שי וקנין נ. לשכת העיתונות הממשלתית

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4874/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון העותר: שי וקנין נ ג ד המשיבים: 1. לשכת העיתונות הממשלתית 2. חטיבת דובר צה"ל 3. דוברות, הסברה ותקשורת, משרד הביטחון 4. דוברות, הסברה ותקשורת, שר הביטחון 5. כלל דוברי משדרי הממשלה, גופים ציבוריים, בתי חולים, רשויות מקומיות וכד' עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבוקש כי המשיבות 5-2 (להלן: מחלקות הדוברות) יחדלו להעביר חומרים סודיים ורגישים לעיתונאים (להלן: הסעד הראשון); כי מחלקות הדוברות יעניקו לעותר יחס שוויוני ויקיימו עימו יחסי עבודה ללא אפליה ומידור (להלן: הסעד השני); וכי המשיבה 1 (להלן: לשכת העיתונות הממשלתית או לע"מ) תעניק לעותר תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית (להלן: תעודת לע"מ) (להלן: הסעד השלישי). 2. להלן תמצית הרקע לסעד השני אותו מבקש העותר. העותר מחזיק מאז שנת 2008 בתעודת צלם עצמאי ('Freelancer') מטעם לע"מ. במהלך השנים עמד העותר בקשרים מקצועיים עם המשיבה 2 (להלן: חטיבת דו"צ או דו"צ). ביום 20.8.2017 החליט רע"ן תקשורת בדו"צ להפסיק את קשרי העבודה עם העותר בשל מיעוט הכתבות העיתונאיות אותן פרסם בפועל, ומכיוון שהתחוור לו כי העותר מחזיק בתעודת לע"מ כצלם, ולא ככתב. הרקע לסעד השלישי אותו ביקש העותר, הוא החלטת לע"מ מיום 7.5.2018 שלא להעניק לו תעודת עיתונאי בשל עבודתו כעורך ראשי של סוכנות הידיעות 'וקניניוז' (להלן: וקניניוז), שאותה הקים. ההחלטה נומקה בסירובו של העותר להעביר מספר נתונים הנוגעים לפעולת וקניניוז, ואשר נדרשו לשם בחינת הקריטריונים שקבעה לע"מ להכרה ב'סוכנות ידיעות'. העותר השיג על כך לפני ועדת ההשגה על הלע"מ (להלן: ועדת ההשגה), וביום 31.5.2018 דחתה הועדה את ההשגה, בשל אי-עמידתו של העותר בקריטריונים האמורים. הסעד הראשון, אינו נוגע לעותר באופן אישי, עניינו בהתנהלותן של מחלקות הדוברות בגופים רשמיים שונים, המפיצות לעיתונאים מידע 'רגיש' ו'סודי' באופן תדיר, ואשר עשוי, כך לטענת העותר, לפגוע בביטחון המדינה. 3. לטענת העותר, הן החלטת דו"צ נגדה מכוון הסעד השני, הן החלטת לע"מ נגדה מכוון הסעד השלישי – התקבלו מתוך רצון של חטיבת דו"צ לנקום בו על רקע תביעות שהגיש נגד מספר גורמים אצלה. את הסעד הראשון אותו ביקש העותר, הוא נימק בהיותו "אזרח מודאג" המבקש להגן על בטחון המדינה ואזרחיה מפני מחדלי מחלקות הדוברות. 4. ביום 24.12.2018 הוגשה תגובת המשיבים לעתירה. לעמדת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף, מכיוון שהיא כוללת "שורה של עניינים שונים בעלי רקע עובדתי שונה", באופן המקשה מאוד על בירור הדברים. עוד נטען כי העתירה כללית, כוללנית, וכי העותר לא הציג במסגרתה ביסוס לטענותיו בנוגע לסעד הראשון. המשיבים מוסיפים בקשר לסעד הראשון, כי העותר לא פנה לרשויות הרלבנטיות ולא מיצה הליכים טרם הגשת העתירה בהקשר זה. 5. המשיבים מוסיפים כי דין העתירה להידחות גם לגופה. בהתייחס לסעד הראשון נטען כי דו"צ מפיצה מידע לכתבים ועיתונאים בהתאם לנהליה הפנימיים ובכפוף לאישור הצנזורה. בעניין הסעד השני טוענים המשיבים, כי החלטת דו"צ שלא לעבוד עם העותר כעיתונאי התקבלה לאחר שהתברר כי הוא אינו מחזיק בתעודת לע"מ כעיתונאי אלא כצלם, וכי אין שחר לטענות אותן העלה העותר על נקמה אישית נגדו. ביחס לסעד השלישי גורסים המשיבים, כי החלטת לע"מ שלא להעניק לעותר תעודת עיתונאי התקבלה בהתאם לנהלים השוויוניים הקיימים בלע"מ, מהם עלה שוקניניוז אינה ממלאה אחר הקריטריונים להגדרה כ'סוכנות ידיעות', וכי גם החלטה זו לא התקבלה בעטיים של שיקולים שלא ממין העניין. המשיבים מוסיפים, כי נוכח בקשת העותר ונסיבות העניין החריגות, הוחלט לאשר לעותר לפנים משורת הדין תעודת לע"מ זמנית לשלושה חודשים נוספים כצלם עצמאי. 6. דין העתירה להידחות – על הסף ולגופה. העתירה משלבת סעדים שונים המופנים נגד גורמים שונים, בכללם "כלל דוברי משרדי הממשלה, גופים ציבוריים, בתי חולים, רשויות מקומיות וכו'"; קשה עד בלתי אפשרי למצוא את החוט המחבר והמקשר בין הגורמים הללו. גם לגופם של דברים, טענות העותר אינן מגלות עילה המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. תגובת המשיבים מפורטת, מנומקת ומשכנעת. 7. העתירה נדחית אפוא בזאת; העותר ישא בהוצאות לטובת המשיבים בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ה בטבת התשע"ט (‏2.1.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18048740_O08.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1