פלוני נ. מדינת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 4935/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באילת (כב' סגן הנשיא ש' ברגר) בתנ"ז 2560-01-24 מיום 12.2.2024 בשם המערערים: עו"ד יוסף בדש פסק-דין לפניי ערעור שהוגש לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באילת (כב' סגן הנשיא ש' ברגר; להלן: המותב) מיום 12.2.2024 בתנ"ז 2560-01-24. בפברואר 2022 הוגש נגד המערערים כתב אישום שבמסגרתו, בין היתר, יוחסה להם עבירה של הפרת חובה של הורה או אחראי, וזאת בעקבות אירוע שבו נפגע אחד מילדיהם הקטינים (להלן: ההליך הפלילי). ההליך הפלילי הועבר לניהולו של המותב, ובשלב מסוים טען בא כוח המערער 1 כי על המותב לפסול את עצמו מכיוון שהוא דן במקביל בהליך נזקקות בעניינם של המערערים וילדיהם (להלן: הליך הנזקקות הקודם). המותב דחה את בקשת הפסלות, וערעור על החלטה זו התקבל בפסק הדין בע"פ 3283/23 פלוני נ' מדינת ישראל (‏23.5.2023) (להלן: ערעור הפסלות הקודם). באותו עניין נקבע כי ראוי להעביר את ההליך הפלילי למותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק, וזאת נוכח משקלן המצטבר של מספר נסיבות – ובהן העובדה שהליך הנזקקות הקודם התנהל במקביל להליך הפלילי, והעובדה שחלק מהחומרים בהליך הנזקקות הקודם לא היה חשוף לעיני המערערים. בהליך נושא הערעור שלפניי, אשר הוגש בינואר 2024 על ידי עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: העובדת הסוציאלית), התבקש בית המשפט להצהיר על נזקקותם של חמשת ילדיהם הקטינים של המערערים וליתן הוראות בדבר דרכי הטיפול בהם. הליך זה הועבר אף הוא לניהולו של המותב, ובדיון מיום 11.1.2024 – שאליו לא התייצבו המערערים – ציין המותב כי "עניינם של [המערערים – ע' פ'] מוכר לבית המשפט" וכי הם אינם משתפים פעולה עם גורמי הרווחה באופן מלא (פרוטוקול הדיון מיום 11.1.2024, בעמ' 3 ש' 24-22). ביום 30.1.2024 הכריז המותב על ילדיהם של המערערים כקטינים נזקקים וקבע דיון המשך ביחס לדרכי הטיפול בהם. בפתח הדיון, אשר התקיים ביום 12.2.2024, פירטה העובדת הסוציאלית את המלצותיה באשר לטיפול בילדיהם של המערערים, ולאחר מכן טען בא כוח המערערים: "האם בית המשפט נפסל לפני למעלה מחצי שנה מלטפל בתיק הנזקקות של משפחת [המערערים – ע' פ']? אם כן, אז אני מבקש לדעת האם בית המשפט לא חושב שהוא צריך לפסול את עצמו מהמשך ניהול הדיון בתיק? אם בית המשפט לא עונה לי, אבקש שבית המשפט יפסול את עצמו. אבקש שבית המשפט יפסול את עצמו לאור המידע שנודע לי שביוני 2023, שמותב זה קיבל פסילה מלדון בתיק הנזקקות של משפחת [המערערים – ע' פ']" (פרוטוקול הדיון מיום 12.2.2024, בעמ' 8 ש' 20-15). בהמשך לכך נתן המותב החלטה תמציתית בזו הלשון: "אין לבית המשפט מושג על מה ב"כ [המערערים – ע' פ'] מדבר ועל כן אין מה לדון בטענה" (פרוטוקול הדיון מיום 12.2.2024, בעמ' 8 ש' 25) (להלן: ההחלטה מיום 12.2.2024). לאחר מכן המשיך הדיון להתנהל כסדרו. לשלמות התמונה יצוין שבפתח דיון שהתקיים ביום 30.4.2024 ציין בא כוח המערערים כי בשים לב להחלטה מיום 12.2.2024 ולהתנהלותו של המותב, מתחזקת המסקנה כי המותב אינו יכול להשתחרר מהתפישה שהתגבשה אצלו. עוד ציין בא כוח המערערים כי הגיש הליך לבית משפט זה בעניין פסילת המותב. בהמשך לכך הדגיש המותב כי "בית המשפט לא נפסל בשום שלב מלדון בתיק הנזקקות בעניינם של [המערערים – ע' פ'] בתיק זה" (פרוטוקול הדיון מיום 30.4.2024, בעמ' 11 ש' 29), אך כי יש מקום להמתין להחלטת בית משפט זה בעניין פסילתו. בחלוף כחודשיים, ביום 20.6.2024, התקיים דיון נוסף בהליך נושא הערעור שלפניי, שבמהלכו התייחס המותב פעם נוספת לאירועי הדיון מיום 12.2.2024 בציינו: "בהמשך לדבריו של ב"כ [המערערים – ע' פ'] ובשים לב שבית המשפט מעולם לא נפסל מלדון בתיק הנזקקות של [המערערים – ע' פ'], לא דנתי אף בטענה, שכן הטענה נטענה באופן כללי מבלי לפרט את פרטי האירוע" (פרוטוקול הדיון מיום 20.6.2024, בעמ' 16 ש' 14-12). הערעור שלפניי נקלט לרישום ביום 18.6.2024, לאחר שהמערערים הגישו בקשה להארכת מועד להגשתו, ובפתחו מצוין כי הערעור מוגש הוגש על ההחלטה מיום 12.2.2024 אשר "במסגרתה נדחתה בקשת המערערים לפסול את המותב" (בעמ' 1 לערעור). המערערים טוענים כי העובדה שהמותב נחשף "ברמה של חשיפה מלאה" להליך הפלילי ולהליך הנזקקות הקודם, מקימה עילה לפסילתו מלדון בהליך הנוכחי (בעמ' 2 לערעור). עוד מדגישים המערערים את אמירת המותב בדיון מיום 11.1.2024 שלפיה עניינם מוכר לו, ולשיטתם ההחלטות שניתנות בהליך הנוכחי מושפעות מן ההליכים הקודמים שבהם דן המותב. לצד זאת מעלים המערערים השגות על האופן שבו מנהל המותב את ההליך הנוכחי, וטוענים בפרט כי הוא מתעלם מחלק מטענותיהם. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, מצאתי כי דין הערעור להימחק. כפי שנפסק, תנאי להגשת ערעור פסלות הוא קיומה של החלטת פסלות, אשר ניתנה במסגרת דיני הפסלות ושבגדרה מכריע המותב האם מתקיימת עילה לפסילתו – ומכאן שבהיעדר החלטת פסלות, לא ניתן להגיש ערעור פסלות (ראו למשל: ע"א 7872/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (30.11.2023) (להלן: עניין פלוני); ע"פ 3704/21 מלקה בנטאמלק נ' מדינת ישראל (27.5.2021); ע"פ 3522/19 ליולקו נ' מדינת ישראל (10.6.2019)). בענייננו, כפי שפורט לעיל, במהלך הדיון מיום 12.2.2024 ביקש בא כוח המערערים מהמותב לפסול את עצמו על רקע סברתו שהמותב נפסל בעבר מלדון בהליך נזקקות בעניינם של המערערים, אך המותב קבע כי אין מקום לדון בנושא משטענת בא כוח המערערים לא הייתה מובנת. כמו כן, בדיון מיום 20.6.2024 חזר המותב והסביר כי נמנע מלדון בטענת הפסלות שהועלתה בדיון מיום 12.2.2024 מכיוון שהוצגה בכוללניות וללא פירוט. בנסיבות אלו, איני סבור כי ההחלטה מיום 12.2.2024 – שבעקבותיה, כאמור, הוגש הערעור שלפניי – עולה כדי החלטת פסלות שעליה קמה זכות ערעור בהתאם לסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט (ראו והשוו: עניין פלוני, פסקה 3). לכך יש להוסיף כי רובן המכריע של הטענות שפורטו בערעור לא הועלו קודם לכן בבקשת הפסלות, וכבר נפסק בהקשר דומה כי "ערעור פסלות אינו הזדמנות ל'מקצה שיפורים' להצגת טענות או ראיות שלא הוצגו במסגרת בקשת הפסלות" (ע"א 3795/23 נהוראי נ' בני דוד מכינה ישיבתית, פסקה 8 (7.6.2023)). למותר לציין כי אם תינתן בעתיד החלטת פסלות במסגרת ההליך, יוכל המערער להגיש עליה ערעור ככל שתהיה עילה לכך ובכפוף לדרישות הדין. הערעור נמחק אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' בתמוז התשפ"ד (‏15.7.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24049350_M03.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1