חאלד חסן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4883/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד המערער: חאלד חסן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.7.99 בת"פ 141/98 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' שטמר תאריך הישיבה: י"ד טבת תש"ס (23.12.99) בשם המערער: עו"ד פישהנדלר בשם המשיבה: עו"ד נ. גרנות פסק-דין המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירת שוד. בית-משפט קמא גזר עליו עונש מאסר בן 30 חודשים, מהם 15 חודשים לריצוי בפועל ו15- חודשים מאסר על-תנאי. כן בית-המשפט הפעיל מאסר על-תנאי בן שבעה חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המערער, בקובעו כי מאסר זה ירוצה בחופף ל15- חודשי המאסר בפועל שהוטלו עליו בתיק הנוכחי. עוד החליט בית-משפט קמא כי המערער יפצה את המתלונן בסך של 5,000 ש"ח. הערעור הוא על גזר-הדין בלבד. נסיבות המקרה היו אלו, שהמערער תקף את המתלונן בצינור ברזל או במוט-עץ שהחזיק בידו כאשר בכוונתו היה להכות את המתלונן בראשו. משניסה המתלונן להגן על ראשו בידו, היכה המערער אותו בידו. המתלונן נפל ארצה, והמערער המשיך תוקף אותו בבעיטות ואף תלש מעל צווארו שרשרת זהב אותה גנב. המתלונן נמלט בעוד המערער רודף אחריו. כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלונן שבר מרוסק באמת יד ימין והוא נזקק לניתוח בידו. מסתבר כי המערער תקף את המתלונן על רקע של יחסים שבינו לבינה, וביתר דיוק: על כך שהמתלונן מסתובב בכפר ומעליל על אשת המערער כי יש יחסים בינה לבין המתלונן. על רקע דברים אלה טען בא-כוחו של המערער, עורך-דין פישהנדלר - אשר השמיענו כל אשר סניגור יכול להשמיע לזכות מרשו - כי יש לבחון את מעשהו של המערער על רקע "קינטור", כדבריו; לאמור, הקינטור שקינטר המתלונן את המערער, בכך שהתרברב בכפר - ובשקר התרברב - על מעשים שהוא עשה. נוסיף כי המתלונן הכחיש דברים אלה. נכונים אנו להניח כי המערער סבר בתום-לב את אשר סבר, ואולם גם מי שסובר כפי שסבר המערער, אסור לו שיעשה מעשים כמעשים שעשה המערער; ואם עבר ועשה, ידע הוא - וידעו הכל - כי העושה מעשים כמעשי המערער, יישא בעונש. אכן, בית-משפט קמא הביא במניין שיקוליו את נסיבותיו המיוחדות של המערער ועל-כן לא השית עליו אלא עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים בלבד. אם כך ככלל, לא כל-שכן בשים-לב לחפיפת שבעה חודשים של מאסר על-תנאי שהופעל נגד המערער. בהביאנו בחשבון חפיפת-מאסר זו, נמצא לנו שעל המערער לא הוטלו בענייננו אלא שמונה חודשי מאסר בלבד. אמרנו, וחזרנו ואמרנו - לא אחת ולא שתיים - כי יש לשרש את תת-תרבות הסכין מחברתנו; ותת-תרבות הסכין, משמע: תת-תרבות צינורות הברזל ומקלות-עץ אף הם. בית-משפט לא יעלה את תרומתו לשלום הציבור אם לא יעניש מעשים כמעשי המערער במלוא חומרת הדין. כאמור, בית-משפט קמא הביא במניין שיקוליו את נסיבות המקרה והעונש שהטיל על המערער אין הוא חמור במידה המצדיקה את התערבותנו בו. הערעור נדחה. לבקשת בא-כוח המערער נבקש את שילטונות בית-הסוהר לבדוק - לאחר בחינה מתאימה - את העברתו של המערער לאגף של מי שהם נקיים מסמים. היום, י"ד טבת תש"ס (23.12.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99048830.G04