חמזה סלים נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 491/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 491/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין המערערים: 1. חמזה סלים 2. עדאל סלים 3. פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.12.07 בת.פ. 902/07 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' חבש תאריך הישיבה: כ' בסיון התשס"ח (23.6.08) בשם המערערים: עו"ד נג'יב זאיד בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: המערערים נמצאו אשמים בביצוע עבירות הנגועות באלימות חמורה. המערער 1 הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ואילו המערערים 2 ו-3 הורשעו בעבירה של סיוע לאותה עבירה. במועד ביצוע העבירה נתגלה ויכוח בין שתי נשים בירושלים. המתלונן, אחיה של אחת הנשים הגיע למקום האירוע כדי לסייע לאחותו, או אז התנפלו עליו המערערים, הפילוהו והיכוהו, כשאחד מהם אוחז בחפץ כהה. כתוצאה מן המכות, נגרם לקורבן שבר בגולגולת וחתך בראש עד שהוא נזקק לאשפוז וניתוח. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער 1 עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ובנוסף לכך הפעיל עונש של מאסר מותנה שאורכו היה 20 חודשים באופן ש-12 חודשים, כך נקבע, ירוצו באופן מצטבר. כמו כן, הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי. המערער 2 נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה ואילו המערער 3, קטין, נדון לביצוע 150 שעות עבודה למען הקהילה, וזאת בנוסף לעונש של מאסר מותנה. הערעור מופנה כנגד עצם ההרשעה וכנגד חומרת העונש. המערערים סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו לפיה הסבו המערערים חבלה חמורה למתלונן – קורבן המעשה. לגישתם לא היו די ראיות שהצדיקו את הקביעה שנגרמה לקורבן חבלה חמורה. עוד הם סבורים כי לא היה די בראיות כדי להוכיח את עצם המעשים המיוחסים להם. אין ממש בטענות אלה. הקביעות העובדתיות הכלולות בהכרעת הדין מעוגנות היטב בראיות שבאו בפני בית המשפט המחוזי. לא היתה המחלוקת גם בדבר עצם פציעתו של המתלונן, העובדה שנופצה גולגלתו, וכי הוא נזקק לטיפול כירורגי. הטענה כי אין די בכך כדי לקבוע שהחבלה היא חמורה וכי בהיעדר עדות מומחה המלמדת על החומרה לא ניתן היה לקבוע ממצא זה בשל חסר ראייתי אין בה ממש. החסר בגולגולת ממלא את החסר הראייתי. אין גם ממש בערעור המופנה כלפי חומרת העונש. מדובר במעשים חמורים הנגועים באלימות קשה. לחובת המערער 1 רשומות הרשעות בעבירות קודמות, קשות וחמורות. המערער 2 לא נטל אחריות לביצוע העבירה ושרות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו. כך גם המערער 3, אלא שלגביו המליץ שרות המבחן שלא להרשיע אותו במיוחס לו. בצדק מיאן בית המשפט המחוזי לאמץ המלצה אחרונה זו של שרות המבחן. העונשים שנגזרו על המערערים אינם מופרזים לחומרה ובפועל אינם חמורים כלל ודין הערעור גם בעניין זה להידחות. הערעור נדחה. ניתן היום, כ' בסיוון התשס"ח (23.6.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט החלטה המערער 2 יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.7.2008 בשעה 10:00 בבית-המשפט המחוזי בירושלים. תנאי הערובה יעמדו בעינם. ניתנה היום, כ' בסיוון התשס"ח (23.6.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08004910_P03.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il