פלוני נ. הרכב בית משפט המחוזי תל- אביב

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 49470-04-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נגד המשיב: בית משפט המחוזי תל אביב – יפו עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אורין בן חי; עו"ד אסף דוק פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו לשנות את החלטתו מיום 20.2.2025 בתפח"ע 60841-12-23 (להלן: ההליך הפלילי), במסגרתה אסר בית המשפט על הגשת חוות דעת מומחים מטעם ההגנה. 2. העותר הינו נאשם בהליך הפלילי המתנהל בבית המשפט המחוזי. לפי הנטען בעתירה, במסגרת פרשת ההגנה בהליך המשפטי האמור ביקש העותר להגיש חוות דעת של שלושה מומחים ולהעידם. אולם, נוכח התנגדות באת כוח המדינה, ביום 20.2.2025 החליט בית המשפט המחוזי כי אין לקבל את חוות הדעת של שניים מתוך שלושת המומחים (להלן: ההחלטה). 3. לטענת העותר, החלטת בית המשפט "פוגעת פגיעה אנושה בזכות המבקש [העותר בענייננו – י"ו] להגן על עצמו ובזכותו לניהול הליך הוגן". זאת, משום שלטענתו ההחלטה למעשה חוסמת לחלוטין קו הגנה אותו רצה לפתח, ומונעת ממנו להביא בפני בית המשפט "עובדות וטיעונים הרלוונטיים להגנתו ולהגעה לחקר האמת". 4. כמתואר בעתירה, ביום 11.4.2025 הגיש העותר לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על ההחלטה, אך זו לא נקלטה על ידי מזכירות בית המשפט מן הטעם שלא ניתן לערער על החלטות ביניים בהליך פלילי. בנוסף, בקשה שהגיש העותר לבית המשפט המחוזי לעיון מחדש בהחלטה נדחתה לאחר קבלת תגובת המדינה. 5. נוכח האמור, הגיש העותר את העתירה דנן. לטענתו, מתעוררת בענייננו שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מעניינו הקונקרטי של העותר. כמו כן, לטעמו, "שיקולי צדק וחשש לעיוות דין" תומכים גם הם בקבלת העתירה. בנוסף, העותר מציין כי החלטת בית המשפט המחוזי צפויה לגרום לנזק ממשי ובלתי הפיך "אשר ישפיע על הזכות להליך הוגן וכן ישפיע באופן ממשי על זכות הנאשם לנהל הגנתו". מכל האמור לעיל, העותר סבור כי המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים "חריגים שבחריגים" המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. 6. דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובה. 7. כידוע, הלכה היא כי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לא יכולה לשמש "נתיב חלופי" לעקיפת הכלל השולל הגשת השגה על החלטת ביניים בהליך פלילי, שלא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. זאת, למעט במקרים חריגים שבחריגים בהם ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות או בשרירות; כאשר העתירה מעוררת שאלה עקרונית המחייבת הכרעה; או בנסיבות שבהן עתיד להיווצר נזק בלתי הפיך אשר לא יבוא על תיקונו באמצעות ערעור על פסק הדין הסופי (ראו, מיני רבים: בג"ץ 1382/13 פלוני נ' בית המשפט המחוזי בחיפה, פס' 9 (27.2.2013)). 8. לא מצאתי כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים נדירים המצדיקים חריגה מן הכלל האמור. כך, לא מצאתי, וגם לא נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו במתן ההחלטה. כמו כן, הבקשה לא מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינו של העותר, וטענותיו בהקשר זה נטענו בעלמא, ללא ביסוס מספק. לבסוף, לא מצאתי כי קיים בענייננו חשש להיווצרות נזק בלתי הפיך אשר לא ניתן יהיה לתקנו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. טענות העותר בהקשר זה לא משכנעות, ובפרט – לא עלה בידו להראות מה מייחד את ההחלטה הנידונה מהחלטות אחרות של הערכאה הדיונית הנוגעות לניהול שלב ההוכחות, שעליהן כאמור לא ניתן להשיג. 9. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ד אייר תשפ"ה (12 מאי 2025). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת