פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 4829/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4829/17 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה מיום 2.6.2017 בתיק תמ"ש 16191-07-16 שניתנה על ידי כבוד סגנית הנשיאה ר' מקייס בשם המערער: עו"ד פלוני פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (סגנית הנשיאה ר' מקייס), מיום 2.6.2017, בתמ"ש 16191-07-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2. המערער והמשיבה 1 הם בני זוג לשעבר ולהם שלושה ילדים קטינים. לפני כשנה עזב המערער את הבית. אופן שהות הקטינים בין בעלי הדין הוסדרה, אך לא הייתה הסכמה בנוגע לסוגיות הרכושיות והכספיות. המשיבה הגישה תביעה למזונות ולמדור וכן בקשה לפסיקת מזונות זמניים. ביום 6.8.2016 ניתנה החלטה (סגנית הנשיאה ר' מקייס) בבקשה למזונות זמניים. המערער ביקש לעיין מחדש בהחלטה וכן השיג על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. ביום 13.12.2016 ניתנה החלטה בבקשה לעיון מחדש במסגרתה הופחת התשלום החודשי שנפסק עבור כל ילד. השגות המערער על החלטה זה נדחו כולל בבית משפט זה (בע"מ 1572/17). אז הגיש המערער בקשת פסלות, במסגרתה טען, בין היתר, כי דעתו של בית המשפט מוטה באופן ברור לטובת המשיבה. המשיבה התנגדה לבקשה. לדבריה, מועד הגשתה, סמוך לדיון ההוכחות שנקבע ליום 5.6.2017, נועד להלך אימים על בית המשפט ולהפחית את דמי המזונות של הקטינים. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע: "אין כל ספק בליבי בדבר יכולתי ונכונותי לדון בעניינו של המבקש, ללא אבק של חשש מפני משוא פנים, קל וחומר שללא 'חשש ממשי' למשוא פנים, אשר מהווה הוא ורק הוא, עילת פסילה". בית המשפט הוסיף כי לא רק שהוקדש זמן רב לדיון בטענות המערער לגבי הכנסותיו והכנסות המשיבה, אלא שהוענקה למערער באופן אישי וישיר רשות הדיבור כדי לשטוח את טענותיו, על אף שהיה מיוצג – רשות כזו לא ניתנה למשיבה. נפסק, כי העובדה שבית המשפט הציע לבעלי הדין, לטובת הקטינים, לסיים את הסכסוך המשפטי בהסכם כולל, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. עוד נפסק, כי הדרך היחידה לברר את טענות המערער היא במסגרת הליך הוכחות, בדיון שנקבע ליום 5.6.2017 שבית המשפט עמד על קיומו. כן הובהר כי השגות המערער מקומן בהליכי ערעור רגילים, וכי כך אכן פעל המערער; חלק מטענות המערער, כך נקבע, הועלו בשיהוי ניכר. כאמור, הבקשה נדחתה ומכאן הערעור שלפניי. 4. המערער, עורך-דין במקצועו, שב על הטענות שהעלה במסגרת בקשת הפסלות, בעיקר בנוגע להטלת מזונות זמניים הגבוהים באלפי שקלים מהכנסתו החודשית, עד כי נאלץ לקחת הלוואות למימון מחייתו, מחיית הקטינים ותשלום המזונות. המערער מתאר את השתלשלות ההליך בהרחבה. לדבריו, לאורך כל ההליך קיימות אינדיקציות אובייקטיביות בדבר גיבוש דעה מוקדמת של בית המשפט אודות המערער "כשקרן ורמאי" והתייחסות אליו ככזה, תוך השפלה מתמשכת ואפליה לרעה. לדעת המערער, עיקר משוא פניו של בית המשפט הוא במחדל מתמשך ולא במעשה אקטיבי, והוא משיג על התנהלות בית המשפט לאורך ההליך. לטענת המערער, אכן ניתנה לו רשות דיבור בדיון, אך היא ניתנה רק לאחר שנחקר ביוזמת בית המשפט. לדעת המערער, אין רלוונטיות לעובדה שניתנה לו הזדמנות לפרוס טענותיו באריכות, שכן בית המשפט התעלם מטענותיו ומראיותיו ולא נתן להם ביטוי בהחלטות שנתן. לדברי המערער, עד לדיון מיום 1.2.2017 הייתה לו תקווה שבית המשפט יטה אוזנו לטענותיו, אולם ההחלטה שניתנה ביום זה גרמה לו להבין כי דעתו של בית המשפט ננעלה. טענה זו הועלתה במסגרת בקשת רשות הערעור שהגיש על ההחלטה ולכן לא שמר המערער טענתו "נצורה לעת מצוא". לכן, לדעתו, אין שיהוי בהגשת הבקשה ואף אם חל שיהוי, יש לכך הסבר סביר. המערער מפנה להחלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים הנוגעת לסגנית הנשיאה ר' מקייס בעניין אחר. המערער מציין כי אינו מבקש "לפגוע אישית באף אחד ובטח שלא במערכת המשפט". לדברי המערער, התנהלות בית המשפט שפגעה בו ללא כל סיבה הנראית לעין פוגעת גם באמון הציבור במערכת המשפט. לכן מבוקש לקבל את הערעור. 5. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילת פסלות (השוו: ע"א 4823/16 פלונים נ' פלונים (16.8.2016)). החלטת בית המשפט להפחית את סכום המזונות הזמניים שעל המערער לשלם מוכיחה כי דעתו של בית המשפט לא נעולה אלא להפך. אכן, המערער אינו שבע רצון מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו. ואולם, הלכה פסוקה היא כי אין די בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' עו"ד פוזאן אלאטעונה (6.4.2017)). מקומן של השגות המערער בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין ולא בערעור פסלות (השוו: ע"א 4457/17 סבן נ' שי שלמה רכב בע"מ (19.6.2017)). כך נהג המערער בהגישו בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי וגם לבית משפט זה, בקשות שנדחו. הרושם העולה מקריאת הערעור הוא אפוא כי הבקשה וערעור הפסלות לא נועדו אלא להלך אימים על בית המשפט, להתיש את המשיבה בניסיון לדחות את מועד דיון ההוכחות שנקבע ליום 5.6.2017. ניסיון זה לא צלח, שכן עיון במערכת ניהול התיקים "נט המשפט" מעלה כי הדיון התקיים במועדו, ובסופו הורה בית המשפט למערער על הגשת מסמכים נוספים שלאחריהם ייקבע דיון נוסף. יודגש, כי שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (31.1.2017)). 6. אוסיף, כי העובדה שבית המשפט הציע הצעה לסיום ההליך, אין בה כדי להצביע על גיבוש דעתו המוגמרת בעניין עילת פסלות. כך ראוי. בוודאי נכונים הדברים בסכסוכים המובאים לפני בית המשפט לענייני משפחה, בהתחשב באופיים הרוויים, מטבע הדברים, רגשות ומתח (ע"א 3166/17 פלונית נ' פלוני (20.6.2017)). יש לזכור בהקשר זה כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט, וכי בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. כך נעשה ובוודאי ייעשה גם במקרה דנן (השוו: ע"א 1250/16 פלונית נ' פלוני (8.5.2016)). מכל מקום, לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט ובהחלטותיו בהליכים השונים, מבלי להידרש לתוכנן, כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערער (ע"א 1186/17 נט אקספרט מערכי תקשוב בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד המשפטים (6.4.2017)). אף אם בראיית המערער נוצר חשש כי התנהלות בית המשפט והחלטותיו מצביעות על קיום חשש ממשי למשוא פנים כלפיו, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (ע"א 4328/17 פלוני נ' פלונית (7.6.2017)). 7. לבסוף, אציין כי צירוף החלטה של נציב תלונות הציבור על שופטים בעניין אחר לערעור לא רק שאינו ראוי אלא גם אין לו מקום על פי דין. זאת, שכן החלטה של הנציב לא תשמש ראיה בהליך משפטי (סעיף 24(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002); ממילא, לא כל תלונה, אפילו נמצאה מוצדקת, מעוררת עילת פסלות (ראו: ע"א 533/16 פלוני נ' פלונית (29.2.2016)). טוב יעשה המערער עם יסכין לקדם את ההליך עד לסיומו. זאת, לטובת הקטינים, המשיבה כמו גם לטובתו. התיק בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל תחת איסור פרסום; נראה לכאורה שאין מניעה לפרסם פסק דין זה שאינו כולל פרטים מזהים. בעלי הדין מתבקשים להתייחס לעניין הפרסום בתוך 7 ימים. הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א באב התשע"ז (‏3.8.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17048290_C01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il