פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עמ"מ 48966-02-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן, ס.נ.) מיום 11.2.2026 במ"מ 35639-12-25 תאריך ישיבה: ח' באדר התשפ"ו (25.2.2026) בשם המערער: עו"ד שאדי כבהא בשם המשיבה: עו"ד ידיד אור פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן, ס.נ.) מיום 11.2.2026 במ"מ 35639-12-25, בה אישרר את החלטת שר הביטחון להורות על מעצרו המינהלי של המערער עד ליום 14.5.2026. החלטת בית המשפט מבוססת על החומר הביטחוני החסוי שהוגש לעיונו התומך בפרפרזה הגלויה (שפורטה בהחלטה מיום 17.12.2025), על פיה המערער נעצר לחקירת שירות הביטחון הכללי נוכח חשד לביצוע עבירות שעניינן הכנה לביצוע מעשה טרור וחברות בארגון טרור; והוא חשוד כמי שמזדהה עם ארגון המדינה האסלאמית וכמי שעתיד לבצע פעילות ביטחונית בהשארתם. לטענת בא-כוח המערער, מאז שנעצר המערער לא נחקר על הפעילות הביטחונית המיוחסת לו, ובשים לב לחלוף הזמן, לגילו, לאופיו ולעובדה שלא קיים תכנון אופרטיבי מיידי מצדו להוצאה לפועל של המיוחס לו – גם אליבא דדעת המשיבה, לא קיימת עוד עילה למעצרו המינהלי. עיון בחומר החסוי אכן תומך בפרפרזה הגלויה, וממנו עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי אכן נשקפת מהמערער מסוכנות קונקרטית. אכן, מתן צו מעצר מינהלי הינו בבחינת נקיטת צעד חמור וחריג (וראו: עמ"מ 674/24 פלוני נ' מדינת ישראל (25.1.2024); עמ"מ 8080/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (5.12.2022); עמ"מ 8788/03 פדרמן נ' שאול מופז, שר הביטחון, פ"ד נח(1) 176, 188 (2003)). אלא שלמרבה הצער, מקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים. אוסיף כי העובדה שהמערער לא נחקר על אודות המעשים המיוחסים לו, אינה מעלה או מורידה בעניין זה, שכן אין המדובר בחקירה פלילית כי אם בנקיטת אמצעי מניעה, לבל יוציא המערער לפועל את אותן פעילויות המיוחסות לו. בשים לב לכל האמור, הערעור נדחה. ניתן היום, ח' אדר תשפ"ו (25 פברואר 2026). דוד מינץ שופט