בג"ץ 4825-18
טרם נותח

יו"ר ועדת ההיגוי של מורי הנהיגה נ. שר התחבורה

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4825/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. יו"ר ועדת ההיגוי של מורי הנהיגה 2. עירית זינגר 3. איתן נסינג 4. שירה אבידור 5. בועז גל נ ג ד המשיבים: 1. שר התחבורה 2. רשות הרישוי -משרד התחבורה הבטיחות בדרכים 3. מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ 4. טלדור מחשבים 1986 בע"מ 5. מילגם בע"מ 6. מ.ג.ע.ר בע"מ 7. סיסטם מעבדות מתקדמות בע"מ 8. פמי פרמיום בע"מ עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ט"ז בטבת התשע"ט (24.12.2018) בשם העותרים: עו"ד רענן הר-זהב, עו"ד יונתן ברמן ועו"ד אודי נוימן בשם המשיבים 2-1: עו"ד שרון הואש איגר בשם המשיבה 3: עו"ד ירון בירן פסק-דין השופט י' עמית: 1. הורתה של העתירה שלפנינו ברפורמה של הפרטת מבחני הנהיגה המעשיים ("טסטים"), כפי שבאה לידי ביטוי בתיקון מספר 14 (התשע"ח-2018) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה). העתירה אינה תוקפת את הרפורמה והיא ממוקדת בפן אחד בלבד שלה – התקנות שעניינן בהתקנה של מערכת קבועה לתיעוד הבחינה המעשית. תקנה 204(ב) לתקנות התעבורה, בנוסחה לאחר התיקון קובעת כי "לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור בתקנה 225(א)(2) [...]", ותקנה 225(א)(2) קובעת כי לא יינתן רישיון להחזקת בית ספר לנהיגה ולניהולו אם לא עומדים לרשות בית הספר: "כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר [...] מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה לפי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית". העותרים, מורים ותיקים לנהיגה שלטענתם מייצגים מאות מורי נהיגה, אינם מתנגדים לעצם התיעוד של מבחני הנהיגה. העתירה נסבה הלכה למעשה על כך שהמשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) השיתו את עלויות הציוד הנדרש להתקנתה ולתחזוקתה של מערכת התיעוד על מורי הנהיגה. מכאן הסעד החלופי, אך למעשה העיקרי, שנתבקש בעתירה ולפיו "כל התקנה, תיקון, פירוק, הרכבה, העברה, החלפה, רכישה מחדש של ציוד תיעוד הבחינות המעשיות או כל פעולה אחרת שתידרש לצורך שימוש בו, ימומנו על ידי המשיבים 2-1 ולא על ידי מורי הנהיגה", וכי המשיבים יפצו וישפו את מורי הנהיגה בגין כל הוצאה שתיגרם להם בשל החובה להתקין ולהחזיק בציוד התיעוד הקבוע. 2. בתום הדיון שנערך בפנינו, ומבלי לקבוע מסמרות, הורינו למשיבים לבחון תוך 45 יום "את האפשרות לכלול בסעיף 5 לתעריף בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירות למבחן נהיגה, קביעת רמת הפיקוח וקביעת מחיר מירבי), התשע"ה-2014, את עלויות התקנת המצלמות על כל הכרוך בכך (רכישה, התקנה, תיקון נזקים וכיוצ"ב)". 3. לאחר מספר בקשות ארכה מסרו המשיבים כי לשיטתם אין מקום לבחינת סוגיית עלויות מערכת התיעוד בנפרד, אלא יש לבצע תמחור מחדש של כלל עלויות שירות למבחן נהיגה, וכי צו הפיקוח אמור להתעדכן לקראת סוף שנת 2019. לטענת המשיבים, בשלב זה הרפורמה טרם "התייצבה" ולא כל רכיביה פועלים באופן מלא. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבשלב זה, המורה והתלמיד לא יכולים לצפות בצילומי הטסט המעשי וזמן ההמתנה לטסט המעשי טרם הגיע לרף הנדרש. עוד נמסר על ידי המשיבים, כי העותרים העבירו את עמדתם לגבי הנושאים שעל המשיבים לקחת בחשבון בבואם לעדכן ולתקן את המחיר המירבי הקבוע בצו. העותרים הצביעו בתגובתם מיום 13.3.2019 על כך שהמחיר המפוקח היה אמור להתעדכן מדי ה-1 ביולי בכל שנה, מה שלא נעשה עד היום. יתרה מזו, ועדת המחירים המליצה בהחלטתה מיום 3.7.2018 על עדכון המחיר המפוקח ב-4.168% אף מבלי שהובאו בחשבון העלויות הנוספות הנובעות מהתקנתה ומתחזוקתה של מערכת התיעוד. עולה כי מורי הנהיגה נפגעים כלכלית בשל אי עדכונו של המחיר המפוקח, וזאת אף מבלי להביא בחשבון את העובדה כי הרפורמה גרמה להארכת משך הזמן הנדרש עבור כל מבחן מעשי. לטענת המשיבים, צו הפיקוח קובע מחיר מירבי שאותו רשאים מורי הנהיגה לגבות מהתלמידים עבור העמדת רכביהם למבחן המעשי, ואין לדרוש מהם לגלם במחיר זה גם את עלות מערכת התיעוד. עוד נטען, כי אין כל קשר בין העלויות של מערכת התיעוד לבין שני הרכיבים שטרם "התייצבו", ומכאן כי אין הצדקה לכך שצו הפיקוח לא יעודכן לאלתר. 4. משהונחו בפנינו הודעת העדכון ותגובת העותרים, מצאנו להורות על מחיקת העתירה. אקדים ואומר כי איני רואה את הקשר בין שני הרכיבים שטרם "התייצבו" ברפורמה (צפייה בתיעוד המבחן המעשי וזמן המתנה לטסט) לבין עלות מערכת התיעוד. לכן, איני סבור כי יש בטעם זה כדי להביא למחיקת העתירה. 5. לגופם של דברים, מחירי המוצרים המפוקחים נקבעים על ידי ועדת המחירים שהוקמה מכוח סעיף 3 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996. על פי החלטת ועדת המחירים מיום 17.7.2014 בנושא "החלת פיקוח על מחיר העמדת רכב למבחן מעשי", יש לעדכן את המחיר המפוקח אחת לשנה בהתאם לשיעור שינוי סל התשומות. צו הפיקוח לא כלל את מנגנון העדכון על פי סל התשומות, אך בהתאם להחלטת ועדת המחירים מיום 3.7.2018, העדכון ייעשה "במידה ושינוי המחיר המפוקח עולה על 3%, עלייה או ירידת מחיר". טענת העותרים כי לא היה מקום מלכתחילה להשית את עלויות התיעוד של מבחני הנהיגה על מורי הנהיגה מסברת לכאורה את הדעת. ואכן, אין חולק שבתקופה הראשונה המשיבים הם שמימנו את התקנת מערכת התיעוד במרבית המקרים. עם זאת, מערכת התיעוד היא אך רכיב עלות אחד מבין מכלול של עלויות הכרוכות בביצוע המבחן המעשי (הטסט), עלויות שאמורות להשתקף במחיר המירבי על פי צו הפיקוח. להבדיל מהמקרה שנדון לאחרונה בבג"ץ 5124/18 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאיות בע"מ נ' שר האוצר (4.3.2019), ועדת המחירים טרם התייחסה לנושא של עלות מערכת התיעוד והשפעתה של עלות זו על המחיר המירבי. כאמור, העלויות הכרוכות ברכישתה ובהחזקתה של מערכת התיעוד, הן אך רכיב אחד בתוך סל התשומות הנדרשות לקביעת המחיר המירבי של העמדת רכב למבחן נהיגה. נוכח הזמן הקצר שחלף מאז חלה החובה להתקנת מערכת תיעוד, אין עדיין מספיק נתונים לגבי תדירות התקלות במצלמות והעלות הכרוכה בתיקונן ובתחזוקת מערכת התיעוד בכלל, כך שלא ניתן עדיין לגבש המלצה סופית לגבי רכיב זה במסגרת מכלול העלויות והתשומות של שירות למבחן נהיגה כהגדרתו בצו הפיקוח. 6. אשר על כן, בשלב זה, וכל עוד הנושא לא נבחן על ידי ועדת המחירים, מצאנו כי אין מקום להמשיך לדון בעתירה. רשמנו לפנינו את הצהרת המשיבים, כי בכוונתם לבצע תמחור מחדש של צו הפיקוח גם ביחס לעלויות הנובעות מהרפורמה, ולגבש המלצה שתובא בפני ועדת המחירים לקראת העדכון הבא של הצו, עד סוף שנת 2019; וכי העותרים יוכלו להשמיע טענותיהם במסגרת דיוני ועדת המחירים אגב הליך בחינת התמחור. ממילא איננו רואים להידרש לצפי הלכאורי של המשיבים, כי עדכון כלל רכיבי עלות השירות עלול להוביל להפחתת המחיר הנקוב בצו, מה שנתפרש על ידי העותרים כאיום מרומז. החשוב לענייננו הוא, שאיננו רואים מקום להתערב בשלב זה באחד הרכיבים (מערכת התיעוד) מתוך מכלול הרכיבים בהם יש להתחשב לצורך התמחור. 7. סוף דבר, שאנו מוחקים את העתירה תוך שמירת זכויות העותרים להעלות טענותיהם כאשר יעודכן המחיר המירבי על פי צו הפיקוח או ככל שהעדכון לא יעשה עד לסוף שנת 2019. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באדר ב התשע"ט (‏24.3.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18048250_E14.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1