עמיר מולנר נ. משטרת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4895/21 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט י' אלרון העותר: עמיר מולנר נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. ניצב משנה יעקב ברמן, משטרת ישראל 3. נווה ירק שיווק תוצרת חקלאית בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד רונן רבי פסק-דין השופט י' אלרון: עניינה של העתירה שלפנינו בטענות העותר שלפיהן משטרת ישראל (המשיבה 1) והמשיב 2 בפרט – המשמש כניצב משנה במשטרת ישראל – מתנכלים אליו ומונעים ממנו את פרנסתו. בכלל זה, לטענת העותר, ביום 20.1.2020 התקיים דיון בלשכת ראש מועצת באר יעקב בעניין בקשה לביטול שלילת רישיון העסק של חברה בה הועסק. במהלך דיון זה, נטען כי המשיב 2 נשאל "אם המשטרה תדרוש לסגור כל עסק שבו מועסק העותר גם אם הוא חוקי" – והשיב על כך בחיוב, באופן המבסס לשיטת העותר את טענתו להתנכלות כלפיו. כמו כן, העותר מפנה להליכים אזרחיים שנקט לטענתו נגד המשטרה בין השנים 2017–2020, בגין נזקים שונים שנגרמו לו בשל התנהלותה כלפיו, בסופם נפסקו לזכותו סכומים שונים במסגרת הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין. כעולה מהעתירה ומנספחיה, העותר פנה בכתב ביום 23.6.2021 למפכ"ל משטרת ישראל, ליועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה, לשר לביטחון פנים ולנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (להלן: הנציב), והעלה את טענותיו כלפי התנהלות המשיב 2 הנטענת, כמתואר לעיל. בהודעת הנציב מיום 8.7.2021, צוין כי תלונת העותר אינה מופנית כלפי מי ממייצגי המדינה בערכאות ועל כן הטיפול בה הסתיים בשלב זה; ובהודעת היועצת המשפטית של מחוז מרכז במשטרת ישראל מיום 11.7.2021, צוין כי "הנושא נמצא בבירור מול פרקליטות מחוז תל אביב, המלווה את ההליכים המשפטיים" בעניינו של העותר, וכי עם סיום שביתת הפרקליטים תימסר לו תשובה בעניין. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים כנדרש. כידוע, בית משפט זה ייטה להימנע מהפעלת ביקורת שיפוטית בטרם ניתנה לרשות המנהלית הזדמנות נאותה לבחון את טענות העותר. זאת, בין היתר, מאחר שפנייה מוקדמת לרשות ומיצוי ההליכים בפניה עשוי לצמצם את גדר המחלוקת ולעיתים אף לייתר את הצורך להתדיין בפני בית משפט זה (בג"ץ 3986/21 משולמי נ' חה"כ לפיד, פסקה 3 (7.6.2021)). במקרה דנן, העותר הזדרז להגיש את עתירתו יומיים בלבד לאחר שנמסר לו מטעם משטרת ישראל כי פנייתו בבירור, ותיענה מיד כאשר הדבר יתאפשר. מובן כי בכך לא ניתנה שהות מספקת למשיבים לברר את טענות העותר בטרם הוגשה העתירה – ועל כן דינה להידחות. זאת ועוד, דומה כי העתירה שלפנינו אינה מופנית כלפי החלטה קונקרטית של רשות מנהלית. עיקר טענות העותר מופנות כלפי דברים שאמר, על פי הנטען, המשיב 2 לפני למעלה משנה וחצי, אשר לא ברור כיצד השליכו על החלטותיה הקונקרטיות של משטרת ישראל בעניינו של העותר לאחר מכן; וממילא גם לא הועלתה כל טענה בדבר החלטות משטרת ישראל שהתקבלו בעניינו של העותר לאחר שנאמרו, על פי הנטען, דברים אלו. אף מטעם זה יש לדחות את העתירה על הסף (ראו בג"ץ 4021/21 פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד נ' נשיא המדינה, פסקה 9 (8.6.2021)). אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ש"ח. ניתן היום, ‏ה' באב התשפ"א (‏14.7.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21048950_J01.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1