פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 49338-09-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרת:
מנאל נאיף חאמד אלמחד'י
נגד
המשיבים:
1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
2. ראש המינהל האזרחי בגדה המערבית
3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית
4. היחידה המרכזית לפיקוח בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד צבי אבני
בשם המשיבים:
עו"ד דניאל רגב
פסק-דין
השופט דוד מינץ:
עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת משיב 1 (להלן: המפקד הצבאי) מיום 3.9.2025 לדחות את בקשת העותרת לקידום הליך רישוי ביחס לבב"ח ח' 74/21 (להלן: הבינוי) המצוי בתחום צו איסור בניה מס' 1/96 התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור הבניה) וכן בהחלטת לשכת התכנון המרכזית ביהודה ושומרון (להלן: לשכת התכנון) מיום 27.5.2025 שלא לקלוט את בקשת העותרת להיתר בניה.
רקע וטענות הצדדים
1. הבינוי הוא מבנה בלוקים למסחר בגודל של כ-50 מ"ר שהוקם במקרקעי העותרת באופן בלתי חוקי. הבינוי נמצא בנפת חברון, בסמוך לכפר רמאדין ובמרחק של כ-15 מטרים מכביש 354. ביום 4.5.2021 נתלה במקרקעי העותרת צו הפסקת עבודה ביחס לבינוי, במסגרתו זומנה העותרת לדיון לפני ועדת המשנה לפיקוח. העותרת לא התייצבה לדיון שנערך ביום 18.5.2021, ובסיומו החליטה ועדת המשנה לפיקוח על הוצאת צו סופי להפסקת עבודה והריסת הבינוי. הצו ניתן ביום 11.7.2021 (להלן: צו ההריסה), ולעותרת ניתנו שבעה ימים לפעול למימושו. בחלוף למעלה משלוש שנים ולאחר שהבנוי במקום הורחב באופן משמעותי ביותר ונבנה במקום מעין סופרמרקט, ביום 8.12.2024, נשלחה לעותרת הודעה על מתן זכות השגה על צו ההריסה בטרם ימומשו הליכי האכיפה. ואכן ביום 11.12.2024 הגישה העותרת מכתב השגה על צו ההריסה (להלן: מכתב ההשגה) בו טענה כי המבנה לגביו הוצא הצו נהרס זה מכבר ובסמוך אליו הוקם מבנה חדש שאינו המבנה שיועד להריסה. בהמשך לכך ביום 16.12.2024 הגישה העותרת בקשה לקבלת היתר בניה להכשרת הבינוי בדיעבד ובסמוך לאחר מכן גם בקשה להקפאת הליכי ההריסה.
2. בהחלטת לשכת התכנון מיום 27.5.2025 נקבע כי לא ניתן לקלוט את הבקשה להיתר מאחר שלא צורף לה אישור המפקד הצבאי לקידום הליך רישוי. זאת, בהתאם להוראות תקנה 10(א) לתקנות תכנון ערים, כפרים ובנינים (בקשה להיתר ותנאיו)(יהודה ושומרון), התש"פ-2020 (להלן: התקנות). עם זאת באפשרות העותרת להשלים את החסר ולהגיש בקשה חדשה. הודעה על החלטה זו נמסרה לעותרת ביום 9.6.2025 וניתנה לעותרת ארכה בת 14 ימים למימוש הוראות צו ההריסה.
3. נוכח האמור, ביום 18.6.2025 הגישה העותרת בקשה לקידום הליך רישוי ביחס לבינוי. בהחלטת המפקד הצבאי מיום 3.9.2025 נקבע כי לאחר בחינה הסיכון הביטחוני הנשקף מהבינוי נוכח מאפייניו ומיקומו בסמוך לציר תנועה, ותוך הערכת מצב מבצעית עדכנית, נמצא כי לא ניתן לאשר את קידום הליך הרישוי. מכאן העתירה שלפנינו.
4. לטענת העותרת החלטת המפקד הצבאי התקבלה על סמך קביעה כוללנית וגורפת בדבר קיומו של סיכון ביטחוני, ללא בחינה פרטנית של הבינוי ומבלי להתחשב בפגיעה בפרנסת העותרת. כך גם נלמד מהחלטות זהות שניתנו לטענתה ביחס למבנים מסחריים אחרים באזור. כל זאת בעוד שלא נשקפת סכנה ביטחונית מהבינוי מאחר שציר התנועה העובר בסמוך אליו אינו משמש בפועל לתנועה של אזרחים ישראליים. בנסיבות אלה, החלטת המפקד הצבאי אינה סבירה ואינה מידתית. עוד מלינה העותרת על כך שהמפקד הצבאי אינו חתום בעצמו על ההחלטה באופן המעיד לעמדתה כי הוא אינו מכיר את נסיבות המקרה. כן נטען כי סירוב לשכת התכנון לקלוט את הבקשה להיתר בנייה בהיעדר אישור המפקד הצבאי לקידום הליך רישוי פוגע בזכותה של העותרת להליך הוגן. מכל מקום יש להקפיא את הליכי ההריסה עד להכרעה בבג"ץ 4563/22 (להלן: עניין אלכבאש) במסגרתו התבקש ביטול תקנה 10(א) לתקנות.
5. ביום 18.9.2025 הוריתי על הגשת תגובה מקדמית לעתירה וניתן צו ארעי לפיו לא ייהרס הבינוי עד למתן החלטה אחרת.
6. לעמדת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים מצד העותרת שהקימה את הבינוי ללא היתר ובניגוד להוראות צו איסור הבניה. מתיעוד שערך מרכז הפיקוח עולה כי גם לאחר שהחלו הליכי האכיפה ביחס לבינוי הוא הורחב משמעותית, כך שבענייננו חוסר ניקיון הכפיים חמור במיוחד. גם לגופו של עניין אין עילה להתערב בשיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי. בקשת העותרת נבחנה לגופה לצד המדיניות הביטחונית העדכנית, ותוך התחשבות גם באינטרס של העותרת בקידום הליך הרישוי. טענות העותרת בעניין זה הועלו באופן כוללני ולא התבססו על ראיות משכנעות. כן צוין כי על פי הנמסר מגורמי המשיבים, אין יסוד לטענת העותרת לפיה הכביש העובר בסמוך לבינוי איננו פעיל. הכביש משמש לתנועת כלל תושבי האזור, לרבות אזרחים ישראליים. גם אין בעובדה שהמפקד הצבאי לא חתום בעצמו על ההחלטה כדי להעיד כי נפל בה פגם. לשכת היועץ המשפטי היא שאמונה בין היתר על ניסוח והוצאת מענה לבקשות מטעם המפקד הצבאי, לאחר שזה בחן את הסוגיה והכריע בה בעצמו. כמו כן אין בהליכים בעניין אלכבאש כדי להשליך על העתירה דנן משעה שהגישה העותרת בקשה להליך רישוי למפקד הצבאי והחלטתו בעניין זה היא העומדת ביסוד העתירה.
דיון והכרעה
7. לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
8. העותרת מבקשת להכשיר בדיעבד את הקמת הבינוי ללא היתר ותוך התעלמות מצו איסור הבניה. בכך, פעלה העותרת בחוסר ניקיון כפיים (בג"ץ 46081-09-25 סויטי נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 7 (3.12.2025); בג"ץ 32610-07-25 דרדון נ' מפקד כוחות צה"ל, פסקה 6 (24.11.2025)). לא זאת בלבד, אלא שבענייננו עולה מתגובת המשיבים ומתצלומי האוויר שצורפו לה כי עבודות הבניה במקרקעי העותרת המשיכו אף לאחר שהחלו הליכי האכיפה ביחס לבינוי, וזאת חרף הצווים שהומצאו לה. בעניין זה יצוין כי בעתירה שלפנינו, כמו גם בבקשת ההיתר, לא הבחינה העותרת בעצמה בין המבנה שלגביו הוצא צו ההריסה לבין המבנה העומד במקום כיום כפי שהבחינה במכתב ההשגה. ממילא אפוא אין בטענה כי העותרת בנתה מבנה חדש וגדול יותר בהתעלם מצו איסור הבניה כדי לסייע לה.
9. דינה של העתירה להידחות גם לגופה בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי שלא לקדם הליך רישוי ביחס לבינוי. זאת בפרט נוכח המשקל המיוחד הניתן לשיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי בענייני ביטחון עליהם הוא אמון (בג"ץ 3798/24 נושא נ' המינהל האזרחי באיו"ש, פסקה 7 (20.4.2025); בג"ץ 3002/24 מנהלת ההקדשים האיסלמיים בירושלים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 6 (9.7.2024)). החלטת המפקד הצבאי הסתמכה על שיקולים ביטחוניים מובהקים, תוך בחינה פרטנית של מאפייני הבינוי וקרבתו לכביש 354. בתוך כך התייחס המפקד הצבאי בהחלטתו גם לאינטרס של העותרת. טענות העותרת המבקשות לסתור זאת נטענו בעלמא ואין בהן כדי להצביע על כל פגם שנפל בהחלטה. כך גם ביחס לעובדה שלא המפקד הצבאי חתום בעצמו על ההחלטה אלא פַקודה מטעמו.
10. לבסוף, אין מקום לעכב את הליכי ההריסה ביחס לבינוי עד להכרעה בעניין אלכבאש שעה שבמוקד העתירה עומדת כאמור החלטת המפקד הצבאי לדחות את בקשת העותרת לקידום הליך רישוי לגופה (ראו גם: עניין סויטי, פסקה 9; בג"ץ 45293-08-24 זע'ארנה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 7 לפסק דינו של הנשיא י' עמית (21.7.2025)).
העתירה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 18.9.2025 בטל. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ג' אייר תשפ"ו (20 אפריל 2026).
דוד מינץ
שופט
עופר גרוסקופף
שופט
חאלד כבוב
שופט