בצדק נ. משטרת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 4878/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4878/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל העותרת: בצדק נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. השר לענייני דתות 3. הרב הראשי לישראל, דוד לאו 4. הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף 5. רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 6. התנועה המסורתית ( הקונסרבטיבית) בישראל 7. תל"ם – התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית) בישראל 8. נשות הכותל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד דניאל רובינס פסק-דין השופט ע' פוגלמן: על פי הנטען בעתירה, היום בשעות אחר הצהריים עתידה להתרחש תפילה המכונה "תפילת מנחה שוויונית" (המשותפת לגברים ולנשים) ברחבת הכותל המערבי. בעתירה מתבקש כי נורה למשיבים 5-1 ליתן טעם מדוע לא ימנעו מן המשיבות 8-6 או מכל אדם אחר לקיים טקס פולחן המשותף לגברים ולנשים ברחבת הכותל. בצד העתירה – בקשה למתן צו ביניים. 1. כאמור בעתירה, שהוגשה היום בשעות הצהריים, המשיבות 8-6 פרסמו אמש ברבים קריאה לציבור להשתתף היום בשעות אחר הצהריים – בשעה 16:45 או בשעה 17:00 – במה שכונה על ידן "תפילת מנחה שיוונית" בחלק העליון של רחבת הכותל המערבי (להלן: התפילה). לדברי העותרת, אין מדובר בתפילה אלא בהפגנה פוליטית, שהחוק אוסר לקיימה במקום קדוש. העותרת גורסת כי ניסיון העבר מלמד שאירוע זה יוביל לאלימות ויגרום לפגיעה קשה ברגשות המתפללים הדתיים (האורתודוכסים) המתפללים באופן קבוע במקום. בצד זאת נטען כי התפילה חותרת תחת הסטטוס קוו הקיים. להשלמת התמונה יצוין כי לעתירה צורף כנספח מכתב מאת היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת הממוען לרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הנושא תאריך של היום. לפי האמור במכתב, לאחר התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה, אין מקום להפעלת סמכות הרב בהתאם לתקנה 2(א)(1א) לתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-1981 ולמנוע תפילה מעורבת ברחבה העליונה של הכותל המערבי. 2. לאחר עיון בעתירה ובצרופותיה מצאנו כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. אכן, הזמן במקרה זה דוחק, ועל פי הטענה הודעה על התפילה יצאה אך אתמול לפרסום ברבים. ברם העותרת מצאה אמש די זמן כדי לפנות במכתב שהוכתר "תלונה בגין ביצוע עבירות כלפי המתפללים בכותל המערבי" למשטרת ישראל, לשר לענייני דתות ולרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים. עיקרו של מכתב זה הטענה כי מעשה התפילה מהווה עבירה על פי שורת חיקוקים שפורטו שם, ובקשה לזמן את הנלונים לחקירה ולאחר מכן להעמידם לדין. כך – ולא בקשה של ממש למנוע את עריכת התפילה. העותרת לא הקדימה אפוא פנייה למשיבים עובר להגשת העתירה לבית משפט זה שבה ביקשה ברורות כי יינתן לה הסעד שאותו היא מבקשת כעת. בנסיבות אלו דין העתירה להידחות כאמור על הסף עקב אי מיצוי הליכים (השוו בג"ץ 761/13 כהן נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקה 5 (20.2.2013); בג"ץ 3256/16 בצדק נ' משטרת ישראל (19.4.2016)). טרם סיום נציין כי חזקה על גורמי החוק ובראשם משטרת ישראל כי יפעלו לשמירה על הסדר הציבורי במהלך האירוע. העתירה נדחית אפוא. מאליה נדחית הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בסיון התשע"ו (‏16.6.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16048780_M01.doc דצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il\