מדינת ישראל נ. מוהדי חואלד

פסק-דין בתיק ע"פ 4860/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4860/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ע' ברון המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מוהדי חואלד ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 25.05.2014 בת"פ 11197-12-13 שניתן על ידי השופט כ' סעב תאריך הישיבה: כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015) בשם המערערת: עו"ד עמרי כהן בשם המשיב: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד לוי מוטי גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת א' חיות: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב) בת"פ 11197-12-13 מיום 25.5.2014 אשר גזר על המשיב עונש של 36 חודשי מאסר בפועל, תקופות שונות של מאסר על תנאי, קנס בסך 3000 ש"ח, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 שנים, ופסילה על תנאי למשך שנה. רקע 1. המשיב הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הנושא שני אישומים והמייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סטרי, אי ציות להוראות תמרור, אי ציות להוראות שוטר, סטייה מנתיב, נהיגה במהירות בלתי סבירה, תקיפת שוטר וגרימת חבלה חמורה. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 28.11.2013 בשעה 1:00 לערך נסע המשיב ברכבו על כביש 4 לכיוון צפון. משהגיע המשיב לחסימה של הנתיב הימני בכביש לצורך עבודות תחזוקה סטה מנתיב נסיעתו ופגע בקונוסים צבעוניים שסימנו את החסימה. ניידת משטרה שהייתה במקום כרזה למשיב לעצור והוא בתגובה האיץ את רכבו וניסה להימלט מהשוטרים. השוטרים דלקו אחריו והתפתח מרדף במהלכו חצה המשיב צמתים ברמזור אדום, נסע נגד כיוון התנועה ואילץ מכוניות אחרות בכביש לסטות מנתיבן. בשלב כלשהו נוקבו גלגלי רכבו של המשיב על ידי דוקרנים שהניחה המשטרה על הכביש במטרה לחסום את דרכו ואף על פי כן הוא המשיך בנסיעה פרועה בניסיון לחמוק מהניידות שדלקו אחריו. על פי עובדות האישום השני, משנעצר רכבו של המשיב ניגש אליו שוטר במטרה לעצרו ועוד בטרם הגיע השוטר לרכב, יצא ממנו המשיב רץ לעבר השוטר והחל להכות אותו באגרופיו. בין השוטר למערער התפתח מאבק שבסופו נאזק המשיב ונעצר. במהלך המאבק נגרמו לשוטר חבלות בידיו, ובין היתר, נגרם לו שבר בכף היד הימנית. 2. ביום 25.2.2014 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יודה המשיב בעובדות כתב אישום מתוקן וישלח לקבלת תסקיר של שירות מבחן. בית המשפט קמא הרשיע, אפוא, את המשיב על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן והורה על קבלת תסקיר מבחן בעניינו. בתסקיר שהוגש צויין כי המשיב נשוי, אב לשני ילדים ומצוי בקשר טוב עם משפחתו. שירות המבחן ציין עוד כי המשיב שיתף בכך שבילדותו חווה טראומה שלדבריו הובילה אותו לשימוש בסמים ואלכוהול והודה כי היה שתוי בעת ביצוע העבירות בהן הורשע כעת. שירות המבחן התרשם כי למערער קושי לווסת את דחפיו וכי הוא בעל סף תסכול נמוך. לפיכך, העריך שירות המבחן כי ישנה רמת סיכון בינונית להישנות עבירות מצד המשיב בעתיד והמליץ להציב בפניו גבולות ברורים. עם זאת, התרשם שירות המבחן כי המשיב לוקח אחריות על מעשיו ומצטער עליהם וציין כי הביע רצון להשתלב בהליך טיפולי שיסייע לו להיגמל מאלכוהול ולהתמודד עם הטראומה שחווה בעברו. על כן המליץ שירות המבחן להורות על שילובו של המשיב בהליך טיפולי במסגרת שב"ס. גזר דינו של בית המשפט קמא 3. בגזר דינו קבע בית המשפט קמא כי התנהלותו של המשיב, כפי שתוארה בכתב האישום, היא חסרת אחריות ומבטאת זלזול בחיי אדם וציין כי אך בנס לא גרמה לתוצאות קשות. עוד ציין בית המשפט לחומרה כי גם לאחר שרכבו של המשיב נעצר הוא לא שעה להוראות השוטרים ותקף אותם. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי בהבדל מכלל העבירות שיוחסו למשיב באישום הראשון, הנבלעות בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, האירוע בו הורשע המשיב במסגרת האישום השני אינו משתלב בעבירה זו ולא מהווה המשך טבעי של המרדף אותו ניהל. לפיכך, קבע בית המשפט קמא כי יש לקבוע מתחם עונש הולם בעבור כל אחד מהאישומים בהם הורשע המשיב, בנפרד. אשר לאישום הראשון קבע בית המשפט קמא כי לאור החומרה היתרה הטמונה בביצוע מרדפים ובריחה מפני המשטרה נע מתחם העונש ההולם בגין עבירות אלו בין שנה אחת ל- 4 שנות מאסר בפועל ואילו לגבי האישום השני קבע בית המשפט קמא כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. כנסיבות לקולא ציין בית המשפט קמא את הודאתו של המשיב באשמה, החרטה אותה הביע על מעשיו ורצונו להשתלב בהליך טיפולי. כמו כן, ציין בית המשפט קמא כי למשיב הרשעה אחת בלבד בעבירות תעבורה בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות, אך בעברו הפלילי 5 הרשעות בגין עבירות סמים, רכוש, נהיגה ללא רישיון, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, שימוש ברכב ללא רשות בעליו והשגת גבול, אשר בגינן אף ריצה מאסר בפועל. בהינתן מכלול העובדות והשיקולים שפורטו, גזר בית המשפט קמא על המשיב 30 חודשי מאסר בגין העבירות בהן הורשע במסגרת האישום הראשון ו- 6 חודשי מאסר נוספים בגין העבירות בהן הורשע באישום השני, במצטבר. כמו כן נגזרו על המשיב עונשים נוספים אשר פורטו בפתח פסק-דין זה. תסקיר המבחן המשלים 4. בתסקיר המשלים שהוגש במסגרת הערעור ציין שירות המבחן כי לא נרשמו לחובת המשיב שהחל בריצוי העונש בעיות משמעת בעת שהותו במאסר וכי ההתרשמות ממנו היא כמי שמסוגל לקבל מרות. עוד דווח כי במסגרת מאסרו השתלב המשיב בעבודות הכלא, כי הוא מוערך על ידי האחראים עליו וכי הוא מצוי בקשר עם משפחתו, דואג לה ומסוגל להבין לצרכיה. כמו כן, התרשם שירות המבחן כי המשיב הוא בעל מוסר עבודה גבוהה, יכולות אמפתיות גבוהות, דימוי עצמי חיובי ומיקוד ושליטה פנימיים והוא שב וציין כי המשיב מביע חרטה על מעשיו ומדווח כי השתלב בהליך טיפולי עמו הוא משתף פעולה באופן מלא. לפיכך, התרשם שירות המבחן מהמשיב כאדם רציני המצליח להתבונן על עצמו ועל מעשיו באופן ביקורתי מתוך רצון לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו. שירות המבחן שב והעריך כי ברקע העבירות שביצע המשיב עמדה הטראומה אותה חווה בעברו וציין כי בעתיד תישקל האפשרות לשלבו בקבוצת גמילה מאלכוהול. טענות המערערת 5. המערערת אינה משלימה עם גזר דינו של בית המשפט קמא ובערעור שהגישה היא טוענת כי העונש שנגזר על המשיב אינו הולם את חומרת מעשיו ומקל עמו יתר על המידה. המערערת מדגישה בטיעוניה את העובדה שהמרדף אחר המשיב ארך זמן רב ובחלק ניכר ממנו הוא נסע על כביש סואן בניגוד לכיוון התנועה תוך סיכון חמור של נהגים אחרים בכביש. לטענתה, התנהלות זו מעידה על זלזול של ממש בחיי אדם והיעדר מורא מן החוק והיא מצויה ברף החומרה העליון של עבירות סיכון חיים בנתיב תחבורה. לפיכך, סבורה המערערת כי לא היה מקום לגזור על המשיב פחות מ- 4 שנות מאסר בפועל. עוד מדגישה המדינה את העובדה שהמשיב גרם לשוטר שבא לעוצרו חבלות חמורות וכי מתחם העונש ההולם שנקבע על ידי בית המשפט קמא בעבירות בהן הורשע המשיב במסגרת האישום השני נמוך מידי. כמו כן טוענת המערערת כי נוכח חומרתם היתרה של מעשי המשיב, כמו גם עברו הפלילי העשיר, העונש שגזר בית המשפט קמא על המשיב הוא קל מידי ויש להתערב בו. טענות המשיב 6. מנגד טוען המשיב כי נוכח נתוניו האישיים הייחודיים ונוכח האמור בתסקירי שירות המבחן, העונש שנגזר עליו הוא שקול ומידתי ומאזן נכונה בין כלל שיקולי הענישה הרלבנטיים. עוד נטען כי קיימת פסיקה מגוונת בנוגע לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ולפיכך מתחם העונש שנקבע על ידי בית המשפט קמא אינו סוטה באופן ניכר מהמקובל. עוד נטען כי המשיב התגייס באופן מלא להליך שיקומי וכי גם מטעם זה אין להחמיר בעונשו. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. יש ממש בטענות המערערת לפיהן מתחמי הענישה שקבע בית המשפט המחוזי נמוכים מידי ומקלים עם המשיב יתר על המידה. בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה היתרה של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל הצורך להחמיר בענישתם של נאשמים שהורשעו בנהיגה פרועה ומסוכנת במטרה להימלט מפני המשטרה (ע"פ 1535/06 לוי נ' מדינת ישראל (7.6.2006); ע"פ 8703/11 מדינת ישראל נ' ג'אבר (14.8.2012)). לפיכך, נקבעו לה מתחמי ענישה מחמירים (ראו, ע"פ 285/13 מוסטפא נ' מדינת ישראל (28.10.2013); ע"פ 2499/14 אלנבארי נ' מדינת ישראל (‏5.11.2014)). מתחם העונש שקבע בית המשפט קמא בגין העבירות בהן הורשע המשיב במסגרת האישום הראשון (בין שנה לארבע שנות מאסר) איננו הולם ואיננו משקף כלל וכלל את חומרתן של העבירות שבוצעו ואת נסיבות ביצוען וכבר נפסק כי כאשר בוצעה העבירה בנסיבות שיש עמן חומרה יתרה, כמו במקרה דנן, הדבר צריך לקבל ביטוי גם במתחם העונש שיקבע (ראו, ע"פ 1127/13 גברזגיי נ' מדינת ישראל (15.1.2014), בפסקאות 25-24); ע"פ 291/13 אבראהים נ' מדינת ישראל (22.12.2013), בפסקה 7). 8. הוא הדין באשר למתחם העונש שקבע בית המשפט קמא לגבי העבירות בהן הורשע המשיב במסגרת האישום השני. מתחם זה (בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל) אף הוא אינו משקף את הנסיבות החמורות בהן בוצעה התקיפה ואת תוצאותיה. כמו כן, יש צדק בטענת המערערת כי בנסיבות המקרה דנן ונוכח חומרתן, לא היה מקום לגזור על המשיב עונש ברף הנמוך. בייחוד בהינתן עברו הפלילי של המשיב הכולל, בין היתר, גם הרשעה בתקיפת שוטר. 9. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומורים כי עונשו של המשיב יעמוד על 40 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בהן הורשע במסגרת האישום הראשון ועל 10 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בהן הורשע במסגרת האישום השני, במצטבר. לא נעלמו מעינינו מאמצי השיקום של המשיב והתנהלותו החיובית במסגרת המאסר. מטעם זה וכן משום שאיננו נוהגים למצות את הדין כערכאת ערעור, הסתפקנו בתוספת מתונה יחסית על העונשים שנגזרו ואנו תקווה כי המשיב ימשיך בהליכי השיקום שבהם החל ויתמיד בהם. יתר רכיבי גזר דינו של בית המשפט קמא יעמדו בעינם. ניתן היום, ‏י"ט באדר התשע"ה (‏10.3.2015). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14048600_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il