פלוני נ. הרכב בית המשפט המחוזי

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4893/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. הרכב בית המשפט המחוזי 2. הרשות השופטת - מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מיכאל עירוני פסק-דין השופט י' עמית: 1. נגד העותר הוגש ביום 11.7.2022 כתב אישום המונה ארבעה-עשר אישומים שעניינם בעבירות מין חמורות, ובהן מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים (תפ"ח 18878-07-22). כלל המעשים כוונו נגד קטינים וקטינות. טרם סיום פרשת ההגנה, ביקש העותר להעיד שתי עדות, אם ובתה (להלן: העדות), אשר עדותן עשויה לטענתו למוטט את גרסתה של אחת המתלוננות באחד האירועים המתוארים בכתב האישום. 2. העדות לא התייצבו לדיון ביום 13.3.2024, אשר בו הן היו אמורות להישמע, ולפיכך נקבע דיון נוסף לעניין זה ליום 1.5.2024. בסיומו של הדיון העדכני, שגם אליו לא התייצבו העדות, בית המשפט קבע כך: "לפנים משורת הדין תינתן להגנה הזדמנות נוספת ואחרונה לזמן כדין ולהעיד את שתי עדות ההגנה האחרונות, יובהר כי על ההגנה לזמן את העדות כדין באמצעות מסירה אישית, שאם לא כן לא תינתנה הזדמנויות נוספות במקרה שהעדות לא יתייצבו" (להלן: ההחלטה מיום 1.5.2024). בהמשך לכך, ביום 26.5.2024 התקיים דיון נוסף, שגם ממנו נעדרו העדות. העותר ביקש לקבוע עוד מועד לשמיעת העדויות, ובית המשפט הורה כי קודם לכן על העותר להגיש אסמכתאות המלמדות כי זימון העדות התבצע כדין. כאסמכתאות, הגיש העותר שני העתקים של ההחלטה מיום 1.5.2024, אחד עבור כל עדה, שבראשם מתנוססת חתימה של פלונית בשם ד', שאינה אחת משתי העדות, וכתוב: "מאשרת קבלה: עבור [שם העדה]". לטענת העותר, מדובר באישה שנמצאה במשרדה של העדה-האם וקיבלה את ההזמנות בשמה ובשם בתה. ביום 29.5.2024 קבע בית המשפט כי "אין מדובר באישור מסירה כדין, ואפילו לא קרוב לכך. בנסיבות אלה [...] לא מצאנו הצדקה למתן הזדמנות נוספת לזימון העדות". בהמשך לכך הורה בית המשפט על הגשת סיכומי ההגנה. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה מבקש העותר כי נורה על קביעת דיון נוסף בבית משפט קמא אשר בו יישמעו העדות. 3. לטענת העותר, העדות לא התייצבו במועדים שנקבעו עקב לחצים המופעלים עליהן על ידי גורמים מהקהילה אליה הם (קרי, העותר והעדות) משתייכים. לטענתו, עדויותיהן קריטיות להוכחת קו ההגנה שלו, שכן הן סותרות באופן מהותי חלק מן המיוחס לו על ידי אחת המתלוננות. עוד טוען העותר כי כאשר עדים מטעם התביעה אינם מתייצבים, בית המשפט נכון לקבוע מועדי עדות נוספים, וכי גם בעניינו יש להעדיף את חקר האמת על החיסכון בזמן שיפוטי. לעמדתו, אי שמיעת העדות פוגעת בזכותו לנהל פרשת ההגנה עד תום, והפגיעה בו גדולה במיוחד בהתחשב בעבירות החמורות בהן הוא מואשם. הוא מוסיף כי העדה-האם היא עורכת דין במקצועה ולפיכך אין ספק שהבינה את משמעות הדרישה להתייצב להעיד, וכי היא אף פנתה לאמו של העותר בהודעות ומסרה לה כי מופעלים עליה לחצים מצד הקהילה בנושא. 4. דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ביניים בהליכים פליליים, והדרך לתקוף החלטות אלה היא במסגרת הערעור על פסק הדין. החריגים הנדירים לכלל זה נוגעים למקרים בהם ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות או מתוך שרירות קיצונית; או כאשר הם מעוררים שאלה עקרונית; או כאשר דחיית העתירה תגרום לנזק בלתי הפיך (בג"ץ 2882/18 פלוני נ' קופת חולים לאומית, פסקה 13 (31.5.2018); בג"ץ 4922/19 נוה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (9.12.2019); בג"ץ 7190/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (13.11.2022)). לא מצאתי כי עניינו של העותר נופל בגדרם של אותם מקרים. בית משפט קמא אפשר מספר דחיות של מועד שמיעת העדות, תוך הצבת דרישה שאינה משתמעת לשני פנים כי ההזמנות למתן עדות יומצאו במסירה אישית. חרף טענת העותר כי מדובר בעדויות קריטיות להגנתו, הוא לא עמד בדרישה בסיסית זו. 5. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ד (‏19.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24048930_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1