בג"ץ 489-20
טרם נותח

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 489/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין הרבני האזורי באריאל 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אבי זריהן בשם המשיבים 2-1: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל בשם המשיב 3: עו"ד אמיר שי פסק-דין השופט ע' פוגלמן: העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב) נישאו כדת משה וישראל, ולהם דירה משותפת (להלן: הדירה). במסגרת הליך גירושין בין הצדדים קבע בית הדין הרבני האזורי באריאל (כב' הרבנים י' גליק, ד' בר שלטון וא' דב זרביב; להלן: בית הדין האזורי) ביום 22.1.2019, בין היתר, הסדר למכירת הדירה, שבגדרו נקבע כי העותרת תודיע תוך 60 ימים אם ברצונה לרכוש את הדירה, ואם תרצה בכך, ינתנו לה 60 ימים נוספים לשלם למשיב עבור חלקו בה. כן נקבע כי ככל שיתברר שהעותרת אינה מעוניינת ברכישת הדירה, יוחל מנגנון רכישה דומה על המשיב, ואם זה יבחר שלא לממשו – תימכר הדירה ב"שוק החופשי" (להלן: ההחלטה הראשונה). העותרת לא הפעילה את זכותה ולא הודיעה כי ברצונה לרכוש את הדירה במסגרת הזמנים שנקבעה בהחלטה הראשונה, אך הגישה לבית הדין האזורי ביום 9.4.2019 בקשה למתן ארכה. ביום 1.5.2019 נעתר בית הדין האזורי לבקשה, והורה על מתן ארכה בת 7 ימים להגשת הודעה מטעם העותרת. ביום 14.6.2019, ומשלא הוגשה הודעה כאמור, קבע בית הדין האזורי בדעת רוב כי זכות הראשונים לרכישת הדירה עומדת כעת למשיב (להלן: ההחלטה השנייה). למען שלמות התמונה יצוין כי דעת המיעוט בהחלטה השנייה סברה שיש לתת לעותרת ארכה נוספת, כדי לאפשר לה להוכיח אם ביכולתה לרכוש את הדירה. ביום 7.10.2019 הגישה העותרת ערעור על ההחלטה השנייה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן: בית הדין הרבני הגדול), ובו ציינה, בין היתר, כי ההחלטה השנייה הובאה לידיעתה רק ביום 1.8.2019. בהמשך, הגיש המשיב בקשה לדחיית הערעור על הסף, וטען כי זה הוגש יותר מ-30 ימים לאחר מתן ההחלטה השנייה, בחריגה מהמועד הקבוע להגשת ערעור בתקנה קל"ח(1) לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנות בתי הדין או התקנות). כעולה מתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, בד בבד עם הגשת הערעור הגישה העותרת לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה השנייה, ובגדרה העלתה גם טענות בדבר היכרות מוקדמת בין המשיב לבין אחד מדייני המותב בבית הדין האזורי. ביום 1.12.2019 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לעיכוב ביצוע וכן את טענות העותרת הנוגעות לפסלות אחד מדייני המותב (להלן: ההחלטה בעניין הפסלות). ביום 18.12.2019 דחה בית הדין הרבני הגדול (כב' הרב א' שינדלר) את ערעורה של העותרת, משמצא כי זה הוגש "באיחור מאד משמעותי" ממסגרת הזמנים הקבועה בתקנות בתי הדין, אשר עומדת כאמור על 30 ימים. מכאן העתירה שלפניי. העותרת טוענת, בין היתר, כי ההחלטה השנייה של בית הדין האזורי הובאה לידיעתה רק ביום 18.8.2019 (וזאת למרות שבערעור שהגישה לבית הדין הרבני הגדול צוין כי זו הומצאה לה ביום 1.8.2020), ועל כן יש לחשב את המועד להגשת ערעור החל מיום זה. לשיטתה, מכיוון שבמועד זה חלה פגרת בית המשפט, הרי שמניין הימים להגשת ערעור נספר מתום הפגרה ביום 6.9.2019, כך שהמועד האחרון להגשת ערעורה הוא 6.10.2019 – יום אחד בלבד לפני שהוגש הערעור בפועל. לטענתה אין מדובר באיחור משמעותי, ומשכך נפלה שגיאה בקביעתו של בית הדין הרבני הגדול בעניין זה. עוד טוענת העותרת כי לא היה מקום לדחות את הערעור מבלי לאפשר לה להגיב לבקשת המחיקה שהוגשה מטעם המשיב. לבסוף, חוזרת העותרת על טענתה שלפיה היה על אחד מדייני בית הדין האזורי לפסול עצמו בשל היכרות מוקדמת עם המשיב. התבקשה תגובת הצדדים. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני טען כי טענות העותרת הן ערעוריות במהותן, וכי הן לא מגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה. נטען כי העותרת לא מיצתה הליכים בבית הדין הרבני הגדול משלא פנתה בבקשת ארכה לצורך הגשת הערעור על ההחלטה השנייה, וכי לא השיגה על ההחלטה בעניין הפסלות שהתקבלה בבית הדין האזורי. בהקשר זה, צוין כי לעותרת עדיין עומדת האפשרות לפנות בהליך לבקשת ארכה להגשת ערעור, וכי מדובר בהליך חלופי המצדיק את דחייתה של העתירה דנן. אף לגופם של דברים, סבור היועץ המשפטי לשיפוט הרבני כי דין העתירה להידחות. לשיטתו, העותרת הייתה מודעת להחלטה השנייה עוד קודם למועד שבו טענה כי זו הומצאה לה (כעולה, לטענתו, מכך שביום 8.7.2019 הגישה הודעה בגדרי ההליך בבית הדין האזורי). עוד צוין כי טענת העותרת בדבר זכות תגובה לבקשת המשיב לסילוק על הסף אינה נתמכת בדין, וכי טענתה בסוגיית הפסלות לא מקימה עילה בהתאם למבחנים המקובלים. המשיב גם הוא טוען כי קיימות ראיות לכך שהעותרת ידעה על ההחלטה השנייה עוד קודם לפגרת בתי המשפט, וכי בנסיבות העניין ראוי להתייחס בחומרה אף לאיחור בן יום אחד בהגשת הערעור, משזה מתווסף לתקופת הפגרה אשר עמדה לרשותה. בנוסף, טוען המשיב כי העותרת ויתרה על טענתה בעניין פסלות הדיין במהלך דיון שהתקיים בבית הדין האזורי מיום 13.1.2019, שבו הסכימה להמשיך בדיון אף לאחר שהמשיב והדיין הודיעו, למען הגילוי הנאות, על אודות ההיכרות המוקדמת ביניהם. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים, והתערבותו מוגבלת למקרים חריגים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (בג"ץ 2896/19 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 6 (6.6.2019)). טענתה העיקרית של העותרת נוגעת לכך שבית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורה, ואולם, העותרת אינה חולקת על עצם סמכותו של בית הדין הרבני הגדול לדחות ערעור מחמת איחור בהגשתו, ואף לשיטתה הוגש הערעור באיחור בן יום אחד. כמו כן, כעולה מתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, לעותרת עומדת הזכות לפנות "בהליך של בקשת ארכה להגשת הערעור לאחר שיובאו נימוקים (עובדתיים ומשפטיים) המצדיקים את הגשתה". לפיכך, ובפרט בשים לב לכך שפתוחה בפני העותרת הדרך להגשת בקשת ארכה להגשת ערעור, איני סבור שטענותיה בהקשר זה מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה (ראו: בג"ץ 3353/16 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 4 (8.5.2016); בג"ץ 4260/05 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (14.6.2005)). ויודגש כי אין באמור כדי להביע עמדה בנוגע לסיכוייה של בקשה כאמור, ככל שזו אכן תוגש. אף טענת העותרת בכל הנוגע לקיומו של קשר מוקדם בין המשיב לבין אחד מדייני בית הדין האזורי לא מקימה עילה להתערבות בהחלטות הערכאות הקודמות. כעולה מתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, העותרת נמנעה מלהשיג על ההחלטה בעניין הפסלות בדרכים הקבועות לכך בדין, ודי בכך כדי להביא לדחיית טענתה מחמת אי מיצוי הליכים (בג"ץ 4895/11 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסקה 4 (14.11.2011)). משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי כי העתירה מגלה עילה להתערבותנו בהתאם לאמות המידה המקובלות. העתירה נדחית אפוא על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז בניסן התש"ף (‏21.4.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20004890_M04.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1