מועצה מקומית ראמה נ. מקורות חברת מים בע"מ

פסק-דין בתיק בג"ץ 490/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 490/10 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותרת: מועצה מקומית ראמה נ ג ד המשיבים: 1. מקורות חברת מים בע"מ 2. משרד הפנים 3. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יוסף פארס בשם המשיבה 1: בשם המשיבים 2-3: עו"ד ד"ר גיל אוריון, עו"ד מירב שיבק, עו"ד הדר ישראלי עו"ד דנה בריסקמן פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. זו עתירה של המועצה המקומית ראמה (להלן: המועצה המקומית או המועצה) כנגד מקורות, חברת מים בע"מ (להלן: חב' מקורות או החברה) שעניינה בקשת סעד כנגד החברה על צמצום אספקת המים לתושבי המועצה כתגובה על אי פרעון חוב גדול שהצטבר לחובת המועצה בעבור צריכת מים. טענת המועצה בעתירתה היא כי הצטברו לחובתה חובות מים בסכומים גדולים ביותר בגין העבר שאין בידה לפורעם בלא פריסת תשלומים למשך תקופה ארוכה. לטענתה, בהיות מים מצרך חיוני, יש מקום להפריד בין חשבונות המים השוטפים שהמועצה נדרשת לשלמם לצורך אספקת מים שוטפת, לבין חובות העבר שהצטברו לסכומים אדירים שהיא אינה יכולה לשאת בהם במשך התקופה הקרובה. ככל שהחשבונות השוטפים ישולמו, ראוי, כך על פי הטענה, להימנע מפגיעה בתושבים על ידי צמצום באספקת המים הסדירה הנדרשת לשגרת חייהם. לטענת המועצה, צמצום האספקה או הפסקתה מהווים ענישה קולקטיבית כלפי התושבים בלא אבחנה. יש בכך כדי לעמוד בניגוד לעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולעקרונות הבסיסיים המחייבים לכבד את זכות האדם למים, כמצרך חיוני לחיים. 2. בתגובתה לעתירה, ציינה חב' מקורות כי למועצה חוב אדיר של כ-9 מליון ₪ לחברה נכון לחודש פברואר 2010. מדובר בחוב בגובה חריג במיוחד, שאין לו אח ורע גם בקרב לקוחות החברה המצויים בקשיים. לגישת החברה, לא ניתן לחלוק על כך כי תנאי לאספקת מים סדירה לפרט או לישוב הוא תשלום תמורתה במועד. צבירת חוב מים בשיעור של כ-9 מליון ₪ שאינו משולם מצדיקה נקיטת סנקציה יעילה עד אשר תשלום החוב ייפרע. המועצה עומדת לאורך זמן רב במרייה, אינה פורעת את החוב, והסדרים קודמים שנקשרו בין הצדדים לפרעונו לא קויימו בידי המועצה. מכח סעיף 114א לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: החוק) רשאית מקורות להפסיק אספקת מים לרשות המקומית בשל אי פרעון חשבונות מים החל בגובה חוב מסוים, הנופל באופן ניכר מחוב המועצה בענייננו. כן נטען על ידי מקורות, כי בהסכם אספקת המים שנחתם בינה לבין המועצה הוסכם במפורש על אפשרות הגבלה של אספקת המים למועצה ואף ניתוק האספקה באופן מוחלט במקרה של אי עמידתה של המועצה בחובתה לפרוע את חוב המים על פי תכנית פריסה שנקבעה בהסכם. בפועל, המועצה הפרה את התחייבויותיה לפרעון החוב, ההולך ותופח מעת לעת. 3. חב' מקורות הודיעה, כי עד להגשת העתירה לא נקטה באמצעים קיצוניים של ניתוק מוחלט של אספקת מים למועצה, אלא הסתפקה בצמצום האספקה לשעות מסוימות של היום. אולם לדבריה, בסמכותה מכח החוק וההסכם עם המועצה להקצין את סוג האמצעים שיינקטו כלפי המועצה עד להסדרת החוב. לטענת החברה, הסיבה האמיתית לאי תשלום חוב המים גדול-הממדים על ידי המועצה נעוץ ברמת גביית מיסים נמוכה ביותר מהתושבים, המביאה לדלדול קופת הרשות המקומית, ולחוסר יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, ובכלל זה מימון השירותים הבסיסיים כמו אספקת מים. 4. ביום 22.2.2010 קיימנו דיון בעתירה. בעתירה עלה, כי מאחר שהמועצה אינה פורעת את חובותיה לחברת המים, ואינה מכבדת הסדרים שונים שגובשו בעבר בינה לבין חב' מקורות לפרעון הדרגתי של חובות אלה, צמצמה מקורות את אספקת שירותי המים בישוב ל-6 שעות ביום, וזאת עד אשר חובות המים ייפרעו. בדיון אכן התברר כי מחדליה של המועצה לפרוע את חוב המים נובעים בעיקר מגבייה כושלת של דמי ארנונה מתושבי המועצה. לפיכך הוחלט על צירוף היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים להליך, וזאת כדי לבחון אפשרות של פתיחת מסלול שיתווה תכנית פעולה מסודרת לפרעון הדרגתי של חובות המים לחב' מקורות שהמועצה חבה כלפיה. 5. ביום 4.3.2010 הושג במסגרת הערעור הסדר ביניים בין הצדדים, המסדיר לוחות זמנים לפרעון סכומי חוב מסוימים של המועצה על חשבון החוב השוטף וזאת כתנאי לחידוש אספקת מים סדירה לישוב על ידי החברה. להסדר זה ניתן תוקף, ומאז ניתנת אספקה סדירה של מים למועצה המקומית ראמה. בין לבין, הודיעו היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים כי לעמדתם, המועצה המקומית היא הנושאת באחריות הבלעדית לצבירת החוב האדיר למים, הנובע מכשל חריף בגביית מיסים מקומיים מהתושבים. כן הודיעה המדינה, כי לאור קשיי תיפקוד כלליים של המועצה, הוקמה ועדת חקירה על פי סעיף 38(א)(3) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], אשר נועדה לבחון את דרכי תיפקודה של המועצה; וכי נבחנת אפשרות לצרף את המועצה לתאגיד מים וביוב בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. 6. ביום 1.8.2010 הודיעה המדינה כי המועצה המקומית ראמה צורפה לתאגיד המים "פלג הגליל" ביום 12.7.2010. לדבריה, הדבר מבטיח הפסקת שיבושי מים, וטיפול בנושא חובות המים השוטפים של המועצה בידי גוף עיסקי. לעמדת המדינה, מאחר שמזה זמן ניתנת אספקת מים סדירה לתושבי המועצה, והמועצה צורפה לתאגיד המים, הבעייה המיידית שהיוותה המניע להגשת העתירה ועמדה במוקד הבקשה לסעד באה למעשה על פתרונה, ולא נותר אלא למחוק את העתירה. 7. ביום 9.8.2010 פנתה מקורות בבקשה לבית המשפט להותיר את הליך העתירה בעינו עד למציאת פתרון כולל לבעיית חוב המים שחבה המועצה למקורות בגין העבר. טענת החברה בתמצית היא, כי בעמדת המדינה המציעה למחוק את העתירה לא ניתן משקל כלשהו לצורך לפתור את בעיית חוב העבר הגדול של המועצה כלפי מקורות, ונושא זה הוזנח כליל עם שילובה של המועצה בתאגיד המים, וההתמקדות בדאגה לתשלומי המים השוטפים ולאספקת המים הסדירה. לטענתה, בגדר האמצעים שננקטו לשיקום מצבה של המועצה, נושא התיאגוד פותר, אם בכלל, את בעיית החוב השוטף של המועצה, אך לא את בעיית חוב העבר אדיר הממדים, אשר יוותר בעינו אם לא תימצא הדרך במסגרת עתירה זו להסדיר את דרכי פרעונו. 8. לבקשה זו השיבה המועצה, כי היא שרויה במצב כלכלי חמור ביותר, וחובותיה הכוללים לנושים שונים נאמדים בכ-40 מליון ₪. לדבריה, החוב למקורות הוא רק אחד מחובות רבים המוטלים עליה; לטענתה, אין מקום לפתרון בעיית חוב המים במנותק מיתר חובות המועצה, והדרך הנכונה להתמודד עם מצבה הכלכלי החמור של המועצה היא בקיום תכנית הבראה כוללת אשר תכלול הסדר מקיף ביחס למכלול החובות לנושים, והחוב למקורות בכלל זה. 9. ביום 14.11.2010 קיימנו דיון נוסף בעתירה לצורך בירור שאלת חוב המים שהמועצה חבה למקורות בגין העבר. זאת, לאחר שהושג הסדר בין הצדדים לתשלומי מים שוטפים, ונוכח השלמת תהליך צירוף המועצה לתאגיד המים האזורי. במהלך הדיון הצענו כי ייערך הסדר משפטי בין המועצה לחב' מקורות בשיתוף המדינה אשר יתווה את המועדים לפרעון חוב המים שהמועצה חבה לחב' מקורות בגין העבר. כן הדגשנו כי "הנטל הממשי למימון חוב העבר בגין שירותי המים מוטל על תושבי כפר ראמה, אשר הם שנהנו ונהנים משירותי המים, וחייבים בתשלום תמורתם ככל תושבי המדינה". הוספנו כי "לצורך עמידה בנטל, נדרש מאמץ מוגבר של הליך הגבייה במועצה המקומית". 10. ביום 20.1.2011 נתקבלה הודעת עידכון מהמדינה, ממנה עלה כי הצעה ספציפית שהציעה חב' מקורות לפרעון חוב המים בגין העבר אינה ישימה מטעמים שפורטו שם; המדינה הציעה כי נושא פרעון חוב העבר על ידי המועצה לחב' מקורות ייכלל במסגרת תכנית ההבראה שתגובש בעניינה של המועצה, האמורה לכלול נושאים שונים. להערכת משרד הפנים, הפעלתה של תכנית זו צפויה בתום המחצית הראשונה של שנת 2011. 11. במערכת הנסיבות שנוצרה, נראה כי העתירה אכן מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. עילתה המיידית של העתירה נסבה על ההגבלות ששמה חב' מקורות על אספקת מים לתושבי המועצה, שהתבטאו בצמצום אספקת המים לתושבים למספר שעות ביום בלבד. זאת עשתה חב' מקורות על פי הסמכות הנתונה לה בחוק להגביל, ואף להפסיק, את אספקת המים לצרכנים בשל אי תשלום חובות המים, חובות שהלכו והתעצמו ביחס למועצה זו, והגיעו למליונים רבים. במהלך ההליכים בבית משפט זה הושג הסדר ביניים אשר פתר, בעיקרו, את בעיית התשלומים השוטפים של המועצה בעבור מים, שלאחריו הצטרפה המועצה לתאגיד המים. בהסדר הביניים, ובפעולת התיאגוד שהושלמה נמצא, למעשה, פתרון בסיסי למימון השוטף של תשלומי המים, גם אם אפשר שעדיין נותרו אי אלו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לגובה החובות השוטפים, והיקף התשלומים ששולמו בפועל לפרעונם. עם השגת ההסדר הבסיסי ביחס לתשלומים השוטפים, חודשה אספקה סדירה של מים למועצה, ומכאן ואילך, במהלך הטיפול בעתירה, לא עמדה עוד שאלת צמצום אספקת המים או ביטולה כסנקציה בידי חב' מקורות על אי תשלום חובות המים על ידי המועצה. בכך, למעשה, התייתר המשך הטיפול בעתירה, העילה להגשתה לא עמדה עוד, והסעד שהתבקש בה לא נדרש עוד. 12. עם זאת, אין להתעלם מכך שגם אם נושא התשלומים השוטפים לצריכת המים בא ככל הנראה על פתרונו, עדיין נותרה סוגיית חוב העבר לחב' מקורות, המגיע לסכומי עתק. אין צריך לומר, כי נושא פרעון חוב זה חייב לבוא על פתרונו, במיוחד בשים לב לכך שמקורו של החוב שהצטבר נובע כך נראה מכשל עמוק בגביית מיסי ארנונה במועצה המקומית, שתושביה אינם מקיימים את חובותיהם על פי הדין. אין צורך להדגיש, כי כל תושבי ישראל חייבים בנטל תשלומים עבור שירותים חיוניים המסופקים להם, ובהם חשמל, מים וגז. חובת תשלום התמורה עבור מים כמצרך חיוני משותפת לכל תושבי המדינה, וכאשר תושב אינדיבידואלי אינו עומד בחובה זו, הוא צפוי לניתוק זרם המים בביתו; כך מקובל גם ביחס למוצרים חיוניים אחרים כמו חשמל, גז וטלפון. רציונל זה אינו שונה ביחס למועצה המקומית ראמה, ואין לה לצפות כי תוכל לאורך ימים לזכות באספקה סדירה ובלתי מופרעת של מצרך חיוני זה בלא לשלם את תמורתו, כדרך שהדבר מתקיים בכל הרשויות וכלפי כלל תושבי המדינה. האחריות הכוללת למצבה הכלכלי הקשה של המועצה המתקשה לפרוע את חובותיה למספקי שירותים שונים, וחברת המים בכלל זה, רובץ על שכם המועצה עצמה, ואלה העומדים מאחוריה. רק פעולה נמרצת וקונסטרוקטיבית, בין היתר באמצעות העלאה משמעותית ביותר של שיעורי גביית המיסים מהתושבים תביא מזור למצבה הכלכלי המעורער של המועצה, ולביסוס יכולת עמידתה בחובותיה, ובין היתר, חוב המים. 13. ואולם, נראה כי נושא חובות המועצה והסדרתם, ובהם חוב המים, חורג מגדרה של עתירה זו, והאכסניה לבירורו מצויה בערכאה אחרת. חוב העבר בגין מים, החל על המועצה, הוא רק אחד מיני חובות רבים שהסדרתם מתחייבת במסגרת תכנית שיקום כוללת, שבגדרה יש להניח כי גם חובות המים ימצאו את מקומם. בכל מקרה, דרישת חב' מקורות מהמועצה לפרעון חובה הגדול, מוצדקת ככל שתהא, אין מקומה להתברר במסגרת עתירה זו, שהוגשה על ידי המועצה המקומית לצורך קבלת סעד, אשר בינתיים נענה באופן מעשי. 14. למותר לומר, כי פתוחה הדרך בפני חב' מקורות לפנות לערכאה המוסמכת בענין חוב המים בגין העבר שהמועצה המקומית ראמה חבה לה, ולמצות שם את סעדיה, ככל שלא יושג הסדר מחייב ובר אכיפה בין הצדדים ליישום פתרון בעיית חוב זה מחוץ לכתלי בית המשפט. העתירה נמחקת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ל' אדר א, התשע"א (6.3.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10004900_R20.doc יט מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il