מדינת ישראל נ. בוריס רדקו

בבית המשפט העליון עע"מ 4853/23 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט חאלד כבוב המערער: מדינת ישראל - שר הפנים נגד המשיב: בוריס רדקו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ג' גדעון) מיום 26.4.2023 בעת"מ 11831-09-21 תאריך הישיבה: י‏"ז באדר ב התשפ"ד (‏27.3.2024) בשם המערער: עו"ד רן רוזנברג בשם המשיב: עו"ד אדוארדו ווסר פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: במוקד הערעור שלפנינו בקשת המערער, שר הפנים, לביטול אזרחותו הישראלית של המשיב, אשר לפי הטענה נרכשה על יסוד פרטים כוזבים – בקשה לפי הוראת סעיף 11(ב)(1) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: החוק). בתמצית יצוין, כי המשיב, יליד אוקראינה, עלה לישראל בשנת 1995 וקיבל אזרחות ישראלית מכוח יהדות אמו, בהתאם להוראת סעיף 4ב לחוק השבות, התש"י-1950. בחלוף כשני עשורים, במסגרת טיפול בבקשה לאיחוד משפחות של המשיב עם בת זוגו, עלה החשד בקרב גורמי "נתיב" כי המסמכים שעל בסיסם קיבל המשיב את אזרחותו הישראלית, ובפרט תעודת הלידה של אמו – מזויפים. נטען כי חשד זה אומת בבדיקה שנערכה מול הרשויות באוקראינה, אשר ציינו כי הנתונים המופיעים בתעודת הלידה של האם אינם תואמים את רישומי הארכיון באוקראינה. על הבסיס האמור, הגיש המערער לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בקשה לביטול אזרחותו הישראלית של המשיב (עת"מ 11831-09-21; השופט ג' גדעון). לאחר שהתקיים דיון מקדמי בבקשה ובעקבות הערות בית המשפט, ביקש המערער לתמוך את בקשתו במסמך נוסף – הוא רישום הלידה של אם המשיב. נטען בהקשר זה, כי בסעיף המציין את לאום אמה (סבתו של המשיב) – רשומה המילה "יהודי" באופן המעלה חשד כי מדובר בזיוף. לצד טענת הזיוף הועלו טענות נוספות, ביניהן הטענה כי גורם רשמי באוקראינה מסר לגורמי נתיב בעל-פה כי ברישום הפטירה של סבתו של המשיב, נכתב בסעיף הלאום "אוקראינית" ולא "יהודייה". לאחר דיון, ניתן ביום 26.4.2023 פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, אשר דחה את הבקשה לביטול אזרחות, לאחר שקבע כי המערער לא הניח תשתית ראייתית מספקת לביסוס המסקנה שהמשיב רכש את אזרחותו על יסוד פרטים כוזבים. על רקע זה, הוגש הערעור שלפנינו. לאחר שקיימנו דיון בערעור, ובהמשך להערותינו בדיון ולהחלטתנו מיום 27.3.2024, הגיש המערער מסמך נוסף, שביקש לחסותו, לתמיכה בבקשתו לביטול אזרחותו של המשיב – הוא צילום רישום הפטירה של סבת המשיב בו נכתב בסעיף הלאום "אוקראיני", תוך שנטען כי רישום זה סותר את תעודת הלידה שהציג המשיב המלמדת לכאורה על לאום יהודי. מסמך זה הוגש במסגרת חוות דעת חסויה של נציג נתיב, מר דוד דולב; כאשר למשיב נמסרה פרפראזה גלויה על תוכנה של חוות הדעת בה פורט גם תוכן המסמך החסוי. בהחלטתנו מיום 18.7.2024 התקבל החומר החסוי כראיה, מששוכנענו כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 11(ה) לחוק. בתגובה לכך, הגיש המשיב השלמת טיעון ובה העלה טענות שונות לעניין המשמעות שיש לייחס לראיה החדשה, ובין היתר טען כי אין ברישום הלאום, שאינו רישום דת, כדי לסתור את יהדותה של סבתו. כן ביקש לקיים דיון בו יתאפשר לו לחקור את נציג נתיב על הראיה החדשה, בין אם במסגרת הדיון בערעור בין אם בהשבת הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים לשם כך. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהוגש, הגענו למסקנה כי נכון יהיה להשיב את הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים, על מנת לאפשר למשיב לחקור את נציג נתיב, לבקשתו; וכן להשלמת טיעוני הצדדים בהתייחס למשמעות הראיה החדשה – כאשר לאחר מכן ייתן בית המשפט החלטתו מחדש, על יסוד התשתית הראייתית המעודכנת. נציין, כי התשתית הראייתית שהונחה לטענה לרכישת הזכות על יסוד פרטים כוזבים, היא העומדת בליבת הדיון בבקשה לביטול אזרחות המשיב. בפסיקה שדנה בביטול אזרחות עובר לתיקון מס' 9 לחוק (חוק האזרחות (תיקון מס' 9), התשס"ח-2008 – תיקון אשר העביר את הסמכות לביטול אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים, מקום שחלפו שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור, מידיו של שר הפנים לבית המשפט לעניינים מינהליים), הודגש – כי לאור מעמדה הרם של הזכות לאזרחות והפגיעה הקשה העשויה להיגרם לפרט כתוצאה מביטול הזכות לאחר שכבר ניתנה, נדרש להציג "מטען ראייתי כבד-משקל במיוחד" ו"תשתית איתנה ממנה עולה כי האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים" (בג"ץ 1884/02 דימיטרוב נ' שר הפנים, פסקה 20 (16.8.2010). כן ראו למשל: בג"ץ 1712/00 אורבנביץ נ' שר הפנים, פ"ד נח(2) 951, 957 (2004); בג"ץ 3615/98 נימושין נ' משרד הפנים, פ"ד נד(5) 780, 787 (2000); בג"ץ 4082/04 שימנוביץ נ' שר הפנים, פסקה 10 (30.5.2010)). עוד הוטעם, כי לאור חומרת הטענה ולפיה נרכשה אזרחות בדרך של זיוף מסמכים, על שר הפנים וכל הפועלים מטעמו להקפיד הקפדה יתרה על גיבוש תשתית ראייתית מלאה וממשית, טרם העלאת טענה כאמור (ראו: בג"ץ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 919, 935-934 (2003)). מהלכות אלה, נגזרת גם חובת העוסקים במלאכה לפעול לאיסוף כלל הראיות במועד, תוך מיצוי דרכי האיסוף הרלוונטיות; וחובה לנהל הליך הוגן, ככל הניתן, באופן המעניק לפרט הזדמנות ראויה להתגונן מפני הטענות המועלות בעניינו. בהקשר זה יצוין, כי התנהלותו של המערער בהליך דנן, אינה מניחה את הדעת. המערער הגיש את הבקשה לביטול אזרחות על יסוד מסמך מרכזי אחד – הוא תשובת הרשויות באוקראינה בדבר אי-התאמה בין תעודת הלידה של אם המשיב לבין רישומי הארכיון האוקראיני –מבלי שידע לעמוד, באותו שלב, על מהות אי-ההתאמה. במהלך הדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים, ביקש לצרף ראיה נוספת לתמיכה בבקשתו, היא רישום הלידה של אם המשיב. ולבסוף, במסגרת הערעור שלפנינו, הוגשה ראיה נוספת, היא צילום רישום הפטירה של סבת המשיב. זאת נעשה על אף העובדה שהמידע על תוכנו של המסמך האמור היה בידי המערער עוד בשלב ההתדיינות בבית המשפט לעניינים מינהליים, ומבלי שהובהר מדוע לא פעל להשגתו בשלב מוקדם יותר. חרף ההתנהלות הדיונית המתוארת, סברנו כי בנסיבות המקרה יש לאפשר את מיצוי בירור הבקשה בעניינו של המשיב, זאת לנוכח תכליותיה החשובות של הסמכות לביטול אזרחות, וכן לאור טענת הזיוף החמורה המופנית כלפי המשיב. בפי הצדדים טענות שונות בהתייחס למשמעותו של מסמך רישום הפטירה, והמערער אף ביקש לחקור את נציג נתיב בעניין זה. בנסיבות אלה, נכון יהיה לאפשר חקירה כאמור, וכן ליתן לצדדים הזדמנות לשטוח את עמדותיהם באופן סדור (ראו: תקנות 7(ב) ו-8 לתקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות) התשע"ז-2017). בכך יהיה כדי לתרום לבהירות התמונה הראייתית ובעיקר להגינות הליכית כלפי המשיב, לנוכח טיב העניין שעל הפרק וההשלכות כבדות המשקל של ההכרעה בו, על זכויותיו. אשר על כן, יושב הדיון לבית המשפט לעניינים מינהליים, למען ידון ויכריע בו כמפורט בסעיף 4 לעיל. בשלב זה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ה (10 דצמבר 2024). נעם סולברג שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט