בג"ץ 4825-22
טרם נותח
רמי הייב נ. פרקליטות מחוז צפון
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
3
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4825/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
העותר:
רמי הייב
נ ג ד
המשיבים:
1. פרקליטות מחוז צפון
2. חוסיין הייב
3. זיר הייב
4. אדהם הייב
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד תומר בן חמו
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו נסבה על החלטתה של המשיבה 1, פרקליטות מחוז צפון (פלילי) (להלן: פרקליטות המחוז) ביחס לגיבוש הסדר טיעון עם המשיבים 4-2 (להלן יחד: המשיבים) במסגרת הליך פלילי שמתנהל בעניינם.
2. ביום 14.3.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד המשיב 4 המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות (כלפי העותר). כתב האישום נסב על אירוע מיום 27.2.2022 (ת"פ 28841-03-22). ביום 9.5.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד המשיבים 3-2, המייחס להם עבירות דומות בגין אותו אירוע, וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט, וזאת לאחר שנעצרו בשלב מאוחר יותר (ת"פ 15454-05-22). בד בבד, הוגשה גם בקשה לאיחוד ההליכים. ביום 24.5.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה (השופט ג' אזולאי), ובעקבות זאת הוגש ביום 26.6.2022 "כתב אישום לאחר איחוד משפטים" (להלן: כתב האישום). ייאמר כבר עתה כי העותר הוא אחד מנפגעי העבירה.
3. על-פי האמור בעתירה, ביום 19.6.2022, בטרם ניתן המענה לאישום, נפגשה הפרקליטה המטפלת בתיק עם העותר והודיעה לו על קיומם של מגעים לעריכת הסדר טיעון עם המשיבים. בהמשך לכך, ולבקשת העותר, נפגשה הפרקליטה ביום 14.7.2022 גם עם בא-כוחו של העותר, שהציג את טענותיו נגד הסדר הטיעון המתגבש. בהמשכו של אותו יום הודיעה הפרקליטה לבא-כוחו של העותר כי טענותיו בעניין הסדר הטיעון נשקלו אל מול מכלול הראיות בתיק, ובסופו של דבר הוחלט לקדם את הסדר הטיעון. לפיכך היא ציינה בפניו כי הוחלט להציג את הסדר הטיעון לבית המשפט המחוזי בדיון הקבוע ליום 18.7.2022. לצורך הכרעה בעתירה שבפנינו, די יהיה בכך שאציין כי על-פי טיוטת הסדר הטיעון (שצורפה לעתירה), המשיבים יודו ויורשעו בעבירות שמידת חומרתן פחותה במידת מה מזו שבכתב האישום המקורי, ובהתאם לכך הצדדים יטענו לעונש, כאשר פרקליטות המחוז תטען להטלתם של עונשי מאסר כמפורט שם.
4. העתירה שבפנינו מכוונת כלפי החלטתה של פרקליטות המחוז להגיע להסדר טיעון עם המשיבים ולהציגו לבית המשפט המחוזי בדיון שצפוי להתקיים מחר. בעיקרו של דבר, העותר טוען כי די במסד הראייתי שנאסף לצורך הרשעת המשיבים בעבירות המקוריות שיוחסו להם בכתב האישום (אף שהעותר מציין כי לא עיין בחומר החקירה). העותר מוסיף וטוען כי מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים היא חמורה מהרף העונשי שהוצב במסגרת טיוטת הסדר הטיעון. לבסוף העותר טוען כי היה על פרקליטות המחוז לכלול במסגרת הסדר הטיעון גם רכיב ענישה מוסכם של פיצוי לעותר, ולהתנות את הסכמתה להסדר טיעון בהפקדת הפיצוי בטרם יוצג ההסדר לבית המשפט המחוזי.
5. לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו. הלכה ידועה היא כי החלטות בעניין עריכת הסדרי טיעון מסורות לשיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה, וכי בית המשפט יתערב בהחלטות אלה במקרים נדירים בלבד, כאשר ההחלטה לוקה בפגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי (ראו, מני רבים: בג"ץ 5129/21 סטל נ' משטרת ישראל מפלג תביעות תל אביב, פסקה 9 (10.10.2021); בג"ץ 6363/21 פלוני נ' פרקליטות מחוז צפון - פלילי, פסקה 8 (30.11.2021); בג"ץ 8311/21 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 (26.12.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. למעשה, העותר אף לא הציג טענות קונקרטיות השוקלות כנגד הסדר הטיעון בכל הנוגע לסוג העבירות, כמו גם ביחס לרמת הענישה הנוהגת בהתחשב באופיים הספציפי של המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום. על כך יש להוסיף, כי הסדר הטיעון אינו שולל את האפשרות שהמשיבים יחויבו, בנוסף לכל עונש אחר, גם בפיצוי לעותר ולמתלוננים האחרים. אוסיף כי כל עיסוק נוסף בטענותיו של העותר עלול להוביל במקרה זה להחלפת היוצרות – דהיינו לבחינתו של הסדר הטיעון בבית משפט זה, ולא בבית המשפט שבפניו מתקיים ההליך העיקרי.
6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח בתמוז התשפ"ב (17.7.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
22048250_A01.docx מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1