פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 495/20

עיריית רהט נ' רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'

עיריית רהט עתרה נגד הפסקת הליכי שיווק מגרשים במתחם 6 בעיר וביקשה להמשיך את הליכי השיווק לזכאים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 22/03/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 495/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הקצאת מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) עיריית רהט נגד רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עיריית רהט עתרה נגד הפסקת הליכי שיווק מגרשים במתחם 6 בעיר וביקשה להמשיך את הליכי השיווק לזכאים.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 495/20

עיריית רהט נ' רשות מקרקעי ישראל - מחוז דרום ואח'

עיריית רהט עתרה נגד הפסקת הליכי שיווק מגרשים במתחם 6 בעיר וביקשה להמשיך את הליכי השיווק לזכאים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

עיריית רהט הגישה עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל וגופים נוספים, בדרישה להמשיך את שיווק המגרשים במתחם 6 בעיר לזכאים ולהקפיא את החזר המקדמות ששולמו. העירייה טענה כי מדובר בסוגיה עקרונית של מדיניות כלפי האוכלוסייה הבדואית ולכן בג"ץ הוא הערכאה המתאימה. המדינה טענה מנגד כי מדובר בסכסוך על הקצאת מקרקעין שצריך להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה על הסף, בקובעו כי לעירייה יש 'סעד חלופי' בערכאה המינהלית ואין הצדקה שבג"ץ ידון בתיק כערכאה ראשונה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, נ' סולברג, א' שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עיריית רהט

נתבעים

  • רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום
  • הרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב
  • ממשלת ישראל
  • ג'אבר אבו קוידר
  • אמיר אבו קוידר
  • עלי אבו קוידר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להורות למשיבות להמשיך בהליך שיווק המגרשים במתחם 6 לזכאים.
  • אין סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים כיוון שהעתירה נוגעת למדיניות כוללת של הסדרת התיישבות הבדואים.
  • לחלופין, יש להשתמש בסמכות המקבילה של בג"ץ בשל חשיבות ורגישות העניין.
טיעוני ההגנה
  • קיים סעד חלופי מובהק בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
  • העתירה עוסקת בהקצאת מקרקעין המצויה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים.
  • העתירה עשויה להיחשב גם כעניין שבמכרז המצוי בסמכות הערכאה המינהלית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העתירה עוסקת בהקצאת מקרקעין פרטנית או במדיניות רחבה של המדינה כלפי האוכלוסייה הבדואית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המשיבות מיום 16.2.2020 בדבר קיומו של סעד חלופי.

הדגשים פרוצדורליים

  • בית המשפט הורה לעותרת להודיע אם היא מבקשת למחוק את העתירה בשל סעד חלופי בטרם מתן פסק הדין.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000

תגיות נושא

  • סעד חלופי
  • הקצאת מקרקעין
  • המגזר הבדואי
  • סמכות עניינית
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • דחיית הבקשה לצו ביניים

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 495/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין העותרת: עיריית רהט נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום 2. הרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב 3. ממשלת ישראל 4. ג'אבר אבו קוידר 5. אמיר אבו קוידר 6. עלי אבו קוידר עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד דן שווץ; עו"ד מתן גרינגר בשם המשיבים 3-1: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה שלפנינו, בין היתר, בבקשה כי נורה למשיבות 3-1 (להלן: המשיבות) ליתן טעם מדוע לא יימשך הליך שיווק לזכאים לרכישת המגרשים במתחם 6 ברהט (להלן: המתחם). בצד העתירה בקשה לצו ביניים אשר יורה למשיבות להשהות את החזר המקדמות ששולמו לרכישת מגרשים במתחם, ואת הליכי שיווק מתחם 11. ביום 16.2.2020, ובהמשך להחלטתי מיום 19.1.2020, הוגשה הודעה מטעם המשיבות, ובה נטען כי עומד לעותרת סעד חלופי מובהק בנושא העתירה, בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. על כן, הוריתי ביום 25.2.2020 כי באי כוח העותרת יודיעו אם מבוקש למחוק את העתירה בשל קיומו של סעד חלופי. בהודעה מטעם העותרת מיום 10.3.2020 צוין כי טרם הגשת העתירה נבחנה שאלת קיומו של סעד חלופי, אך לשיטת העותרת סעד שכזה אינו בנמצא, שכן מדובר בעתירה שאינה נוגעת אך להקצאה של מקרקעין אלא למדיניות הכוללת של המשיבות בנוגע להסדרת התיישבות האוכלוסייה הבדואית בכלל, ושל תושבי רהט בפרט. לחלופין, מבקשת העותרת כי גם אם יימצא כי אכן קיים סעד חלופי, יעשה בית משפט זה שימוש בסמכות המקבילה הנתונה לו להכריע בעניין, שכן מדובר בעניין "בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת" אותו רשאי בית המשפט לעניינים מינהליים להעביר לבית משפט זה, כאמור בסעיף 6 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק). לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, מאחר שלעותרת קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים. לאחרונה דן בית משפט זה בעתירה דומה, וקבע כי בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בטענות המועלות בה, שכן הסעדים המבוקשים מכוונים בעיקרם להקצאת מקרקעין (בג"ץ 809/20 קפא – עמותה לשינוי חברתי בנגב נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 5 (12.3.2020)). בענייננו, עוסקת העתירה בהליך שיווק המגרשים במתחם 6 ברהט, המצוי בסמכותה של רשות מקרקעי ישראל. משאלה הם פני הדברים, מצאתי כי עניינה של העתירה בא בגדרי פריט 59(1) לתוספת הראשונה לחוק, ומשכך עומד לעותרת סעד חלופי כאמור. ממילא לא נדרשת התייחסות לטענתן הנוספת של המשיבות, שלפיה העתירה דנן באה אף בגדר "ענייני מכרזים" כאמור בפרט 5 לתוספת הראשונה לחוק. עוד אציין כי בנסיבות העניין לא מצאתי כי נושא העתירה מצדיק שימוש בסמכות המוקנית בסעיף 6 לחוק. העתירה נדחית אפוא על הסף, ומאליה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באדר התש"ף (‏22.3.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20004950_M03.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il