סאמר מהלוס נ. עמוס ון-אמדן

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 48970-03-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערים: 1. סאמר מהלוס 2. פלונית נגד המשיבים: 1. עמוס ון-אמדן 2. שלומית הראל-שוורץ ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בבית-שמש בתאד"מ 38479-04-24 מיום 10.3.2025 שניתן על ידי כב' השופט אופיר יחזקאל בשם המערערים: עו"ד עמוס גבעון פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בבית-שמש (כב' השופט א' יחזקאל) מיום 10.3.2025 בתאד"מ 38479-04-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינים של המערערים. 1. המערערים תבעו עורך דין שיוצג על ידי המשיבים (ת"א 36084-09-18) אולם תביעתם נדחתה ונפסקו לחובתם הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח. לטענת המשיבים, עורך הדין המחה להם את זכותו להוצאות המשפט ומכאן ההליך מושא הערעור שלפניי, שעניינו תביעה כספית שהגישו המשיבים נגד המערערים. 2. ביום 6.3.2025 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין בעקבות מספר החלטות שהתקבלו בעניינם: (-) ביום 13.1.2025 התקיים דיון במעמד הצדדים, בסופו הורה המותב על הגשת תצהירי עדות ראשית תוך 45 ימים כך ששני הצדדים נדרשו להגיש את תצהיריהם באותו המועד. על החלטה זו המערערים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 14401-02-25) אשר קיבל את הערעור במובן זה "שהעניין מוחזר אל בית המשפט קמא כדי שישוב ויקבע אם אמנם יש להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים במועד אחד, או שיש להגישם באופן מדורג". ביום 22.2.2025 ניתנה החלטת המותב לפיה "לאחר עיון בעמדת הצדדים ולאחר שנתתי את הדעת להערות ערכאת הערעור, מורה [למשיבים] להגיש תצהירים בתוך 14 ימים [ולמערערים] בתוך 14 ימים נוספים". (-) ביום 15.1.2025 ביקשו המערערים את תיקון פרוטוקול הדיון מיום 13.1.2025 בטענה שהוא אינו משקף נאמנה את הדברים שנאמרו במהלך הדיון. בהחלטת המותב מאותו היום ניתנו למשיבים 20 ימים להשיב לבקשת המערערים לתיקון פרוטוקול (יצוין כבר עתה כי בהחלטה מיום 13.11.2024 ניתנו למערערים 7 ימים להשיב לבקשת המשיבים להגיש כתב תשובה ולעמדתם, ההחלטות בעניין המועדים להגשת התשובות משקפות את היחס הלא שוויוני של המותב כלפי הצדדים). ביום 5.2.2025 הוגשה תגובת המשיבים לבקשת התיקון, ובאותו היום ניתנה החלטת המותב לפיה לאחר עיון בבקשה ובתגובה, המותב "סבור כי הפרוטוקול, ככלל, משקף נאמנה את שנאמר בדיון". (-) ביום 20.2.2025 הגישו המערערים בקשה לדחיית התביעה ולחיוב המשיבים בהוצאות משפט בטענה שהאחרונים ניצלו לרעה את החלטת בית המשפט על מנת להכפיש את בא-כוח המערערים. ביום 22.2.2025 ניתנה החלטת המותב לפיה "דומה כי אכן ניתן היה להגיש עמדה מצומצמת יותר, אך אין מדובר בעילה לדחיית התביעה, והבקשה, לפיכך, נדחית". לטענת המערערים המותב התעלם מהטעמים שעמדו בבסיס בקשתם באופן שמהווה יחס לא שוויוני בין הצדדים (יצוין כי בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחתה ללא תשובה מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (רע"א 60853-02-25); ובקשת רשות ערעור לבית משפט זה נדחתה גם כן (רע"א 11198-03-25)). (-) ביום 4.3.2025 הגישו המשיבים הודעה מטעמם שבה טענו כי בתוך חמישה שבועות הגישו המערערים חמישה הליכים ערעוריים שכל מטרתם לעכב את ההכרעה בהליך. בעקבות הודעה זו, ביום 5.3.2025 ביקשו המערערים פעם נוספת לדחות את התביעה ולחייב את המשיבים בהוצאות משפט. לאחר שהוגשה תגובת המשיבים לבקשת המערערים, ביום 6.3.2025 ניתנה החלטת המותב לפיה "אני סבור כי לא היה צורך בהגשת הודעת [המשיבים] מיום 4.3.2025. עם זאת, אינני סבור כי יש בהגשתה כדי להביא לדחיית התביעה. הבקשה להורות על דחיית התביעה – נדחית. [המערערים] יישאו בהוצאות [המשיבים] בסך של 1,500 ש"ח בגין דחיית הבקשה". לטענת המערערים, המותב לא גילה בהחלטתו את תוכן בקשתם והתעלם פעם נוספת מבקשת המערערים לחייב את המשיבים בהוצאות משפט. לעמדת המערערים, החלטות המותב הנ"ל מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצידו ולפגיעה במראית פני הצדק, באופן שמצדיק את פסילתו מלשבת בדין. המערערים עמדו על כך שבהחלטות דנן נגרם להם עיוות דין ונפגעה יכולתו של בא-כוחם לנהל את הגנתם כראוי. לעמדתם, נסיבות העניין חמורות אף יותר משעה שהמשיבים הם עורכי דין מנוסים המרשים לעצמם פעם אחר פעם לפגוע בכבוד המותב ובא-כוח המערערים. 3. ביום 10.3.2025 ניתנה החלטתו הקצרה של המותב לפיה: "המותב נעדר כל משוא פנים כלפי [המערערים] או באי כוחם. כמו כן, ניתנו החלטות ענייניות בלבד בבקשות השונות שהוגשו (לרבות בבקשה לתיקון פרוטוקול). בנסיבות אלה, לא מתקיימת כל עילת פסילה וגם אין חשש לפגיעה במראית פני הצדק. הבקשה נדחית". 4. מכאן הערעור שלפניי, שבו המערערים חוזרים על טענותיהם לפיהן החלטות המותב מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצידו, ומוסיפים כי החלטתו הקצרה בבקשה לפסילתו, שבה לא גילה את נימוקי הבקשה ולא דן בהם לגופם, מחזקת אף יותר את המסקנה כי קיימת עילה לפסילתו. 5. דין הערעור להידחות אף ללא תשובה. כידוע, המבחן לפסילת מותב מלשבת בדין הוא נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא מצאתי כי נסיבות כאמור מתקיימות בענייננו. כפי שנפסק לא אחת, פעילות שיפוטית "תקים עילת פסלות רק במקרים קיצוניים וחריגים, שבהם העשייה השיפוטית מלמדת כשלעצמה על נעילת דעתו של המותב או על דעה קדומה מצדו" (עפ"ס 64067-09-24 קריית חנוך מבשרת ציון בהרי ירושלים נ' קול מבשר בהרי ירושלים, פסקה 6 והאסמכתאות שם (11.11.2024)), ואיני סבור כי ענייננו באחד מאותם מקרים חריגים אלא הרחק מכך. 6. החלטות המותב בעניין מועדי הגשת תצהירי עדות ראשית (החלטה מיום 13.1.2025); בעניין המועדים להגשת תשובה לבקשות הצד השני (החלטות מימים 13.11.2024 ו-13.1.2025); ובעניין הבקשה לתיקון פרוטוקול (החלטה מיום 5.2.2025) – הן החלטות דיוניות מובהקות שלא מקימות כשלעצמן עילה לפסילת המותב (עפ"ס 30008-03-25 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה, פסקה 5 (23.4.2025)). ככל שהמערערים מעוניינים להשיג עליהן, האכסניה המתאימה לעשות כן היא בדרך של הגשת הליכי ערעור כפי שקבועים בחוק, בין בזמן ניהול ההליך ובין בסופו, כפי שהמערערים אכן עשו (ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020)). זאת ועוד, גם בכך שערכאת הערעור קיבלה את בקשת רשות הערעור שהגישו המערערים אין כדי להקים עילה לפסילת המותב (ע"א 27167-08-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (31.10.2024)). 7. החלטות המותב הנוגעות לבקשות המערערים לדחות את התביעה על הסף (החלטות מימים 22.2.2025 ו-6.3.2025) גם הן אינן מקימות עילה לפסילת המותב. בית משפט לא ימהר להשתמש בסמכותו לסילוק תביעה עוד בטרם התקיים בירור עובדתי ונשמעו טיעוני הצדדים, ודאי מקום שבו לא מתעוררת עילה מובהקת לדחייה על הסף (ראו, מיני רבים, רע"א 8741-12-24 Kevin Adeson נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע"מ, פסקה 16 (19.1.2025)), והחלטת המותב להמשיך ולנהל את ההליך לגופו אינה מלמדת על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כך, גם ההחלטה להטיל על המערערים הוצאות משפט לא מקימה עילת לפסילת המותב, על אחת כמה וכמה מקום שבו התבקשה תגובת הצד השני (עפ"ס 27451-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 והאסמכתה שם (29.3.2025)). 8. לבסוף, יצוין כי גם הטענות בדבר הנמקת החלטת הפסלות אינן מלמדות כשלעצמן על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (עפ"ס 37449-10-24 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (10.4.2025); עפ"ס 37322-09-24 פלוני נ' איי ג'אמפ בע"מ, פסקה 8 (5.2.2025)). 9. סופו של דבר, לא מצאתי כי החלטות המותב מגלות כל עילה לפסילתו, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, א' אייר תשפ"ה (29 אפריל 2025). יצחק עמית נשיא