בקר ארקדי נ. מדינת ישראל

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 96 / בפני: כבוד השופט י. קדמי כבוד השופטת ד. דורנר כבוד השופט י. טירקל המערער: בקר ארקדי נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.12.95 בת"פ 106/95 שניתן על ידי כבוד השופט אסא אברהם תאריך הישיבה: ח' בניסן תשנ"ז (15.4.97) בשם המערער: עו"ד גורן בשם המשיבה: עו"ד אמי פלמור פסק-דין השופט י. קדמי 1. זהו ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (ת.פ. 106/95), לפיו הורשע המערער בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה בנסיבות מחמירות, בשל כך שבמהלכו של ריב משפחתי עם גיסו ,ירה לעבר הגיס, מרובה - שהחזיק ברשותו כחייל בשירות חובה - חמישה כדורים, שאחד מהם פצע קל את הגיס וארבעה פצעו קשה את אימו. בשל הרשעתו בעבירות האמורות נדון המערער לארבעים ושניים חודשים מאסר לריצוי בפועל, ולשניים-עשר חודשים מאסר על תנאי; והערעור מכוון כנגד חומרת העונש. 2. טענתו המרכזית של המערער היא: כי זו לו עבירתו הראשונה וכי עשה מה שעשה בשל כך שהגיס הקניט אותו בקשר לנכונותו לשרת בצבא - שהוא נושא רגיש במיוחד עבורו - ובשל חששו שהגיס יפגע באימו ובאחותו. בינתיים האם החלימה מפציעתה; והיא ואחותו של המערער, שטחו תחינתן בפני בית המשפט המחוזי להקלה בעונשו, בהתחשב, בין היתר, בתלותן החברתית והכלכלית בו. 3. שימוש בנשק חם, שמוות בו, לפתרון סכסוכים משפחתיים הינו מעשה חמור; ושומה על בית המשפט להמחיש את חומרתו ולקבעה בהכרתם של כל הנוגעים בדבר, על ידי הטלת עונשים הולמים המבטאים חומרה זו. העונש שנגזר על המערער מביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטים, לרבות עובדת פציעתה של אימו ותחינתה להקלה בעונשו; ואנו לא מצאנו עילה להתערבותנו. הערעור נדחה. ניתן היום, ח' בניסן תשנ"ז (15.4.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004950.H01