ג'מיל ג'ילאוי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4901/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4901/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: ג'מיל ג'ילאוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8146/06 מיום 20.5.07 שניתן על ידי השופט א' יעקב תאריך הישיבה: כ"ה באב התשס"ז (9.8.07) בשם המערער: עו"ד יוסף מרדכי בשם המשיב: עו"ד אלעד פרסקי פסק-דין השופט ע' פוגלמן: בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' יעקב), הרשיע את המערער בביצוע עבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 וגזר עליו מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, ובנוסף הורה על הפעלת עונשי מאסר על תנאי, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, באופן שעל המערער נגזר עונש כולל בן 32 חודשי מאסר בפועל. כמו כן נגזר על המערער עונש מאסר על תנאי. הערעור שלפנינו נסב על גזר הדין. 1. בעקבות הסדר טיעון בין המערער למשיבה, הודה המערער בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירה של הצתה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, היה למתלונן קשר רומנטי עם פלונית. עקב סכסוך שנתגלע בין השניים, ביקשה פלונית מן המערער שיגיע לאשקלון ויסייע לה לפגוע במתלונן. עוד באותו ערב נופצה שמשת חלון ברכבה של פלונית, וזו חשדה כי המתלונן הוא שעשה זאת. על רקע זה קשרו המערער ופלונית קשר להצית קטנוע שחנה בחניית בית המתלונן. במסגרת זו נסעו לבית המתלונן ברכבו של המערער, ופלונית הצביעה על בית המתלונן. המערער החזיר את פלונית לביתה, ובהמשך נסע – עם אחר – לבית המתלונן ושם הציתו את הקטנוע. הקטנוע נשרף כמעט כליל ונגרם נזק לחצר הבית. למחרת התקשרה פלונית למתלונן, הודיעה לו שקטנועו נשרף ואיימה עליו. נגד פלונית הוגש כתב אישום נפרד. במועד מתן גזר הדין קמא, טרם נגזר דינה. המערער הורשע בכתב האישום המתוקן, נוכח הודאתו. 2. בית המשפט המחוזי סקר בגזר דינו את שיקולי הענישה. הוא עמד על חומרת המעשה, שנושא בצידו עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר בפועל. בית המשפט הוסיף ועמד על הרשעותיו הקודמות של המערער (בעבירות של תקיפת שוטר, החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, פציעה, איומים והחזקת נכס החשוד כגנוב). את העבירה הנדונה, ביצוע כחודש וחצי לאחר שחרורו מבית הסוהר, כאשר תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי. לקולא נשקלו גילו הצעיר של המערער, הודאתו תסקירו החיובי של שירות המבחן, שעמד על תהליך שינוי שהמערער החל בו והמליץ על עונש מאסר שיבוצע בעבודות שירות. איזון בין שיקולים אלה הביא את בית המשפט לגזור עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, וכן להפעלה מצטברת של עונש מאסר מותנה של 8 חודשים שנגזר בבית המשפט לנוער בבאר שבע. עונש מאסר מותנה נוסף לתקופה של 6 חודשים הופעל בחופף. העונש הכולל של מאסר בפועל הועמד אפוא על 32 חודשים מיום המעצר, וכן נגזרו על המערער 8 חודשי מאסר על תנאי. 3. המערער עותר להפחתת העונש שנגזר עליו. את עיקר טיעונו סומך הוא על גזר דינה של פלונית, שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ש' דברת) ביום 1.7.07, לאחר שנגזר דינו של המערער. בית המשפט המחוזי שקל את עברה הנקי של פלונית, גילה הצעיר, שירותה בצה"ל והעובדה שפוטרה משירות קבע בצה"ל בשל העבירה. לכך הוסיף כי פלונית מצויה בעיצומו של הליך שיקומי, בסיוע שירות המבחן ופסיכיאטר. בנסיבות אלה, ראה בית המשפט לגזור עליה 6 חדשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי, ואף ניתן צו מבחן. המערער טוען כי עקרון אחידות הענישה מחייב הפחתה מתאימה בענשו, שכן הארוע כלל לא היה מתרחש אילולא שידולה של פלונית. לכך הוא מוסיף כי בית המשפט לא נתן דעתו לאחר שהיה מעורב בהצתה, ולא נתן משקל מתאים לשיקולי שיקום בעניינו. המדינה טוענת כי יש להשאיר את העונש על כנו. בא כחה המלומד ציין כי טרם נפלה החלטה אם לערער על גזר הדין בענין פלונית, ומכל מקום עברו של המערער לרבות מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, מצדיקים את הגישה הענישתית השונה. 4. שקלנו את טיעוני הצדדים. גזר דינה של פלונית טרם הפך לחלוט, ובנסיבות אלה לא נקבע מסמרות בהתייחס לדברים שנאמרו שם, אולם אין מנוס מהתייחסות להשלכותיו כבר עתה, בשל הזיקה העניינית ההדוקה לגזר הדין נושא הערעור. בעניינה של פלונית עמד בית המשפט על כך שהאחרונה היתה "הרוח החיה מאחורי המעשה והיוזמת כיוון שלמבצע עצמו לא היה כל קשר למתלונן ובכך אין להקל ראש." עוד יש לזכור, בהקשר זה, כי עבירת השידול, אינה מובחנת, לעניין הענישה, מן העבירה העיקרית. לעומת זאת, יש שוני רלבנטי בין המערער לפלונית, נוכח הרשעותיו הקודמות, וביצוע העבירה פרק זמן קצר לאחר שחרורו מבית הסוהר, כאשר שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו. באיזון הכולל בין שיקולי הענישה עליהם עמדה הערכאה הדיונית, העונש שנגזר על פלונית על רקע חלקה בפרשת ההצתה, והשוני הרלבנטי הנגזר מעברו של המשיב, מצאנו כי יש מקום להפחתת שמונה חודשים מעונש המאסר בפועל לתקופה של שנתיים שהושת על המערער; לפיכך תקופת המאסר תועמד על ששה עשר חודשים. הפעלת המאסרים על תנאי, תעמוד בעינה, במתכונת עליה הורה בית המשפט המחוזי, באופן כזה שעונש המאסר הכולל לריצוי בפועל יועמד על 24 חודשים במקום 32 חודשים. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, כ"ה באב התשס"ז (9.8.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07049010_M01.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il