ארמון סבג נ. אליהו סימון

פסק-דין בתיק בש"א 4856/05 בבית המשפט העליון בש"א 4856/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור המערער: ארמון סבג נ ג ד המשיב: אליהו סימון ערעור על החלטת כב' הרשם י' מרזל ב-ע"א 2415/05 מיום 8.5.2005 בשם המערער: עו"ד רונן שחר פסק-דין ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל, אשר דחה את בקשת המערער לפטור אותו מתשלום ערבון במסגרת ערעור שהגיש. 1. נגד המערער הוגשה, בבית המשפט המחוזי, תביעה כספית. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי המערער קיבל מן המשיב (התובע) סכומי כסף גדולים, אולם בעוד שהמערער טען כי הכספים הוענקו לו במתנה, המשיב גרס כי הכספים הופקדו אצלו בנאמנות. בית המשפט המחוזי דחה את גרסת המערער, בקובעו כי "גירסה זו של הנתבע [הוא המערער שבפני] וההסברים שהתלוו אליה מופרכים, אינם תואמים את העובדות והנסיבות שהוכחו בפני ואין בהם ממש". המערער חויב, איפוא, בהשבת הכספים (בניכויים מסוימים) אותם קבל מן המשיב. 2. על המערער, אשר ערער על פסק הדין האמור לבית משפט זה, הוטל להפקיד ערבון בסך 30,000 ש"ח. המערער בקש פטור מהפקדת הערבון. הוא טען, כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לגייס את הסכום הנדרש, ולכן, על אף סיכוייו הטובים להצליח בערעור, נחסמת דרכו אל בית המשפט. 3. הרשם לא קיבל את טענת המערער בענין אי יכולתו לגייס את הסכום הנדרש. הוא ציין, כי המערער לא שלם, כפי שטען המשיב, את ההוצאות שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי. עוד הוסיף הרשם: "מעבר לנדרש אציין, כי סיכויי ההליך אינם נראים גבוהים, הן נוכח הדברים שנקבעו כנגד המבקש והן נוכח הטענות בערעור שרובן עובדתיות". על החלטתו זו מונח הערעור שלפני. 4. המערער חוזר על טיעוניו אותם העלה בפני הרשם. לטענתו, מצבו הכלכלי קשה, ואין בידו כדי לגייס את הסכום הנדרש. באי מתן הפטור, נחסמות דלתות בית המשפט בפניו. עוד מוסיף הוא, כי סיכוייו להצליח בערעור טובים, שלא כפי שקבע הרשם. 5. המערער הגיש "בקשת רשות ערעור", ובה "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לראות בבקשה זו כבערעור". אולם, ערעור על החלטת הרשם הוא ערעור בזכות, ולא ברשות (סעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לעניין זה, ובהתאם לתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני רואה בבקשה שהוגשה ככתב ערעור, ומשמצאתי, כפי שיבואר להלן, כי דין הערעור להידחות, הרי שאין הכרח לבקש את תגובת המשיב, כאמור בתקנה. דיון 6. בהגשת ערעור, "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב" (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על ייעודה של חובת הפקדת הערבון עמד בית המשפט ב-בש"א 3636/98 יערי נ' אלי (לא פורסם) (הנשיא א' ברק): "אכן, חובת הפקדת ערבון בהליכי הערעור נועדה לאזן בין האינטרס של המערער המעוניין כי ערכאה שיפוטית נוספת תבחן את עניינו לבין האינטרס של המשיב המעוניין שלא להיות מוטרד בהתדיינויות משפטיות ללא סוף לאחר שזכה בדינו". חובת הפקדת הערבון, אם כן, נועדה להבטיח, מחד, את השבת הוצאות המשיב, באם ייצא הוא וידו על העליונה, אולם מכבידה היא, מאידך, על יכולתו של המערער לממש את זכותו לפנות אל ערכאת הערעור: "אכן, נכון הדבר, כי בית המשפט ראוי לו שיהיה רגיש לזכותו היסודית של בעל דין לערער על פסק-דינה של ערכאה ראשונה, וככל שרק ניתן, ראוי לפתוח את שערי בית המשפט בפניו. אולם, באותה מידה, מכל מקום כמעט באותה מידה, יש למנוע הטרדת שווא של המשיבים, עידוד הליכי סרק בפני בית המשפט והעמדת בעלי הדין האחרים בסיכון שתיגרמנה להם הוצאות, אפשר גם נכבדות, שבית המשפט ימצא כי ראוי שמקבל הפטור יישא בהן, אך ללא הועיל" (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383, 389 (השופט ד' לוין)). גובה הערבון הוא פרי האיזון בין ערכים אלו, והרשם מוסמך לפטור את המערער מתשלום הערבון, או, למצער, להפחית את גובהו. 7. על הרשם, בהפעלת שיקול דעתו - בקביעת גובה הערבון, הפחתתו או ביטולו - לשקול מגוון של שיקולים. עליו לבחון את הנזק הצפוי למשיב, אם יזכה זה בערעור, ולא יהיה בידו אמצעי להבטיח את הוצאותיו. עליו לבחון את הנזק למערער, אם הערבון מהווה מעמסה כבדה מדי על שכמו, עד שיתכן אף שנחסמה דרכו לפנות אל ערכאת הערעור. לשם כך, עליו לבחון את מצבו הכלכלי של המערער, את סיכויי הערעור, את ההוצאות הצפויות של המשיב (דבר הנלמד, למשל, ממורכבות התיק), וכיוצא באלו שיקולים: "שיקול הדעת, אם לחייב תובע במתן בטוחה לכיסוי הוצאותיו של נתבע, הוא רחב, והנתונים החייבים להישקל מגוונים הם, שכן מצד אחד אין נטייה לנעול בפני תובע את שערי בית המשפט אך משום שהוא דל אמצעים או שזו חברה בפירוק, ומצד אחר יש להתחשב בהפסד שהנתבע עלול לסבול, אם התביעה תידחה ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו. יישום כל אלה במקרה נתון אינו מלאכה קלה" (רע"א 377/87 ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה., פ"ד מא (4), 522, 523 (השופטת מ' בן-פורת, ההדגשות הוספו)). וראו גם: בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, השופט א' ריבלין), בש"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם, הנשיא א' ברק). מן הכלל אל הפרט 8. דין הערעור להידחות. אין יסוד להתערב בהחלטת הרשם. באשר לסיכויי הערעור, עיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא ובכתב הערעור שהוגש אל בית משפט זה, והתרשמתי כי אין להתערב בקביעת הרשם כי הטענות בערעור הן עובדתיות ברובן, וסיכוייו אינם גדולים. המשיב, בתגובתו לבקשה לפטור מערבון אשר נדונה בפני הרשם, טען כי המערער טרם שלם את הוצאות המשפט אשר הושתו עליו בבית המשפט המחוזי - ואף לטענה זו יש ליתן משקל (בש"א 2611/05 יערי נ' שמש (לא פורסם)). בנסיבות אלו, אין מקום - לאור סיכויי ההליך ואי תשלום ההוצאות שהושתו עליו בבית המשפט קמא - ליתן את הפטור המבוקש. 9. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ג אב, תשס"ה (28.8.2005). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05048560_C01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il