פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 4939/22

התאחדות בוני הארץ ואח' נ' כנסת ישראל ואח'

העתירה ביקשה צו על תנאי בעניין מכרזי מקרקעין, והסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?
תאריך פרסום 29/10/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 4939/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מכרזי מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) התאחדות בוני הארץ ואח' נגד כנסת ישראל ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העתירה ביקשה צו על תנאי בעניין מכרזי מקרקעין, והסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
החלטת בית המשפט מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים — בית המשפט נתן תוקף משפטי להסכמה שהושגה בין הצדדים.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 4939/22

התאחדות בוני הארץ ואח' נ' כנסת ישראל ואח'

העתירה ביקשה צו על תנאי בעניין מכרזי מקרקעין, והסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?

סיכום פסק הדין

התאחדות בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה הגישו עתירה לבג"ץ נגד כנסת ישראל, שר הבינוי והשיכון, שר המשפטים ומועצת מקרקעי ישראל, בבקשה למתן צו על תנאי בעניין מכרזי מקרקעין. במהלך הדיון, ולאחר שקלול מכלול השיקולים, הסיכויים והסיכונים של הצדדים, והעובדה שרוב הקבלנים המעורבים חתמו על כתבי ויתור או שקלו להצטרף להסכם, הגיעו הצדדים להסכמה. בית המשפט העליון מצא את הסכם הפשרה ראוי, הוגן ומאוזן, ונתן לו תוקף של פסק דין. ההסכם יובא בפני ועדת המכרזים לשקילה רוחבית, עם אפשרות לקבלנים להגיש עתירה מתוקנת אם לא יאומץ.

השלכות רוחב

הסכם הפשרה עשוי להשפיע על אופן ניהול מכרזי מקרקעין עתידיים ועל יחסי הגומלין בין קבלנים לרשויות המדינה בתחום הבניה, במיוחד לאור ההוראה שוועדת המכרזים תשקול לאמצו באופן רוחבי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נעם סולברג, יעל וילנר, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • התאחדות בוני הארץ
  • הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה

נתבעים

  • כנסת ישראל
  • שר הבינוי והשיכון
  • שר המשפטים
  • מועצת מקרקעי ישראל
  • סלע בינוי והשקעות מקבוצת אמנון מסילות בע"מ
  • גשם למשתכן בע"מ
  • א.פ.י נתיב פיתוח נדל"ן בע"מ
  • סלע איסתא נדל"ן ישראלי בע"מ
  • קליימן שמגר יזמות בניה בע"מ
  • מ.א.י אביבי ייזום ובנייה בע"מ
  • אשל הירדן ייזום ובנין בע"מ
  • מורדות הכרמל (נכסים) בע"מ
  • דיורים בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרות הציגו שיקולים וטענות בכתבי בית הדין התומכים בעתירתן למתן צו על תנאי בנוגע למכרזי מקרקעין.
טיעוני ההגנה
  • המשיבים הציגו שיקולים וטענות בכתבי בית הדין התומכים בעמדתם בנוגע למכרזי מקרקעין.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה למתן צו על-תנאי
  • הושגה הסכמה בין הצדדים למתווה פשרה
  • הסכם הפשרה יובא בפני ועדת המכרזים לשקילה רוחבית
  • הקבלנים רשאים להגיש עתירה מתוקנת אם ועדת המכרזים לא תאמץ את מתווה הפשרה, ללא טענת שיהוי

תגיות נושא

  • מכרזים
  • מקרקעין
  • בניה
  • הסכם פשרה
  • משפט מנהלי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הסכם הפשרה יובא לפני ועדת המכרזים אשר תשקול לאמצו באופן רוחבי
  • ככל שוועדת המכרזים לא תפסוק בשים לב למתווה הפשרה, רשאים הקבלנים להגיש עתירה מתוקנת תוך שמירה על טענותיהם, ומבלי שתועלה טענת שיהוי
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4939/22 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן העותרות: 1. התאחדות בוני הארץ 2. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה נגד המשיבים: המבקשות להצטרף להליך: 1. כנסת ישראל 2. שר הבינוי והשיכון 3. שר המשפטים 4. מועצת מקרקעי ישראל 1.סלע בינוי והשקעות מקבוצת אמנון מסילות בע"מ 2. גשם למשתכן בע"מ 3. א.פ.י נתיב פיתוח נדל"ן בע"מ 4. סלע איסתא נדל"ן ישראלי בע"מ 5. קליימן שמגר יזמות בניה בע"מ 6. מ.א.י אביבי ייזום ובנייה בע"מ 7. אשל הירדן ייזום ובנין בע"מ 8. מורדות הכרמל (נכסים) בע"מ 9. דיורים בע"מ עתירה למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: כ"ו בתשרי התשפ"ה (28.10.2024) בשם העותרות: עו"ד איה רייך מינא; עו"ד אלדד כורש בשם המשיבה 1: בשם המשיבים 4-2: בשם המבקשות להצטרף להליך: עו"ד יצחק ברט עו"ד נטע אורן עו"ד שי בן נעים פסק-דין לאחר הדיון שהתקיים לפנינו היום, והסכמה שנתגבשה, נקבע בזאת כדלקמן: בשים לב למכלול השיקולים שפורטו בכתבי בית הדין מטעם הצדדים; לסיכויים ולסיכונים של הצדדים לעתירה ולאפשרות שתוצאותיה ישליכו על הרוכשים; וכן בשים לב לשיעור של 70% מהדירות, שהקבלנים המשווקים אותן חתמו על כתבי ויתור ובשים לב לקבלנים המשווקים 13% מהדירות, המיוצגים ע"י עו"ד שי בן נעים, שהודיעו שישקלו בחיוב להצטרף להסכם הפשרה; ועל מנת לסיים את הדיונים בסוגיה ולחסוך התדיינויות משפטיות – מצאנו כי על פני הדברים הסכם הפשרה הוא ראוי, הוגן ומאוזן, ומאזן בין שיקולי הצדק והאינטרסים של הצדדים לעתירה. בהתאם לכך, יובא הסכם הפשרה לפני ועדת המכרזים אשר תשקול לאמצו באופן רוחבי, לאחר שכבר אושר בעבר על-ידי ועדת פשרות. זאת, תוך שוועדת המכרזים תשקול את מכלול השיקולים ומבלי לפגוע בשיקול דעתה. ככל שוועדת המכרזים לא תפסוק בשים לב למתווה הפשרה, רשאים הקבלנים להגיש עתירה מתוקנת תוך שמירה על טענותיהם, ומבלי שתועלה טענת שיהוי. ניתן אפוא בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ה (29 אוקטובר 2024). נעם סולברג שופט יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת