פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4942/20
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופטת י' וילנר
המערערים:
1. פלונית
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. קופ"ח לאומית
2. פרופ' לוריא שמואל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 04.06.2020 בת"א 43158-05-18 שניתן על ידי כבוד השופטת א' לוי
תאריך הישיבה:
ל' בתשרי התשפ"ב
(06.10.2021)
בשם המערערים:
עו"ד יונתן דייויס; עו"ד רונית לנמן
בשם המשיבה 1:
עו"ד אלי פילרסדורף; עו"ד עומר עדני
בשם המשיב 2:
עו"ד שמעון שוסטר; עו"ד דרור וידוצ'ינסקי
פסק-דין
המשנה לנשיאה נ' הנדל:
מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבגדרו נדחתה תביעת המערערים, הורים לבן הסובל מתסמונת גנטית, לפיצויים בעילה של רשלנות רפואית (המבוססת על דוקטרינת "הולדה בעוולה"). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבים לסילוק הבקשה על הסף מחמת התיישנות, בקבעו כי התביעה הוגשה סמוך מאוד לתום תקופת ההתיישנות.
הואיל ונטיית בית משפט זה הייתה לדון בעניין לגופו, גם מפני שעסקינן באיחור קצר בהגשת התביעה, קיימנו דיון על מנת לברר האם ניתן להגיע למסקנה כי התביעה לא התיישנה. הדגש בדיון, בהתאם לנסיבות תיק זה, היה על מועד תחילת "מרוץ" ההתיישנות, שהוא המועד שבו נודעו למערערים העובדות המהוות את עילת התביעה, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. יסודות העוולה הצריכים לענייננו הם התרשלות, קשר סיבתי ונזק.
מתברר כי לכל המאוחר ביום 17.5.2011 למערערים היה "קצה חוט" לגבי הקשר הסיבתי בין מעקב ההיריון לבין התסמונת (כדרישת הפסיקה, ראו למשל: ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866 (1998); ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, פ"ד סד(2) 82, פס' 47-45 לפסק דינו של השופט י' עמית (19.9.2010)). תביעת המערערים הוגשה ביום 21.5.2018, ומכאן שהיא הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.
לא מצאנו לקבל את טענת המערערים כי יש מקום לקבוע כללים אחרים לעניין התרשלות בתביעה בעילה של הולדה בעוולה. המערערים לא הצביעו על מקור בדין המבסס טענתם זו, ולא נראה כי יש הצדקה להבחין, לעניין ההתיישנות, בין תביעה בגין עילה זו לבין כל תביעה נזיקית אחרת, בפרט בעילות של רשלנות רפואית. עוד יצוין כי הוראת המעבר שנקבעה בע"א 1326/07 המר נ' פרופ' עמית (28.5.2012) לעניין ביטולה של עילת התביעה "חיים בעוולה – וכן הרחבתה בהמשך בפסקי דין שונים (ראו למשל: רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (28.8.2016)) – אינן משפיעות על ענייננו, והמערערים לא טענו אחרת. יוצא כי הדין המצוי מחייב את דחיית התביעה חרף השאיפה להתגבר על המשוכה הדיונית ולדון בה לגופה.
בנסיבות אלו אין אלא לדחות את הערעור, וזאת בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שעה שבפסק דינו של בית משפט קמא אין טעות בחוק או בממצאים העובדתיים, והללו תומכים במסקנה המשפטית.
סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ו בחשון התשפ"ב (1.11.2021).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________
20049420_Z09.docx מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il