פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון בע"מ 4917/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים תל אביב 3. האפוטרופוס הכללי – מחוז תל אביב בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטות י' מושקוביץ וצ' גרדשטיין פפקין) מיום 28.5.2023 בעמ"ש 52103-10-22 ועמ"ש 52450-10-22 בשם המבקשים: עו"ד יהונתן קניר; עו"ד שי גבאי בשם המשיבה 1: עו"ד איתן קוהלי בשם המשיב 2: עו"ד יסכה פישר-יוסף פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטות י' מושקוביץ וצ' גרדשטיין פפקין) בעמ"ש 52103-10-22 ועמ"ש 52450-10-22 מיום 28.5.2023, שבגדרו התקבל באופן חלקי ערעור שהגישו המבקשים, ונדחה ערעור שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה), על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון (השופטת ח' שירה) בתמ"ש 25459-07-19 מיום 17.8.2022. רקע בתמצית 2. ביום 27.9.2017 חתם אביהם של המבקשים, הם ילדיו מנישואיו הראשונים, על ייפוי כוח מתמשך, בו מינה את המשיבה, אישתו מנישואיו השניים, למיופת כוחו לענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים (להלן: ייפוי הכוח). המבקשים הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה במסגרתה טענו, בעיקרו של דבר, כי יש לבטל את ייפוי הכוח – זאת, מאחר שבעת החתימה אביהם לא היה כשיר, וכן כי חתימתו הושגה תוך ניצול והשפעה בלתי-הוגנת של המשיבה כלפיו, כאמור בסעיף 32כט(א)(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: החוק). בית המשפט לענייני משפחה קבע שהמבקשים לא הוכיחו כי האב לא היה כשיר במועד החתימה; ובהמשך לכך, קבע כי "משכך לא מתקיים כאן האמור בסעיף 32כט(א)(2)" (פסקה 95 לפסק הדין). לצד זאת, בית המשפט לענייני משפחה מצא כי אין די בייפוי הכוח כדי להגן על ענייניו של האב, ולכן קבע כי בהתאם לסעיף 32כט(א)(3) לחוק, יש לבטל את ייפוי הכוח, ולמנות לאב אפוטרופוס לגוף ולרכוש. על כן, מינה בית המשפט את המשיבה כאפוטרופא של האב לעניינים אלו. על פסק דין זה הגישו המבקשים והמשיבה ערעורים לבית המשפט המחוזי, אשר, כאמור, דחה את ערעור המשיבה וקיבל בחלקו את ערעור המבקשים – תוך שקבע כי מינויה של המשיבה כאפוטרופא לרכוש האב יבוטל, ובמקומה ימונה אפוטרופוס חיצוני. בקשת רשות הערעור 3. בבקשה שלפנינו, טוענים המבקשים כי בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם בית המשפט המחוזי, לא דנו כלל בטענותיהם כי יש להורות על ביטול ייפוי הכוח אף מחמת ניצול והשפעה בלתי-הוגנת של המשיבה כלפי אביהם. לטענתם, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לא מתקיימות במקרה דנן כל עילות הבטלות המנויות בסעיף 32כט(א)(2) לחוק, אך זאת, כאמור, מבלי שנידונו כלל העילות של ניצול והשפעה בלתי-הוגנת המופיעות ברישא הסעיף. ודוק: מאחר ובסופו של דבר ייפוי הכוח בוטל על ידי בית המשפט לענייני משפחה, המבקשים אינם עותרים להחזרת עניינם לערכאה הדיונית על מנת שתדון בעילות אלה, אלא, אך לביטול הקביעה בפסק הדין כי לא התקיימו העילות האמורות. זאת, כך לעמדתם, על מנת שלא ייווצר השתק פלוגתא ביחס לעילות אלה, אשר יימנע מהם להעלות טענות דומות במסגרת הליכים עתידיים בין הצדדים. המשיבה מצדה טוענת, בין היתר, כי טענות המבקשים מופנות כלפי ממצאי עובדה שקבעה הערכאה הדיונית – אשר אין מקום להתערב בהם, לא כל שכן במסגרת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עוד טוענת המשיבה, כי המבקשים לא הרימו את נטל השכנוע להוכחת עילות הבטלות המוזכרות על-ידם. דיון והכרעה 4. לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, שוכנעתי כי הבקשה שלפנינו באה בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור בכדי למנוע עיוות דין. לפיכך, אמליץ לחבריי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על-פיה, מכוח סמכותנו לפי תקנה 138(א)(5) ותקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר הוחלו גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. בהתאם לכך, המבקשים יכונו להלן המערערים. 5. סעיף 32כט(א)(2) לחוק קובע כי: בית המשפט רשאי לבטל ייפוי כוח מתמשך [...] בהתקיים אחד מאלה: [...] ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול או מהפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנת על הממנה או שהוא ניתן בעת שהממנה לא היה בעל כשירות (ההדגשה הוספה – י"ו). אם כן, סעיף 32כט(א)(2) הנ"ל מונה מספר מצבים, שבהתקיים כל אחד מהם, רשאי בית המשפט לבטל ייפוי כוח מתמשך. 6. בענייננו, המערערים טענו בתביעתם כי יש להורות על ביטול ייפוי הכוח, הן מחמת ניצול והשפעה בלתי-הוגנת, הן מחמת אי כשירות (ראו: סעיפים 1, 7, 18, 30, 38-36 ו-46 לכתב התביעה; כן ראו: פס' 62-61 לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה). ואולם, הלכה למעשה, בית המשפט לענייני משפחה דן אך בסוגיית אי-כשירות האב בעת שחתם על ייפוי הכוח, ולא דן כלל בטענת המערערים כי יש לבטל את ייפוי הכוח אף מחמת ניצול והשפעה בלתי-הוגנת. חרף האמור, בית המשפט קבע כי "לא מתקיים [בענייננו – י"ו] האמור בסעיף 32כט(א)(2)" (פס' 95 לפסק הדין), היינו, כי לא מתקיימות כל העילות המנויות בסעיף זה. בית המשפט המחוזי נתפס אף הוא לכלל טעות בקביעתו כי בית המשפט לענייני משפחה "קבע, עובדתית, כי הטענות בדבר מרמה, הפעלת לחץ, השפעה בלתי הוגנת [...] לא התקיימו" (סע' 29 לפסק הדין) – כאמור, בית המשפט לענייני משפחה כלל לא נדרש לסוגיה זו. 7. אשר על כן, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור, במובן זה שפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה יתוקן, כמו גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי – כך שהקביעה שלפיה, לא מתקיים האמור בסעיף 32כט(א)(2) לחוק, תחול רק לעניין כשירותו של האב בעת החתימה על ייפוי הכוח; ולא יקום כל השתק פלוגתא באשר ליתר החלופות המפורטות ברישא של סעיף 32כט(א)(2) לחוק. עוד אציע כי המשיבה תישא בהוצאות המערערים בסכום של 4,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופט י' עמית: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ד' מינץ: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט לקבל את הערעור, כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר. ניתן היום, ‏כ"ג בכסלו התשפ"ד (‏6.12.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23049170_R02.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1