פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 492/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 492/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בנצרת, מיום 2.12.08, בת.פ. 207/07, שניתן על ידי כבוד השופט חיים גלפז תאריך הישיבה: ב' באדר התשס"ט (26.02.09) בשם המערער: עו"ד תאופיק אבו-אחמד בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד גב' שלומית מרדר פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 24.10.07, בשעות אחר הצהריים פגשו המערער ושניים אחרים – ע.א. ונ.ע. – במתלונן. המערער שאל אותו לשעה, ומשזה החל מוציא מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד כדי להשיב לו, אחז בו המערער, הדף אותו לקיר, ושלף סכין אותה הצמיד לגרונו. המערער דרש לקבל לידיו את הטלפון, ומשהמתלונן סרב, הפיל אותו המערער וחבריו על הקרקע, הכו אותו ובעטו בו, ולבסוף נשך אותו המערער בידו הימנית. בעקבות כך הרפה המתלונן את אחיזתו בטלפון, והמערער וחבריו נטלו אותו ונמלטו. לאחר כשלושה שבועות, משהבחינו שוטרים במערער וחבריו וניגשו לעברם, השליך המערער מידו את מכשיר הטלפון שנגנב בשוד. בגין כל אלה יוחסו למערער עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 402(ב) ו-244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער, כמו חבריו, הוא קטין (יליד חודש יולי 1993), ולפיכך, נתבקש בעניינו תסקיר של שרות המבחן. לאחר שהצדדים טענו את טענותיהם, הוחלט להרשיעו באותן עבירות, ובהמשך הוא נדון לתשעה חודשי מאסר ושנה מאסר על-תנאי. שני הנאשמים האחרים, שהורשעו בסיוע לשוד, נדונו לשלושה חודשי מאסר, 6 חודשים מאסר על-תנאי, וכל אחד חויב לשלם למתלונן פיצוי בסך 1500 ש"ח. המערער משיג בפנינו על חומרת העונש, ובא-כוחו הדגיש את גילו הצעיר, בכלל, ובעת ביצוען של העבירות, בפרט. כן נטען, כי לא היה מקום לאבחן את עניינו של המערער מעניינם של שותפיו, וכי לא ניתן משקל הולם להודאתו וחרטתו; לבסוף, נטען כי גם המערער ראוי כי יינתן לו סיכוי להשתקם, וסיכוי זה עלול לרדת לטמיון אם ישלח לשאת במאסר מאחורי סורג ובריח. אין בידינו להיעתר לערעור. אכן גזירתו של מאסר לנאשם צעיר, ובמיוחד בגילו של המערער, אינו מעשה של יום יום, והוא מלווה בהתלבטות וחרדה של הדיין. אולם, לעתים אין מנוס מכך, לדוגמה, כאשר מדובר בנאשם שפעל באלימות קשה כנגד קטין אחר, מתוך כוונה לגנוב ממנו את רכושו. יתרה מכך, המערער שולב בתהליך טיפולי, ובשלב מסוים התקבל הרושם שהוא מפיק ממנו תועלת. אולם, בינתיים התברר כי הסתבך בפרשה חדשה של סחיטה ואיומים, שקורבנם היתה תלמידה בבית הספר בו למד. בנסיבות אלו לא סברנו כי הוכחה עילה לשנות מן העונש, אולם נוכח נתון אותו למדנו מפיה של קצינת המבחן, הגב' ש' מרדר, היינו, קיומה של אפשרות לשלב את המערער בקבוצה טיפולית בקהילה שתתחיל את פעילותה בעוד כחודשיים, החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בה ישא המערער על 8 חודשים. יתר חלקיו של גזר-הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, ה' באדר התשס"ט (01.03.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09004920_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il