פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

בבית המשפט העליון עע"ם 48820-09-24 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נגד המשיבה: מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת מאוימים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.9.2024 בעת"ם 43991-08-24 שניתן על-ידי כבוד השופט י' ברכיה בשם המערערים: עו"ד רועי שרמן בשם המשיבה: עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.9.2024 (עת"ם 43991-08-24, השופט י' ברכיה). לצד הערעור הוגשה בקשה למתן סעד זמני למניעת הרחקתם של המערערים מישראל עד להכרעה בערעור שהגישו. 2. מבלי לפרט יצוין כי המערערים טוענים שהם מאוימים על רקע שיתוף פעולה עם מדינת ישראל. בהתאם לכך, ביום 29.5.2024 פנה בא-כוחם לוועדה לבחינת הטענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל, היא המשיבה (להלן: ועדת המאוימים). ביום 19.8.2024 הגישו המערערים לבית המשפט המחוזי עתירה מינהלית שנסבה על טענתם כי לא קיבלו מענה לבקשתם. בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת העתירה בפסק הדין הנזכר לעיל. זאת, לאחר שקבע כי המערערים לא הגישו לוועדת המאוימים את כלל המסמכים הנדרשים לצורך בירור בקשתם, ולכן ועדת המאוימים טרם החלה בבירור עניינם. 3. על כך הוגש הערעור דנן, במסגרתו נטען כי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי היא "קשה" בשים לב לסכנה הנשקפת למערערים, לשיטתם, אם יחזרו לשטחי הרשות הפלסטינית. בפרט, המערערים גורסים כי הם סיפקו לוועדת המאוימים את המסמכים הנדרשים לשם טיפול בבקשתם. בבקשה למתן סעד זמני טענו המערערים כי יש להורות על אי-הרחקתם משטחי מדינת ישראל עד להכרעה בערעור, תוך התייחסות נוספת לטענה ביחס לסכנה הנשקפת להם. מנגד, המשיבה טוענת בתגובתה לבקשה למתן סעד זמני מיום 16.10.2024, כי דין הערעור להידחות על הסף ועמו גם הבקשה למתן סעד זמני. המשיבה מדגישה, כי הערעור נעדר עילה משפטית כלשהי המצדיקה התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד ציינה המדינה כי ביום 29.9.2024 התקבלה החלטה של ועדת המאוימים ביחס לבקשה שהגישו המערערים. בהחלטה זו צוין כי המסמכים שהיו חסרים הושלמו על-ידי המערערים, אך כי לא ניתן לפתוח בבירור הבקשה עקב היעדרו של ייפוי כוח ועל רקע חוסר ההתאמה בין חתימותיהם במסמכים שונים שהוגשו. בהתאם לכך נטען כי ההליך במתכונתו הנוכחית התייתר, וכי ככל שהמערערים מעוניינים להשיג על החלטה זו של ועדת המאוימים הם רשאים לעשות כן. 4. לאחר שעיינו בערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף בלא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. בשלב הנוכחי התקבלה החלטה בבקשה שהגישו המערערים לוועדת המאוימים, ועל כן התשתית העובדתית העומדת בבסיסו של ההליך דנן אינה רלוונטית עוד. ככל שלמערערים טענות ביחס להחלטתה מיום 29.9.2024 הם רשאים להשיג עליה במסגרת הליך מתאים, ואיננו נוקטים כל עמדה בקשר לכך. 5. אשר על כן, הערעור נדחה. ממילא מתייתרת הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. יחד עם זאת, על מנת לאפשר למערערים שהות לנקוט בהליך המתאים ביחס להחלטתה של ועדת המאוימים, ככל שיחליטו לעשות כן, ולפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן ביום 18.9.2024 יעמוד על כנו עד 14.11.2024. משלא התבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ה (31 אוקטובר 2024). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת