עלאא אבו הניה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"ב 4860/08 בבית המשפט העליון רע"ב 4860/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המבקש: עלאא אבו הניה נ ג ד המשיב: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עע"א 219/08 שניתנה ביום 14.5.08 על-ידי סגן הנשיא ד"ר ע' חבש בשם המבקש: עו"ד מדחת דיבה בשם המשיב: עו"ד אילאיל אמיר פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא ד"ר ע' חבש) מיום 14.5.08 (בעע"א 219/08) למחוק את עתירת המבקש נוכח חוסר סמכות מקומית. בתמצית, הטענה בעתירה היא כי המבקש, תושב ישראל, נעצר ונחקר כעצור בטחוני על פי דיני איזור יהודה ושומרון (לרבות מניעת פגישה עם סניגור), ולבסוף הוגש נגדו ב-18.4.08 כתב אישום בעבירות פליליות; ואולם, עד הנה מסווג הוא כעצור בטחוני, ופניות הסניגוריה לעניין זה לא נענו. בסופו של יום הועבר לבית סוהר גלבוע כעצור בטחוני, אך עתירתו לעניין הסטטוס (שהוגשה ב-25.4.08 בבקשה לסווגו כפלילי) נמחקה בבית המשפט קמא בשל חוסר סמכות. ב. בבקשה מיום 29.5.08 – נטען כי היה מקום לברר את הטענות ולא למחוק את העתירה, משהוגשה בשעתה בסמכות מקומית כראוי. ג. (1) נתבקשה (החלטה מ-30.5.08) תגובה, לרבות לנושא המהותי. בתגובה מיום 6.6.08 נאמר, כי לדעת המדינה לא היה מקום לדחיה מחוסר סמכות מקומית, משהוגשה העתירה בסמכות מקומית לשעתה. לגופם של דברים מפנה הפרקליטות לפקודת נציבות בתי הסוהר 04.05.00, שלפיה אסיר בטחוני (סיווג המתואר בסעיף 1 בהחלטה אדמיניסטרטיבית פנימית) מוגדר בסעיף 3(א) כך: "אסיר אשר הורשע ונדון למאסר בגין ביצוע או עצור בגין חשוד לביצוע עבירה שעפ"י טיבה או נסיבותיה הוגדרה כעבירה בטחונית מובהקת או שהמניע לעבירה היה לאומני וכן מי שהורשע או נאשם במעשה שהיה בו או שהיתה אפשרות ממשית שיהיה בו משום מתן שירות לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בביטחון המדינה כשהמעשה נעשה מתוך מודעות או מתוך עצימת עיניים או אדישות לסיכון שהמעשה יצר או יכול היה ליצור לביטחון המדינה" (ההדגשה נוספה). (2) נאמר, כי המבקש נעצר בחשד לביצוע עבירות הקשורות בביטחון, ומואשם בעבירות סחר בנשק במזרח ירושלים, סמוך לקו התפר, ואין נפקא מינה אם היה מודע לסיכון לביטחון או עצם עיניו או גילה אדישות. (3) ועם זאת, הוצע להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי המוסמך. ד. נזדמן לי לעסוק בעניינו של המבקש במסגרת ערר על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים (בש"פ 4850/08, טרם פורסם). הזכרתי שם אמנם כי עבירות בנשק נחשבות עבירות ביטחון בעלות מסוכנות סטטוטורית לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (סעיף 21(א)(ג)(2) וסעיף 35, בשל עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). ואולם, השאלה היא האם בשל כך יש מקום בהכרח לסיווג המבקש כ"בטחוני" לצרכי שירות בתי הסוהר, שעה שלא הועמד ישירות לדין בעבירות לפי פרק ז' לחוק העונשין; וגם תישאל לדידי השאלה האם עדיף לצרף אדם זה לחברה של עבריינים בטחוניים על כל המשתמע. אך לא אקבע מסמרות, ואציע לדון בבקשה כבערעור, לקבלו ולהחזיר – כהצעת המדינה – את הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הוגש בסמכות מתחילה (סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971), ואשר ידון בו לגופו, אלא אם יוסכם בין הצדדים על העברה לבית המשפט המחוזי שבסמכותו מצוי המבקש כיום. ה. הערעור מתקבל על פי האמור. ניתן היום, ח' בסיון תשס"ח (11.6.08). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08048600_T02.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il