האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 48720-08-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופטת רות רונן העותרת: האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד המשיבים: 1. הכנסת 2. הוועדה לביטחון לאומי 3. משטרת ישראל 4. השר לביטחון לאומי 5. שר המשפטים 6. הרשות להגנת הפרטיות עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: בשם המשיבים 2-1: בשם המשיבים 6-3: עו"ד גיל גן מור עו"ד יצחק ברט עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתניה רוזין פסק-דין ממלא מקום הנשיא יצחק עמית: 1. עתירה שעניינה בחקיקה המסדירה את השימוש במערכת המשטרתית לזיהוי לוחיות רישוי (להלן: מערכת "עין הנץ" או המערכת). בעתירתה, מבקשת העותרת להורות על בטלות החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40), התשפ"ד-2024 (להלן: החוק), ולחלופין, לבטל את הסעיפים בחוק שמתירים את אגירת הנתונים שנאספו על ידי מערכת הצילום המיוחדת; חיפוש בדיעבד במאגר הנתונים; והכללת התראות בזמן אמת. עוד מבקשת העותרת כי יפורסמו הנהלים המשטרתיים בנושא. לצד העתירה הגישה העותרת גם בקשה לצו ביניים להקפאת השימוש שנעשה במערכת בשל העובדה שטרם הותקנו תקנות להפעלת המערכת כנדרש בסעיף 4 לחוק (להלן: התקנות), וכן למחוק את מאגר הנתונים שנאגר בה. 2. לשם הנוחות נביא בקצרה להלן את השתלשלות הדברים שהביאנו לנקודה זו. בנושא הוגשה עתירה קודמת, במסגרתה נטען כי המערכת פוגעת בזכויות חוקתיות מבלי שהוסדרה בחקיקה מתאימה וניתן צו על תנאי. בהמשך, קודמו הליכי חקיקה בנושא, ועם קבלת החוק בכנסת ההכרעה בעתירה התייתרה, והיא נמחקה בהסכמת הצדדים (בג"ץ 641/21 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל (6.3.2024)). 3. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה נטען לאי חוקתיות החוק. נטען, בין היתר, כי אופן השימוש במערכת וההסמכה שניתנה למשטרה לאגור מידע ולעשות בו שימוש בדיעבד אינם עולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; וכי ההסדרים בחוק פוגעים בזכות החוקתית לפרטיות, בזכות לחירות אישית, בזכויות חשודים ונחקרים ובזכויות נוספות. 4. כעולה מהודעת העותרת מיום 23.9.2024, בהמשך להגשת העתירה והבקשה לצו הביניים נקבעו בוועדה לביטחון לאומי שני ימי דיונים מיוחדים שבסיומם אושרו בוועדה התקנות, ואלה פורסמו ברשומות ביום 22.9.2024 (תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ"ד-2024). התקנות הסדירו מספר נושאים ובהם שמירה או מחיקה של מידע שנאגר במערכת ותקופות השמירה של המידע; תנאים לגישה למידע ותיעוד הגישה; העברת מידע ממערכת הצילום לגורמים המוסמכים לקבלו על פי דין; יידוע הציבור בדבר הצבת המצלמות; אמות מידה לקביעת אמינות המערכת ובקרה עליה. 5. לאור האמור, העותרת משכה את בקשתה לצו ביניים ובד בבד הגישה בקשה לתיקון העתירה ולהוספת סעד נוסף הנוגע לחוקתיות התקנות. לטענתה, ההסדר בתקנות מהווה הסדר משלים להסדר מושא העתירה, ודיון בחוקתיות התקנות לצד חוקתיות החוק יהא יעיל והוגן יותר. עוד נטען כי ההליך עודנו בראשיתו כך שלא תגרם פגיעה במשיבים ואף טרם נקבע מועד להגשת תגובה מקדמית. 6. המשיבים 2-1, השאירו את הבקשה לשיקול דעת בית משפט זה. אולם, המשיבים 6-3 סברו כי אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון העתירה בשלב זה בשל אי מיצוי הליכים בנוגע לתקנות. נטען כי אין מקום להעלות טענות חדשות בהיעדר מיצוי הליכים קודם; וכי תיקון העתירה יוביל למצב שבו טענות העותרת לעניין התקנות יובאו בפני המשיבים לראשונה במסגרת העתירה ובטרם הייתה להם אפשרות להתמודד איתן. 7. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי משהותקנו התקנות, חל שינוי של ממש בתשתית הנורמטיבית, זאת מבלי שהעותרת מיצתה הליכים בכל הנוגע לתקנות ועל אף חשיבותן לעיצוב ההסדרים הנוגעים לשימוש במערכת. בית משפט זה עמד לא פעם על חשיבות הכלל בדבר מיצוי הליכים – אשר איננו תנאי פורמלי אלא מהותי, ואף לא די בפנייה לבדה אלא דרוש ליתן זמן מספק בידי הרשות להידרש לטענות (בג"ץ 3807/19 גלאון נ' המפקחת על הבנקים, פסקה 3 (13.8.2019); בג"ץ 5673/22 אברהם יצחק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון, פסקה 3 (29.8.2022)). מיצוי ההליכים עשוי לייתר את ההתדיינות או למקד את המחלוקת ומכאן חשיבותו (בג"ץ 181/21 גארב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (5.9.2024); בג"ץ 2817/21 מזרחי נ' מדינת ישראל (27.4.2021)). 8. אשר על כן, אנו מורים על מחיקת העתירה על מנת לאפשר לעותרת למצות הליכים כנדרש בכל הנוגע לתקנות וטענות העותרת שמורות לה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ה (14 נובמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא יוסף אלרון שופט רות רונן שופטת