פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון ע"א 4827/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בתלה"מ 75211-12-20 ובתלה"מ 10322-01-21 מיום 28.6.2021 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת הבכירה ר' אטדגי-פריאנטה בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (השופטת הבכירה ר' אטדגי-פריאנטה) מיום 28.6.2021 בתלה"מ 75211-12-20 ובתלה"מ 10322-01-21 (להלן יחדיו: ההליכים) שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינם של ההליכים בשתי תביעות שהגישה המערערת נגד המשיב (בעלה לשעבר) בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע – האחת בגין לשון הרע והשנייה לפיצוי בגין אי-קיום זמני שהיה עם אחת מבנותיהם. בחודש ינואר 2021 נקבע דיון בהליכים בפני המותב ליום 3.6.2021. מספר ימים לפני הדיון, ביום 27.5.2021, הגישה המערערת מסמך הממוען לנשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, השופט א' גביזון, וכותרתו "התנהלות בית המשפט בתיק מספר: 75211-12-20". בהודעתה הלינה המערערת על התנהלותו של המותב במסגרת הליכים שונים בינה ובין המשיב, החל משנת 2019, וכן ציינה כי בשלב מסוים התברר לה ש"אחת העובדות המצטיינות של בית משפט השלום" היא בת זוגו של המשיב. בהמשך אותו היום נתן הנשיא גביזון החלטה כי ככל שהיה בכוונת המערערת לבקש סעד כלשהו עליה להבהיר את בקשתה, וכי ככל שהמערערת מבקשת להשיג על החלטות שניתנו, עליה לעשות זאת בהליכים משפטיים בהתאם לדין. ביום 1.6.2021 הגישה עובדת מִנְהלה בבית משפט השלום באילת (להלן: העובדת) הודעה על מעורבות קרוב משפחה בהליך משפטי, בה הצהירה כי המשיב הוא בן זוגה וכי "אין [לה] כל זיקה למי מהתיקים ולבימ"ש בבאר שבע בכלל". על רקע זה קבע הנשיא גביזון ביום 1.6.2021 כי אין מקום להעביר את ההליכים לבית משפט אחר במחוז דרום. בהחלטתו ציין הנשיא גביזון כי מסקנתו נבעה מהעובדה ש"העובדת מועסקת בבית משפט אחר מזה שבו מתנהל ההליך ובהינתן השלב בו מצוי התיק ומועד הדיון הקבוע", והדגיש כי העובדת "מנועה מגישה לתיקים [...] במישרין או בעקיפין". דיון בהליכים התקיים, כאמור, ביום 3.6.2021. בפתח הפרוטוקול מופיעים הדברים הבאים: "הערת בית המשפט: בבואי ללמוד את התיק לקראת הדיון היום, הובאה לידיעתי ההודעה של הגב' [...] בדבר קרבתה [למשיב]. [...] מותב זה כיהן בבית המשפט באילת במשך של כ- 3.5 שנים, אך מזה כ-8 שנים מכהן הוא בבית משפט זה. יש והגברת [...] עבדה עמי כקלדנית במשך תקופת כהונתי באילת, אינני זוכרת בוודאות, ואולם מאז עזיבתי את בית המשפט באילת, אין לי כל קשר עמה." בתגובה ציינה המערערת כי "אני מבינה שב"כ [המשיב] הוא מאילת ומה הקשר שלו עם [העובדת] אין לי מושג", וכן הביעה התנגדות לניהול ההליך על ידי המותב. בא-כוח המשיב התנגד להעברת ההליך למותב אחר, והמותב הודיע כי החלטה בנושא תישלח לצדדים. בהמשך אותו היום קבע המותב כי לא נמצא נימוק של ממש להעברת הטיפול בהליכים למותב אחר. בהחלטתו הדגיש המותב, בין היתר, כי "לעיתים שימשה [העובדת] גם כקלדנית בדיונים שניהלתי. ואולם, משנת 2013 מכהנת אני כשופטת בבית משפט זה בבאר-שבע, ומאז לא היה לי כל קשר עמה [עם העובדת], לא מקצועי ולא חברי". עוד צוין כי הטענה בדבר "היכרותו האפשרית" של בא-כוח המשיב עם העובדת אינה מצדיקה את העברת ההליך למותב אחר. לבסוף ציין המותב "באשר לטענה בדבר משוא פנים, אינני מוצאת להידרש לה, שכן צודק ב"כ [המשיב] כי טענה זו מקומה להידרש במסגרת בקשה לפסלות, וזו אינה מונחת בפניי". ביום 14.6.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב. המערערת טענה כי התקיימו "יחסי עבודה קרובים ואישיים" וכן "יחסי קירבה מקצועיים ו/או חבריים" בין המותב והעובדת במהלך עבודתן המשותפת, והוסיפה כי בית משפט השלום באילת ובית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מקיימים "יחסי גומלין והשקה" נוכח השתייכותם לאותו מחוז שיפוט. לגישתה, אין משמעות לשאלה אם היכרות זו מתקיימת כיום או שהתרחשה בעבר, ודי בקיומה כדי להביא לפסילת המותב. המערערת הוסיפה והלינה על כך שהעובדת הגישה את הצהרתה בשיהוי, שכן הזוגיות בינה ובין המשיב החלה עוד בשנת 2018 – וכי עד להגשת ההצהרה היה ביכולתה של העובדת לגשת למידע חסוי וכן "לתמרן ולהפעיל קשרים לטובת [המשיב], לרבות קשר היכרותה עם מותב נכבד זה". המערערת הוסיפה בהקשר זה כי דחיית בקשת הפסלות שהגישה בעל פה, במהלך הדיון מיום 3.6.2021, מעידה על "קלות הראש והעלמת העין" של המותב ביחס להתנהלותה של העובדת. עוד העלתה המערערת השגות על החלטות דיוניות שונות שניתנו על ידי המותב – ובהן ההחלטה לאחד את הדיון בהליכים – וכן על דחיית בקשת פסלות קודמת שהגישה בחודש ספטמבר 2020 במסגרת הליך אחר שהתנהל בפני המותב (תלה"מ 22343-01-19). בקשת הפסלות הקודמת, כך הסבירה המערערת, התבססה אף היא על היכרות של המותב עם גורם הקשור למשיב. לבסוף טענה המערערת כי המטפלת שאליה הופנו הצדדים בשלב מסוים "התבררה [לה] בדיעבד כחברתה של כב' המותב", וכי מטפלת נוספת שאליה הופנו מונתה בהמלצתה של עורכת דין שבמשרדה עובדת עוזרת משפטית לשעבר של המותב. המשיב הביע התנגדות לפסילת המותב, וביום 28.6.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת המערערת. בהחלטתו הדגיש המותב "אין לי כל קשר עם [העובדת], לא מקצועי ולא חברי, מן המועד בו עברתי לכהן בבית המשפט בב"ש, בשנת 2013"; עוד הודגש כי לא הובאה ראיה כלשהי המעידה על משוא פנים, אף לא לכאורה; כי השגותיה של המערערת על התנהלות המותב מתייחסות, בעיקרן, להליכים קודמים שנדונו בפניו; וכי ההחלטה על איחוד הדיון בהליכים אינה מעידה על משוא פנים. המותב הוסיף וציין כי טענותיה של המערערת בנוגע להתנהלותה של העובדת אינן רלוונטיות לבקשת הפסלות. עוד חייב המותב את המערערת בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו המערערת, שאינה מיוצגת, חוזרת בעיקרם של דברים על הטענות שהעלתה בבקשת הפסלות, וכן משיגה על סכום ההוצאות שנפסק לחובתה. המערערת עומדת על טענתה כי חשה "לאורך כל הדרך" שהחלטותיו של המותב מוטות לטובת המשיב, ומפרטת על השתלשלות העניינים שהובילה אותה להגיש את בקשת הפסלות הקודמת בחודש ספטמבר 2020, במסגרת תלה"מ 22343-01-19. בנוסף טוענת המערערת כי המותב גרם לה "נזק דיוני" בכך שמיקד את הדיון ביום 3.6.2021 בשאלת היכרותו עם העובדת, מבלי לקיים דיון בהליכים לגופו של עניין – וכן בכך שקבע כי קדם משפט נוסף בהליכים יתקיים רק בחלוף כחצי שנה. נוכח כל זאת סבורה המערערת כי יש להורות על פסילת המותב ולהעביר את ההליכים למחוז שיפוט אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. דין הערעור להידחות. טענתה העיקרית של המערערת – ההיכרות הנטענת בין המותב ובא-כוח המשיב ובין העובדת – הועלתה בעלמא וללא תימוכין מלבד העובדה שהמותב והעובדת עבדו באותו בית משפט עד לפני כשמונה שנים. אולם, נוכח הבהרותיו של המותב בנוגע לטיב הקשר בינו ובין העובדת, אשר פורטו לעיל, לא שוכנעתי כי טענותיה של המערערת מבססות עילה לפסילת המותב (ראו והשוו: ע"א 3104/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (19.5.2021); ע"א 8518/19 פז נ' ‏STERLING POWER PRODUCTS LTD, פסקה 7 (10.3.2020)). אין למצוא עילת פסלות אף ביתר הטענות שהעלתה המערערת – בנוגע לאירועים שעל בסיסם הגישה את בקשת הפסלות הקודמת; בנוגע להיכרות של המותב עם גורמים נוספים המעורבים בהליכים; ובנוגע להחלטות דיוניות שניתנו. ראשית, זהות המותב שידון בהליכים הייתה ידועה למערערת עוד בחודש ינואר 2021, שאז נקבע מועד לדיון בהם בפני המותב, ומשכך רבות מטענותיה הועלו בשיהוי ומבלי שנימקה את העיכוב בהעלאתן (השוו: ע"א 2601/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.5.2021)). שנית, כפי שציינה המערערת בעצמה, חלק מטענות אלו הועלו, נדונו ונדחו בבקשת הפסלות הקודמת, שעליה לא הוגש ערעור. שלישית, האכסניה להשגה על החלטות דיוניות אינה במסגרת הליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (שם) ומכל מקום, גם לגוף הדברים טענות אלו של המערערת אינן מעידות על חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב, לא כל שכן חשש ממשי. בשל כל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באב התשפ"א (‏1.8.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21048270_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il