורים של קבע. אין צריך לומר, כי גם לא מצאנו כל עילה אחרת המצדיקה את קבלת העתירה. נוסיף עוד, כי ניתן היה לדחות את העתירה גם מטעמי שיהוי, שכן זו הוגשה בחודש יוני 2017, כשלושה חודשים בלבד לפני מועד הפינוי המוסכם. 4. לאור האמור, הגענו לידי מסקנה כי אין מקום לקבל את העתירה, והיא נדחית בזאת, ללא צו להוצאות. 5. עם זאת, אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיבים 3-1 לאפשר לדיירי מרכז הקליטה שהות קצרה נוספת במקום, לצורך התארגנות, והננו מניחים כי הדבר יישקל על ידי המשיבים 3-1 ברוח חיובית ובנפש חפצה. ניתן היום, ‏ח' באלול התשע"ז (‏30.8.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17049550_I06.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il