עאמר אחמד אבו גריבאן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4937/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס העותר: עאמר אחמד אבו גריבאן נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ה בתשרי תשס"ב (11.9.02) בשם העותר: עו"ד סאמח עיראקי בשם המשיבה: עו"ד יובל רויטמן עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין השופט מ' חשין: העותר, יליד ירדן, הורשע בבית-משפט צבאי, על-פי הודאתו, בעבירה של יציאה מאיזור רצועת עזה ללא היתר, ונדון לתשעה חודשי מאסר בפועל, למאסר על-תנאי ולקנס. מסתבר כי לא היתה זו הפעם הראשונה שהעותר יצא שלא כדין מרצועת עזה לישראל. אכן, בעבר נכנס העותר לישראל שלא כדין, פעם אחר פעם, ועונש המאסר שנגזר עליו כאמור לעיל נגזר בשל כניסתו האחרונה לישראל שלא כדין. משתמה תקופת מאסרו הוצא על העותר צו גירוש, ועל צו גירוש זה נסבה העתירה. המדינה מבקשת לגרש את העותר לירדן, מקום הולדתו, ואילו העותר מבקש כי יגורש לרצועת עזה אשר בה מתגוררת משפחתו. מסתבר כי משפחתו של העותר התגוררה בירדן ועברה מירדן לרצועת עזה בשנת 1995 לתקופת חודשים קצרה. מאז אותה עת שוהה המשפחה, שלא כדין, ברצועת עזה. עוד מסתבר, כי רבים הם מסתננים כעותר אשר שוהים שלא כדין ברצועת עזה לאחר שבאו לרצועה כמבקרים ונותרו במקום. לבקשת העותר שמענו את נציגי המדינה בדלתיים סגורות, והובהר לנו מדוע זה עומדת המדינה בסירובה לגרש את העותר לרצועת עזה. הטעמים הם טעמי ביטחון המדינה, ונמצא לנו כי טעמים אלה טעמים מבוססים הם. בנסיבות העניין לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת המדינה לגרש את העותר לירדן, ואנו דוחים את העתירה. היום, ה בתשרי תשס"ב (11.9.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02049370.G03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il