שלמה קוליש נ. עו"ד שמואל מיכאל

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4836/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערער: שלמה קוליש נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שמואל מיכאל 2. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' כדורי) בפש"ר 59457-12-17 מיום 10.5.2022 בשם המערער: עו"ד סטיבן שוורץ פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' כדורי) בפש"ר 59457-12-17 מיום 10.5.2022, בה בוטל הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער. הרקע לערעור ביום 28.12.2017 ניתן צו כינוס למערער לפי בקשתו, הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 1,500 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). לקראת הדיון שנקבע להכרזת המערער פושט רגל, הוגשה ביום 3.3.2020 בקשה מטעם המנהל המיוחד לביטול הדיון נוכח מחדלי המערער בהליך. זאת בין היתר בהתייחס לכך שהמערער, אשר הצהיר כי הוא עובד בייעוץ השקעות, אינו ממצה את כושר השתכרותו; עושה דין לעצמו ומשלם צו תשלומים חודשי מופחת על אף שבקשותיו להפחתת צו התשלומים החודשי נדחו; נמנע מלפנות לרשות המסים בבקשה להפחתת חובותיו וקנסותיו; והעלים מהמנהל המיוחד את העובדה שהוא נישא בשנית ומנהל משק בית משותף עם רעייתו. ביום 16.3.2020 ניתנה החלטת בית המשפט המורה למערער להסיר את מחדליו בתוך 30 ימים. לבקשת המערער, ניתנו לו מספר ארכות לעשות כן. ביום 8.7.2021 הוגש דוח מסכם מטעם המנהל המיוחד. צוין כי נגד המערער אושרו 8 תביעות חוב בסך כולל של 2,289,279 ש"ח, מתוכם סך של 759,326 בדין קדימה, וסך של כ-900,000 ש"ח המהווים רכיב של קנסות למס הכנסה וחוב למוסד לביטוח לאומי שאינם ברי-הפטר. על רקע הסכומים האמורים, הובהר כי גם אם היה ניתן למערער הפטר, הדבר היה מותיר אותו עם חובות שאינם ברי-הפטר בסכומים משמעותיים, כאשר נכשלו ניסיונותיו של המערער להביא להפחתת החוב לרשות המסים. לצד העובדה שהמערער הגיש דוחות דו-חודשיים ומסר מידע כנדרש ממנו (אף כי חלק מהמסמכים שנדרשו הומצאו על ידו באיחור רב), צוין כי המערער צבר חוב פיגורים בסך של 16,300 ש"ח, כי הוא אינו ממצה את כושר השתכרותו וכי לא הומצא אישור מסירה לאחד מנושיו. המנהל המיוחד גם פירט את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של המערער בציינו כי הוא נהג בשיטתיות בהימנעותו לשלם תשלומי מס הכנסה הן לרשויות המיסים בארצות הברית והן לרשויות המיסים בישראל. כך, מחקירתו עולה כי המערער צבר חובות לרשויות המס בארצות הברית בגובה של כ-200,000 דולר אמריקאי, פתח בהליכי פשיטת רגל בארצות הברית וקיבל הפטר על חובותיו. אולם ההפטר בוטל לאחר שהתברר שהוא לא דיווח על ירושה שקיבל מאביו בסך של 500,000 דולר אמריקאי במהלך ההליך. בעקבות כך הוטלו עיקולים על הכנסותיו, דבר שהביא לצבירת חובות גם בישראל, בין היתר מול רשויות המס. נוכח כל האמור טען המנהל המיוחד כי אין עוד תועלת בניהול ההליך ויש להורות על ביטולו. משיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) הצטרף לעמדת המנהל המיוחד. בתום הדיון שהתקיים ביום 11.7.2021 קבע בית המשפט כי לכאורה לא יהיה בהמשך ההליך כדי להוציא לפועל את מטרותיו. זאת בהתייחס להיקפם של החובות, ובכלל זה הרכיב המרכזי של החובות בדין קדימה והחובות שאינם ברי-הפטר. בית המשפט גם התייחס להתנהלותו של המערער, אשר אינו ממלא את המוטל עליו במסגרת ההליך, אינו משלם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו במלואם ולא המציא למנהל המיוחד אישורי מסירה על צו הכינוס בידי כל נושיו. נוכח האמור, אִפשר בית המשפט למערער להביא לפני המנהל המיוחד הצעה שיהיה בה כדי לגלם תועלת בהמשך ההליך ואשר תצדיק הימנעות מביטולו. הובהר כי המערער רשאי לעשות כן עד ליום 18.8.2021, ואם עד למועד זו לא יוסרו מחדליו ולא תוצע הצעה על ידו, ההליך יבוטל. לאחר מספר ארכות שניתנו למערער, ביום 28.12.2021 ניתנה לו הזדמנות נוספת להציע הצעה שיש בה כדי להצדיק את המשך קיום ההליך, אך זאת רק עד ליום 18.1.2022, שאם לא כן, יבוטל ההליך. ביום 18.1.2022 הוגשה הודעה מטעם המערער, בה צוין כי בכוונתו להוסיף לקופת הכינוס סך של 50,000 ש"ח בתשלומים במשך תקופה של 5 שנים, וכי הוא פנה לרשות המיסים ולמוסד לביטוח לאומי בבקשה להעביר מחצית מחלוקת הדיבידנד לנושים אלו בדין קדימה, והמחצית השניה ליתר הנושים בדין רגיל, כאשר טרם ניתנה התייחסותן של רשויות אלו להצעה זו. ביום 4.2.2022 הוגשה תגובת המנהל המיוחד, שהוגשה על דעת הכנ"ר, בה נטען כי אין מדובר בהצעה ריאלית אשר יש בה כדי להיטיב עם נושי המערער והמצדיקה מתן הפטר מחובותיו. לפיכך יש להורות על ביטול ההליך לאלתר. ביום 6.2.2022 קבע בית המשפט כי נראה שהמשך ההליך לא יועיל לנושים או למערער, וכי מקובלת עליו עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר לפיה למערער ניתנה שהות מספקת לפעול לשינוי המצב. יחד עם זאת, "הרבה לפנים משורת הדין", ובהתחשב בניסיונותיו של המערער לפנות לרשויות, ניתנה לו ארכה נוספת ואחרונה לגבש הסכמות בעניין עד ליום 6.3.2022, שאם לא כן, ההליך יבוטל. בהודעה שהוגשה מטעם המערער ביום 6.3.2022 הוא טען כי לא עלה בידו לשכנע את הרשויות הרלוונטיות להפחית מחובותיו. יחד עם זאת, טען כי סירובן של הרשויות האמורות אינו יכול להכריע את הכף ואינו שומט את הקרקע מתחת למטרות ההליך וביניהן המטרה שעניינה סיוע לחייב בפתיחת דף חדש. בהחלטה מיום 7.3.2022 ציין בית המשפט כי בהודעתו התעלם המערער מכך שלמעלה משליש מחובותיו אינם ברי-הפטר, ומשכך אין בהליך כדי לסייע לו לפתוח בחיים חדשים. בתגובה, ציין המערער כי הוא מודע לכך שרכיב נכבד מחובותיו אינו בר-הפטר, אולם הוא מקווה שעמדת רשות המיסים תתרכך בעתיד. המערער שב וטען כי עקרונות של שיקום חייב, כמו גם זכויותיהם של כלל הנושים, מצדיקים המשך ניהול ההליך חרף עמדתם הנחרצת של אחדים מנושיו שאינם מוכנים להקל עמו. ביום 10.5.2022 הוגשה תגובת המנהל המיוחד אשר טען כי נוכח העובדה שלא התקבלה הסכמת רשות המיסים להצעת המערער, אין עוד תועלת בהמשך ניהול ההליך. לאור האמור, ביום 10.5.2022 הורה בית המשפט על ביטול ההליך. בית המשפט ציין כי כפי שפורט בהחלטה מיום 11.7.2021, אין בקיומו של ההליך כדי לממש את תכליתו, להועיל לנושים או לסייע לחייב לפתוח דף חדש. זאת נוכח העובדה שלא עלה בידי המערער לפעול בהתאם להחלטה האמורה וליתן הצעה להסדר שיהיה בה כדי להצביע על תועלת בהמשך ההליך, גם לא במסגרת הארכות הרבות שניתנו לו. עוד הודגש כי אין די בהקשר זה בטענת המערער, כי חלוף הזמן יביא לריכוך בעמדתה של רשות המסים ביחס לרכיב החוב שאינו בר-הפטר. מכאן הערעור שלפנינו בו טוען המערער כי חלקם הארי של חובותיו אינם הקנסות, ורובם ברי-הפטר. שעה שרובו המוחלט של החוב היה מופטר, לא היה מקום לקבוע כי לא ניתן לממש בכך את מטרות ההליך. בית המשפט התעלם גם מהאפשרות שהוא יזכה לחנינה מנשיא המדינה מהקנסות בהם הוא חב בשל גילו (כבן 68) ומצבו הרפואי. כמו כן, האפשרות לביטול הקנסות הייתה ריאלית וניתן להשיגה במשא ומתן יעיל. המערער, אשר מיוצג על ידי בא-כוח אחר מזו שייצגה אותו בהליך בבית המשפט המחוזי, הוסיף וטען כי העובדה שהוא לא היה מיוצג כראוי בבית המשפט המחוזי מחייבת התחשבות, כמו גם מצבו רפואי, הפיזי והנפשי, גילו המופלג, אי-הבנת השפה ואי-הבנת ההליך. לבסוף נטען כי מטרת הליך פשיטת הרגל היא בעיקר שיקום החייב ורק לאחר מכן הסדרת חובותיו באופן שמיטיב עם הנושים, ואין מקום לשלילת האפשרות למתן הפטר אך בשל גובה החוב. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב לאור מומחיותו הייחודית בתחום כמו גם התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקה 19 (29.10.2017); ע"א 5599/21 בן מוחה נ' עו"ד רועי זאבי, פסקה 8 (1.3.2022); רע"א 5966/22 פוליבה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 (26.10.2022) (להלן: עניין פוליבה)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל. הליך פשיטת הרגל נועד לשרת מספר תכליות שלובות אשר קיים ביניהן מתח פנימי מובנה: מתן אפשרות לחייב שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו; כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו והגנה על זכותם הקניינית; והגנה על האינטרס הציבורי שבקיום הליכי מסחר וכלכלה תקינים (ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 19 (6.6.2018); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 18-17, 24-23 (9.8.2009) (להלן: עניין פיגון); ע"א 3542/21 ‏ברק נ' קורן, פסקה 18 (3.2.2022) (להלן: עניין ברק)). כך גם, הליך פשיטת הרגל טומן בחובו מיניה וביה מחיר של פגיעה באינטרס הנושים ובזכות הקניין שלהם, שכן לא פעם נמחק חלק נכבד מחובות החייב כלפיהם (ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' סינואני, פסקה 6 (17.4.2012); ע"א 2915/22 דמרי נ' עו"ד ראובן שרגיל בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב, פסקה 14 (2.8.2022) (להלן: עניין דמרי); עניין פוליבה, פסקה 17). אחד מהאמצעים החשובים ליישב בין התכליות השונות הפועלות בהליכי פשיטת רגל, מתמקד בדרישה לתום לב מצד החייב, השזורה לכל אורכו של ההליך, מתחילתו ועד סופו (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי עופר, פסקה 6 (22.6.2021); עניין ‏דמרי, פסקה 11; דרישה זו עומדת בעינה גם בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וראו למשל: ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019); עניין ברק, פסקה 19‏). הנחת היסוד היא כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)). ויודגש, הדרישה הקפדנית להתנהגות בתום לב מתפרשת לא רק על שלבי ההליך, כי אם גם על שלב יצירת החובות (ע"א 893/21 אברהם נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד, פסקה 4 (25.4.2021); ע"א 3414/19 יגיל נ' עו"ד הראל אורן – המנהל המיוחד, פסקה 8 (23.2.2020); עניין ברק, פסקה 19). לא למותר לציין כי מקום שבו נהג החייב בחוסר תום לב, הדבר יעמוד לו לרועץ בעת שיבקש להותיר את ההליך על כנו חרף היעדר תועלת בהמשך קיומו (ע"א 3631/21 בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקה 17 (7.12.2021); ע"א 7708/21 לנקרי נ' עו"ד איהאב סבאח – הנאמן לנכסי החייב, פסקה 11 (‏12.12.2021)). בענייננו, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אינני סבור כי האיזון בין התכליות השונות אליו הגיע בית המשפט המחוזי מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. עיון בתיק בית המשפט המחוזי מגלה כי המערער לא עמד בחובות המוטלות עליו. בין היתר, הוא נמנע מלמצות את כושר השתכרותו; העביר באיחור למנהל המיוחד מסמכים שנדרש להעביר; הפחית על דעת עצמו את גובה התשלום החודשי שהושת עליו לשלם; על אף שהצהיר בתחילת ההליך שהוא גר בגפו, למנהל המיוחד נודע "בדרך אגב" כי הוא נישא בשנית והוא מנהל משק בית משותף עם רעייתו. על כך ואולי אף מעל הכל, נוספות נסיבות יצירת חובותיו. מקור החובות, על פי גרסתו של המערער עצמו, בחובות שצבר לרשויות המס האמריקאיות אשר ראו לנכון לפטור אותו מהם בהליך פשיטת רגל, אולם הפטר זה בוטל לאחר שהתברר כי המערער הסתיר ירושה שקיבל מאביו במהלך ההליך. דבר זה הוביל ליצירת חובות נוספים בישראל, בין היתר לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי. התנהלות שיטתית זו של התחמקות מתשלום מס ודאי אינה עולה בגדרי התנהלות בתום לב. רחוק מכך. החלטתו של בית המשפט מיום 11.7.2021, עליה ביסס בית המשפט את פסק דינו מיום 10.5.2022, הושתתה על שני אדנים: היעדר תוחלת להליך לאור גובה החוב שאינו בר-הפטר, והעובדה שהמערער אינו עושה את המוטל עליו במסגרת ההליך. בית המשפט נתן למערער הזדמנות להציע הצעה אשר יהיה בה כדי לגלם תועלת בהמשך ההליך ואשר תצדיק הימנעות מביטולו, ולהסיר את מחדליו. אולם חרף ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לו, לא עלה בידיו לפעול בהתאם להחלטה האמורה. לפיכך, בחלוף כמעט שנה מיום שניתנה ההחלטה האמורה, הורה בית המשפט על ביטול ההליך. בנסיבות העניין המפורטות לעיל, ובשים לב להתנהלות המערער בעת צבירת החובות, לא נפל כל פגם בהכרעת בית המשפט המחוזי המורה על ביטול ההליך. יצוין כי טענות המערער כי עדיין קיים סיכוי לא מבוטל שהוא יצליח להביא להפחתת חובותיו לרשות המסים, אינן יכולות לסייע לו עוד בעת הזו. זאת שעה שניתן למערער פרק זמן ממושך לפעול להפחתת החוב, והדבר לא צלח בידו. בשולי הדברים אעיר כי אין להלום את ניסונו של המערער לערוך "מקצה שיפורים" ביחס לטענות שהועלו בבית המשפט המחוזי, תוך ניסיון שווא להעלות לפנינו מעין טענת "כשל בייצוג" (אשר כלל אין מקומה בהליכים אזרחיים). התוצאה היא כי הערעור נדחה בלא צורך בתשובה. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובת המשיבים ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בכסלו התשפ"ג (‏11.12.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22048360_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1