פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 48482-09-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב 2. פלונית 3. פלונית 4. פלונית 5. פלונית 6. היועץ המשפטי לממשלה ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופט ה' שבאיטה) בת"ע 63304-03-22 מיום 8.7.2025 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופט ה' שבאיטה) מיום 8.7.2025 בת"ע 63304-03-22, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. הורתו של ההליך דנן בשלוש צוואות שערכה המנוחה, אמן של המשיבות 5-2 (להלן: המשיבות), מכוחן כל אחת מן המשיבות טוענת להיותה זוכה או יורשת. יצוין כי בפני המותב מתנהלים ארבעה הליכים קשורים נוספים להליך מושא ערעור זה (ת"ע 63299-03-22; ת"ע 63320-03-22; ת"ע 63344-03-22; ת"ע 63364-03-22). עניינו של ההליך דנן בבקשת המשיבה 2 למנות את המערער, עורך דין במקצועו, כמנהל עיזבון זמני של עיזבון המנוחה, בין היתר, נוכח בקשת המנוחה בצוואתה מיום 24.4.2017. ביום 9.11.2022 ניתנה החלטת המותב לפיה המערער ימונה למנהל עיזבון זמני, וביום 20.6.2023 נחתמה הפסיקתא בנושא שהוגשה ביום 2.4.2023. 2. ביום 2.1.2024 ביקש המערער כי בית המשפט יחתום על פסיקתא להארכת מינויו. ביום 3.1.2024 הגישה המשיבה 2 בקשה להסרת ייצוגה על ידי המערער בכל התיקים. ביום 15.1.2024 התקיים דיון שבו טענה המשיבה 2 כי אף היא מתנגדת להארכת מינויו של המערער כמנהל עיזבון זמני שכן "במשך כל התקופה הזו לא נעשה שום דבר נגרמו נזקים" (פרוטוקול הדיון מיום 15.1.2024, עמ' 13, שורות 25-24). ביום 2.3.2024 ניתנה החלטת המותב, שלפיה לא יוארך מינויו של המערער נוכח תמימות הדעים לעניין זה בקרב כלל היורשות והזוכות בתיקים ונוכח חוסר האמון החריף שניכר כי שורר בין הצדדים. כמו כן, ביום 25.6.2024 מונו באי כוח המשיבות כמנהלי עיזבון זמניים תחתיו. ערעור שהגיש המערער על ההחלטה שלא להאריך את מינויו (עמ"ש 45905-04-24) נדחה לגופו ביום 5.3.2025, תוך שהמותב הביע את מורת רוחו על "השתלחותו של המערער בבית משפט קמא בלשון בוטה שאינה ראויה". ביום 18.5.2025 נחתמה פסיקתא המורה למערער למסור את כל המידע והמסמכים שנמצאים ברשותו בעניין המנוחה ונכסיה, שנמסרו לו במסגרת תפקידו. 3. ביום 3.7.2025 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין. בקשתו נפתחה בטענה כי "אין זה סוד אלא ענין עובדתי שיש להצטער עליו כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ביום 7 באוקטובר 2023 סר חינו של [המערער] בעיניו של בית משפט קמא" ובהמשך נכתב כי "בית משפט נכבד זה ראה להרע עם [המערער] ונעוץ בעובדה שהח"מ עצמו פעיל ברשתות חברתיות והביע את משאלתו למיגור תושבי עזה, בני דתו של בית המשפט הנכבד". עוד נטען כי כלל בקשות המערער במסגרת ההליך לא נידונו על ידי המותב אלא באיחור ניכר ורק לצד ההחלטה על הדחתו מתפקידו כמנהל עיזבון זמני; כי בית המשפט נעתר לבקשת המשיבות להדיח את המערער מתפקידו שלא כדין ובאופן שמקפח את זכויותיו; וכי עד כה בית המשפט לא פסק את שכרו בגין ניהולו הזמני של עזבון המנוחה. 4. ביום 8.7.2025 ניתנה החלטת המותב אשר דחתה את הבקשה לפסילתו על הסף, מן הטעם שהמבקש אינו צד להליך שכן הוא לא מייצג עוד בהליך ומינויו כמנהל עיזבון זמני בוטל בהחלטה חלוטה; ומכיוון שהבקשה מנוסחת בלשון בלתי ראויה, פוגענית ותוך התייחסות פסולה לדתו של המותב. 5. מכאן הערעור שלפניי. בתמצית, המערער חוזר על טענותיו כי המותב לא דן בבקשותיו במועדים סבירים; וכי הוא העביר את המערער מתפקידו מבלי שניתנה למערער זכות טיעון בנושא. מטעמים אלה, לעמדת המערער, אין זה ראוי כי אותו המותב יהא זה שיידרש לסוגיית שכרו של המערער שעודנה פתוחה. כמו כן, המערער משמיע בשנית את סברתו כי למותב דעה קדומה בעניינו של המערער נוכח פרסומיו ברשתות החברתיות במהלך המלחמה, וכי שתיקת המותב בעניין זה בהחלטתו מיום 8.7.2025 מחזקת את החשש כי יש בכך מן האמת. עוד מציין המערער כי בעקבות טענות אלה בית משפט השלום הגיש תלונה להנהלת בתי המשפט, אשר העבירה אותה לטיפולה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. המערער סובר כי בקשתו לפסילת המותב לא נוסחה בלשון שאינה ראויה וכי הוא לא התייחס כלל, ודאי שלא בצורה פסולה, לדתו של המותב. 6. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. בתחילת הדברים יצוין כי כלל לא ברור האם המערער היה רשאי להגיש בקשה לפסילת המותב לכתחילה. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". המערער לא בעל דין בהליך, הוא אף לא מייצג מי מהם מאז בקשת המשיבה 2 מיום 3.1.2024, ונוכח החלטת המותב מיום 2.3.2024, הוא אף לא משמש כמנהל עיזבון זמני. משכך, מעמדו בהליך לצורך הגשת בקשת פסלות מוטל בספק. ברם, נוכח טענת המערער כי סוגיית שכרו עודנה תלויה ועומדת, לא מצאתי לדחות את הערעור על הסף אך בשל כך (ראו והשוו: עפס"פ 38301-12-24 בילאן נ' מדינת ישראל , פסקאות 8-6 ‏(‏28.1.2025‏)). 7. אף אם אניח לטובת המערער כי הוא אכן בעל דין לעניין זה, הבקשה לפסילת המותב הוגשה בשיהוי ניכר ובניגוד לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה יש להגיש בקשת פסלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". טענות המערער נוגעות, בין היתר, להחלטות המותב שניתנו בין השנים 2024-2022. ההחלטה האחרונה הנתקפת ניתנה על ידי המותב לכל המאוחר ביום 2.3.2024, כמעט שנה וחצי לפני שהוגשה הבקשה לפסילתו. אף אם אניח לטובת המערער כי הוא המתין לתוצאת פסק הדין בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, הרי שהוא ניתן ארבעה חודשים לפני שהוגשה בקשת הפסלות. כידוע, טענת פסלות היא לא "נשק סודי" שניתן לשמור לעת הצורך, ודי בשיהוי זה כדי להביא לדחיית הערעור על הסף (עפ"ס 79056-09-25 ונדרברג נ' שבירו, פסקה 7 והאסמכתאות שם ‏(‏12.1.2026‏)‏). 8. למעלה מן הצורך, אף לגופם של דברים איני סבור כי הנסיבות המתוארות בערעור מקימות חשש ממשי למשוא פנים. טענת המערער לפיה המותב נחשף לפרסומיו ברשתות החברתיות ומשכך בחר להרע עמו, היא טענה ספקולטיבית אשר מוטב היה אילולא נטענה מלכתחילה (ראו והשוו: עפ"ס 12917-06-25 גוהר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, פסקה 19 ‏(‏9.8.2025‏)‏‏; ע"פ 200/10 חן נ' מדינת ישראל, פסקה 7 ‏(‏17.1.2010‏)‏). יתר טענות המערער נוגעות להחלטות המותב בעניינו, אולם, נקודת המוצא היא שרק לעיתים נדירות וחריגות טענות המופנות כלפי הפעילות השיפוטית עצמה יקימו עילה לפסילת המותב מלשבת בדין, ולא מצאתי כי זה אחד מאותם מקרים חריגים (עפ"ס 45857-08-25 פלוני נ' טיב עץ אבו חאטום בע"מ, פסקה 7 ‏(‏20.1.2026‏)). אשר לחוסר שביעות רצונו של המערער מהחלטת המותב שלא להאריך את כהונתו כמנהל העיזבון הזמני – המסגרת הראויה להשגה על כך היא בהליכי ערעור מתאימים, כפי שהמערער אכן עשה, ולא במסגרת בקשת פסלות (עפ"ס 74242-05-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 ‏(17.9.2025‏)‏). 9. סוף דבר, שהערעור נדחה. בהתחשב בהוצאות שהושתו על המערער על ידי בית המשפט המחוזי, יישא המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום מתון של 2,000 ש"ח. ניתן היום, י"ב אדר תשפ"ו (01 מרץ 2026). יצחק עמית נשיא