בת-אל רחל בן חיים נ. דוד הראל בן חיים

פסק-דין בתיק בש"א 4843/04 בבית המשפט העליון בש"א 4843/04 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המערערים: 1. בת-אל רחל בן חיים 2. חיים בן חיים נ ג ד המשיבים: 1. דוד הראל בן חיים 2. שושנה בן חיים ערעור על החלטת רשם בשם המערערים: עו"ד יעקב שמשי פסק-דין זהו ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ע' שחם, אשר דחה את בקשת המערערים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. ביום 25.3.2004, הגישו המערערים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אליה צירפו בקשה להארכת מועד. פסק הדין של בית המשפט המחוזי עליו מבקשים המערערים להלין ניתן ביום 24.11.2003, והתקבל אצל המערערים, לטענתם, ביום 31.12.2003. בפני כבוד הרשם טענו המערערים כי יש להיעתר לבקשתם שכן רק ביום 23.2.2004 מונה להם בא-כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי. בא-כוחם פנה למשיבים בבקשה כי יסכימו למתן הארכת מועד וביום 3.3.2004 התקבלה בידו הודעה על סירובם. בקשת רשות הערעור יחד עם הבקשה להארכת מועד הוגשה, כאמור, כשלושה שבועות לאחר מכן. כבוד הרשם דחה את הבקשה להארכת מועד בקובעו כי אין בפיהם של המערערים כל נימוק או הסבר לשלושת השבועות שחלפו בין המועד שבו נודע למערערים על סירובם של המשיבים לבין המועד שבו הוגשה הבקשה להארכת מועד. בערעור זה טוען בא-כוחם של המערערים כי היה זקוק לאותם שבועות על מנת להכין את הבקשה להארכת מועד ואת בקשת רשות הערעור שהוגשה יחד עימה. כן מדגישים המערערים את הנזק שייגרם להם אם לא תידון בקשת רשות הערעור שהם מבקשים להגיש. הם סבורים כי שגה כבוד הרשם משהתעלם מחשיבותן של השאלות המועלות בבקשת רשות הערעור ובחן אך ורק את הנימוקים המתייחסים לבקשה להארכת מועד. המערערים אף טוענים כי לא ייגרם למשיבים כל נזק ממתן הארכת המועד המבוקשת. דין הערעור להידחות. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי מקום בו מבקש בעל דין כי יוארך לו מועד שנקבע בחיקוק עליו להצביע על טעם מיוחד שיצדיק זאת. סבורני כי צדק כבוד הרשם בקובעו כי במקרה זה לא הוכיחו המערערים קיומו של טעם מיוחד, ואיני מוצא כל מקום להתערב בהחלטתו המנומקת היטב. למעלה מהנדרש, יצוין כי גם בערעור זה לא מצליחים המערערים לספק הסבר של ממש לשלושת השבועות שחלפו מן ההודעה על סירובם של המשיבים ועד להגשת הבקשה. ברי, כי שלושה שבועות אינם פרק זמן סביר להכנת בקשה להארכת מועד, ואף אם דרוש פרק זמן כזה לשם הכנת בקשת רשות ערעור - לא ברור מדוע לא הגישו המערערים את הבקשה להארכת מועד בנפרד מבקשת רשות הערעור ובטרם הושלמה הכנתה. לאחר שהוגש הערעור הגישו המערערים גם בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד המערער 2. משנדחה הערעור בקשה זו מתייתרת מאליה. כאמור, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובת המשיבים אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשס"ד (13.7.04). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04048430_P03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il