פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק בש"א 4946/15 בבית המשפט העליון בש"א 4946/15 ע"א 3230/14 - ג' לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתה של כבוד רשמת בית המשפט העליון ל' בנמלך מיום 29.6.2015 בע"א 3230/14 בשם המערערים: עו"ד שלמה ינאי פסק-דין 1. ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך בע"א 3230/14-י"א מיום 29.6.2015, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים לתיקון הודעת הערעור. 2. ביום 19.3.2015 הגישו המערערים בקשה להוספת נימוקים ותיקון הודעת הערעור (להלן: הודעת הערעור או כתב הערעור), שהוגשה על ידם במסגרת ע"א 3230/14 (להלן: התיק העיקרי). בבקשתם טענו המערערים, כי על רקע חילופי ייצוגם בהליך הערעור נשמטו מהודעת הערעור מספר טענות מהותיות. לדידם, אי תיקונה ייפגע בזכותם להציג את הטעויות שנפלו בערכאה הדיונית ולהעלות את כל הסוגיות המשפטיות השנויות במחלוקת. ביום 23.3.2015 קבעת הרשמת ל' בנמלך כי המשיבה תגיש תגובה לבקשה וזו אכן הוגשה. המשיבה התנגדה לבקשת המערערים, וטענה כי מדובר למעשה בהחלפה של כתב הערעור בכתב ערעור חדש. המשיבה טענה כי תיקון כתב הערעור יטיל עליה נטל כלכלי נוסף וכי התיקון המבוקש חורג מגדרי הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי. 3. הרשמת דחתה, כאמור, את הבקשה וביססה את החלטתה על מספר נימוקים, וביניהם: היקף התיקון המבוקש; עיתוי הגשת הבקשה; פגיעה בלתי מידתית בוודאות הדיונית ובזכויות הדיוניות של המשיבה; והיותם של המערערים מיוצגים בעת הגשת הודעת הערעור. 4. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו טוענים המערערים כי החלטת הרשמת פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות הטיעון שלהם. בנוסף, המערערים טוענים כי בהודעת הערעור שהגיש בא כוחם הקודם היו חסרות טענות משפטיות מהותיות אותן יש לאפשר להם לכלול במסגרת תיקון הודעת הערעור. עוד סבורים המערערים, כי אין מקום לזקוף לחובתם את העובדה שהיו מיוצגים בעת הגשת הודעת הערעור. כמו כן, המערערים גורסים שתיקון הודעת הערעור אינו מוביל לפגיעה במשיבה ואינו יוצר הכבדה על ההליכים המשפטיים ואף מפשט אותם. המערערים עוד טוענים כי לא היה מקום לדחות את בקשתם בשל אורכה של הודעת הערעור המתוקנת שכן לא מדובר בחריגה יוצאת דופן. לבסוף, המערערים סבורים, כי לא היה מקום לחייבם בהוצאות ומבקשים לחייב את המשיבה בהוצאות בגין ערעור זה. 5. דין הערעור להידחות. לא מצאתי כל פגם בהחלטתה של הרשמת המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. כידוע, לרשמת בית המשפט מסור שיקול דעת נרחב בקביעתה האם לאפשר את תיקונו של כתב הערעור, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו בש"א 1002/11 גולדשטיין נ' מנור (10.2.2011) (להלן: עניין מנור)) יתרה מכך, נראה כי החלטתה של הרשמת, לדחות את בקשתו של המערער, נכונה וצודקת בנסיבות העניין, ומאזנת כראוי בין האינטרסים השונים, כפי שיובהר להלן. 6. תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) קובעת את סמכותו של בית המשפט להתיר את תיקונו של כתב הערעור הן בדרך של תיקון נימוקים קיימים והן בדרך של הוספת נימוקים חדשים. שיקול הדעת השיפוטי בבקשה לתיקון הודעת ערעור הינו רחב ומושתת על שיקולים רבים אותם יש לבחון בכל מקרה לגופו (ע"א 3657/09-ב' ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009) (להלן: עניין ברזילי); ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2010)). 7. השיקול הראשון עליו עמדה הרשמת בהחלטתה הוא היקף השינוי המבוקש בכתב הערעור. בענייננו, היקף השינוי אותו מבקשים המערערים הוא נרחב ומשמעותי ואין מדובר בתיקון מצומצם או הוספה נקודתית של טיעונים. המערערים מבקשים להוסיף לכתב הערעור המקורי שכלל 14 עמודים, נימוקים וטיעונים המתפרשים על פני 15 עמודים נוספים. גישתו של בית משפט זה בכל בנוגע לבקשות להחלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור מתוקן חדש – להבדיל מבקשה לתיקון נקודתי של כתב הערעור בשלב מקדמי של ההליך – הינה גישה מסויגת (ראו למשל: עניין ברזילי; בש"א 1516/98 מי עמית בע"מ נ' כרומגן שער העמקים (4.5.1998) (להלן: עניין מי עמית)). בעניין ברזילי קבעה הרשמת ג' לוין, כי "ככלל תקנה 417 לתקנות לא נועדה לאפשר לבעל-הדין שיזם את הערעור לבצע מקצה שיפורים על דרך של החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש ו'משופר'". אמנם בערעור זה מבקשים המערערים להוסיף נימוקים להודעת הערעור ולא לשנותה, אולם סבורני, כי נוכח היקפה הרב של התוספת המבוקשת, הדבר דומה להחלפת כתב הערעור המקורי בכתב ערעור חדש. 8. שיקול נוסף התומך בדחיית הערעור, הוא משך הזמן הארוך בו מתנהל ההליך בתיק העיקרי, ובפרט פרק הזמן שחלף מהגשת הערעור ועד לבקשה לשינוי כתב הערעור. כפי שציינה הרשמת בהחלטתה, הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה כעשרה חודשים לאחר שהוגש הערעור. כמו כן, הבקשה הוגשה כארבעה חודשים לאחר שכבר התקיים בבית משפט זה דיון מקדמי בפני השופטת א' חיות. עובדות אלה מבססות את ההסתמכות שהתגבשה אצל המשיבה שציפתה כי בחלוף זמן כה ממושך למן הגשת הערעור לא יחולו שינויים בגדרי המחלוקת שנקבעו בין הצדדים. המערערים טענו בין השאר, כי החלפת בא כוחם ורצונו של בא כוחם הנוכחי לייצגם באופן המיטבי, מצדיקים את תיקון כתב הערעור חרף הזמן הרב שחלף למן הגשתו. ספק בעיני אם החלפת ייצוג בשלב זה בהליך היא סיבה המצדיקה פגיעה משמעותית בהסתמכות המשיבה, וממילא לא ניתן לתלות את הפגיעה בהסתמכות המשיבה אך ורק בחילופי הייצוג. זאת ועוד, גם לאחר שבוצע חילוף הייצוג, שלח בא כוחם הנוכחי של המערערים בקשה להחלפת סיכומי הערעור בלבד מבלי להזכיר את האפשרות כי תוגש גם בקשה לתיקון הודעת הערעור, ובכך גרם לפגיעה נוספת בהסתמכותה הלגיטימית של המשיבה. הרשמת קיבלה את בקשתו להחלפת סיכומי הערעור ביום 4.3.2015 ואילו בקשתו לתיקון הודעת הערעור הוגשה רק כשבועיים לאחר מכן. נוכח היקף התיקון המבוקש, הזמן הרב שחלף מיום הגשת הערעור וההסתמכות שנוצרה בקרב המשיבה עקב כך, סבורני, כי קבלת הערעור תוביל לפגיעה בלתי מידתית בוודאות הדיונית ובזכויות הדיוניות של המשיבה. 9. החלפת ייצוגם של המערערים הובילה בפועל להכבדה ולעיכוב של ההליך. בין השאר הוחלפו סיכומי הטענות של המערערים והדיון שנקבע בפני הרכב השופטים נדחה בחודשיים. בדין קבעה הרשמת, כי אין בהחלפת ייצוג כדי להצדיק באופן אוטומטי החלפה של כל כתבי הטענות שהוגשו בגדר ההליך משל מדובר בהליך המתחיל מראשיתו (השוו: רע"א 6171/08 חייט נ' גוטליב (20.8.2008)). כמו כן, כעולה מעניין מי עמית, שם נקבעה כזכור "גישה מסויגת" ביחס לבקשה דומה לזו של המערערים, העובדה שהמערערים היו מיוצגים בעת הגשת כתב הערעור, נזקפת לחובתם ותומכת בדחיית ערעור זה. 10. יש לציין, כי ייתכן ואי תיקון כתב הערעור יוביל לפגיעה מסוימת בזכויות הטיעון של המערערים. עם זאת, הסוגיה שלפניי מצריכה איזון בין כלל השיקולים הרלבנטיים לשאלת תיקון כתב ערעור והכף נוטה במקרה זה לחובתם. לפי תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, למערערים עומדת זכותם להעלות, במהלך הדיון בפני הרכב השופטים, כל "נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור". על כן נחה דעתי, כי גם ללא תיקונו של כתב הערעור, זכויות הטיעון של המערערים לא ייפגעו באופן חמור ובלתי מידתי. ודוק: בערעור על החלטת הרשמת טענו המערערים כי בא כוחם הקודם התייחס לחלק מהנושאים המשפטיים בצמצום רב. בהקשר זה כבר נקבע כי: "כתב הערעור, להבדיל מסיכומים בכתב, מטרתו אינה הרצאת טענות מטעם המערער בכל תג ותג, אלא תחימת המחלוקת לטובת המשיב. ממילא, כעניין שבעקרון, כתב הערעור אינו אמור לכלול ציטוטים נרחבים מן ההלכה המשפטית או מן המסמכים שבתיק, אלא רק להפניות ולעיקרי דברים ... נראה כי בדרך כלל די יהיה בכתב ערעור המשתרע על מספר בודד של עמודים, בלא ציטוטים, הפניות ואסמכתאות" (ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (8.5.2005); ראו גם: עניין מנור). התייחסות לחלק מהטענות המשפטיות בהודעת הערעור על דרך הצמצום איננה מצדיקה את תיקונה, ובוודאי שאיננה מצדיקה הוספת טענות כה רבות אשר יכפילו את אורכה של הודעת הערעור המקורית. על כל האמור, אני סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת לדחות את בקשת המערערים. 11. סוף דבר, הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ד' באב התשע"ה (‏20.7.2015). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15049460_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il