פסק-דין בתיק ע"א 4823/16 בבית המשפט העליון ע"א 4823/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערים: פלונים נ ג ד המשיבים: פלונים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המשפחה ירושלים מיום 25.5.2016 בתיק תמ"ש 53644-12-13 שניתן על ידי כבוד השופט נ' פלקס תגובה מטעם המשיב 1 מיום 26.6.2016 הודעה דחופה מטעם המערערים מיום 28.6.2016 בשם המערערים: עו"ד אברהם קידר בשם המשיב 1: עו"ד אהרן זרצקי פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט נ' פלקס), מיום 25.5.2016 בתמ"ש 53644-12-13, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 2. עסקינן בסכסוך ירושה עז בנוגע לעיזבונות הורי המערערים והמשיבים 5-2 (להלן: האחים), שהחל להידון לפני מותב אחר בשנת 2007, ובשנת 2011 הועבר לידי המותב הנוכחי. מאז התקיימו שמונה דיונים בהליכים וניתנו כ-200 החלטות וכן פסקי דין. בדיון מיום 2.6.2014 הסכימו בעלי הדין כי בית המשפט ייתן את פסק דינו על דרך הפשרה וללא הנמקה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), כי יתקיים דיון הוכחות קצר וכי ימונה שמאי שיחווה דעתו בנוגע לשווי שלושה נכסי מקרקעין נושא המחלוקת. מאחר שבעלי הדין לא הסכימו ביניהם על זהות השמאי, מינה בית המשפט את השמאית ציפי לביא שהגישה חוות דעת מטעמה. לאחר קבלת תשובות לשאלות הבהרה שנשאלה, נחקרה השמאית על חוות דעתה. בעקבות טענות שהועלו ערך בית המשפט ביקור במקום. לאחר מכן, הגישו בעלי הדין סיכומים בכתב ובית המשפט נתן ביום 15.3.2016 פסק דין "אשר כמעט וסיים את הדיון בתובענות התלויות ועומדות" (להלן: פסק הדין). הסוגיה שנותרה להכרעה היא פסיקת שכר טרחת מנהל העיזבון והוצאותיו. כשלושה שבועות לאחר מתן פסק הדין הגישו המערערים 1 ו-4 "בקשה דחופה לפסלות שופט", וכן, להעברת הדיון למחוז אחר, בטענה שלפיה יש לפסול את כל שופטי המחוז בשל היכרות מוקדמת עם השמאית. במסגרת הבקשה נטען, בין היתר, כי בית המשפט נמצא בניגוד עניינים באופן המעלה חשש ממשי למשוא פנים בשל הקשר שלו עם השמאית, אשר הביא להטיית השומות שערכה. 3. בית המשפט קמא דחה את בקשת הפסלות מכל וכול. נקבע, כי מדובר בחוסר שביעות רצון של מבקשי הפסלות מתוצאת פסק הדין ומחוות דעת השמאית. עוד נקבע כי חל שיהוי של חודשים רבים בהגשת הבקשה, וכי די היה בכך כדי לדחות את הבקשה. אף לגופם של דברים נדחתה הבקשה: בית המשפט קבע כי אין בינו לבין השמאית כל קשר אישי, עסקי, חברי או אחר, כי אין לו כל עניין אישי בשמאית או בכל שמאי אחר. בית המשפט הוסיף כי אכן ידוע לו שהשמאית התמחתה בעבר בלשכת השופטת (בדימוס) נ' מימון, וכן, כי השמאית מונתה ליתן חוות דעת על ידי שופטים שונים. נקבע, כי אין בכך שאדם התמחה אצל שופט מסוים כדי למנוע משופט אחר למנותו כמומחה מטעם בית המשפט, לאחר סיום התמחותו. מכל מקום, קבע בית המשפט כי היכרותה של שמאית עם בא-כוחם של מספר משיבים או דחיית חוות דעתה על ידי שופט אחר בתיק אחר, אין בה כדי להוביל לפסילתו. כן נקבע כי אין לראות בעין יפה את התנהלות המערערים אשר מצאו לנכון להעלות טענות אישיות נגד השמאית לאחר שלא היו שבעי רצון מחוות דעתה. בית המשפט ציין כי השמאית כלל לא הסתירה שהתמחתה בבית המשפט לענייני משפחה וכי הטענות הועלו באיחור רב. בית המשפט הוסיף כי יתר הטענות שהועלו בבקשה, בנוגע להארכות מועד שניתנו לשמאית ובנוגע לחיוב לשאת בשכרה אינן מקימות עילת פסלות, ואף אין להן יסוד לגופן. בית המשפט הבהיר כי המערערים שלחו שאלות הבהרה לשמאית, הכבירו שאלות לרוב, ולכן "אך צודק הוא" כי יישאו בשכר טרחתה בגין מתן התשובות לשאלותיהם. בית המשפט דחה את טענות המערערים בנוגע להגבלת חקירת השמאית, בציינו כי פרוטוקול הדיון נושא יותר ממאה עמודים. בית המשפט הוסיף כי ערך ביקור במקרקעין בנוכחות בעלי הדין ובאי-כוחם לאחר תיאום עימם, ולכן לא ברור מדוע יש בביקור כדי להקים עילת פסלות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 4. המערערים חוזרים על טענתם שלפיה גילו קשרים בין השמאית לבין שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ועובדיו, ובמיוחד עם השופט נ' פלקס. קשרים מיוחדים אלה, כך נטען, השפיעו על בית המשפט וגרמו למשוא פנים נגדם ולניגוד עניינים "שמקבע את דעת בית המשפט בנוגע לתיק הנדון ופוגע במראית פני הצדק". לטענת המערערים, בית המשפט מינה את השמאית "מינויים רבים במשך תקופה קצרה יחסית", ולא פסל את חוות דעתה "למרות כשליה המקצועיים העמוקים, העדר אמינותה, ולמרות פער של 100% (כשישה מליון ש"ח) בין חוו"ד השמאית לבין המציאות". לדברי המערערים, מידע זה התגלה להם בעקבות קריאת הכרעת בית המשפט המחוזי בהשגה על החלטת השופט נ' פלקס שהותרה לפרסום, שבמסגרתה נטענו טענות דומות כלפי השמאית וכלפי חוות דעתה. המערערים מביאים נתונים לגבי מינויה של השמאית בתיקיו של בית המשפט לענייני משפחה בין השנים 2015-2013. לטענתם, מדובר ב-61 מינויים בתקופה של כשלוש שנים וחצי, מהם כ-20 מינויים על ידי השופט נ' פלקס. לדעת המערערים, "הנתונים זועקים בעד עצמם". לטענת המערערים, אף לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, המשיך השופט נ' פלקס למנות את השמאית בתיקים שנדונו לפניו. לטענתם, בהבעת אמון זו של בית המשפט כלפי השמאית ומהראיות שחשפו, עולה כי מדובר בקשר מיוחד עם עדה מרכזית. לכן לא היה למערערים סיכוי אמיתי לפסילת השמאית וחוות הדעת שלה וטענותיהם הקשות לא נשמעו בלב פתוח. לטענתם, קשר זה גרם לעיכוב ההליכים במשך זמן רב. המערערים מבהירים כי נהגו בכבוד המתבקש והמתינו לפרוטוקול חתום, ולממצאי ביקור בית המשפט בנכסים ולכן לא פעלו בזמן אמת נגד השמאית. המערערים מפנים להתייחסויות של מותבים שונים לכישוריה ולאמינותה של השמאית. 5. המערערים טוענים עוד כי השמאית לא חשפה את דבר התמחותה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דווקא – בבחינת גילוי נאות – וכי רק במסגרת חקירתה מיום 13.7.2015 על ידי בא-כוחם, התגלה כי התמחתה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. אשר לחקירת השמאית, טוענים המערערים כי בית המשפט הגביל את חקירתה לשעתיים בלבד, וכי דבר ההגבלה נודע רק במהלך הדיון מבלי שנערכו לכך מראש. לפיכך, נמנעה מהם זכות הטיעון והחקירה ההוגנת של השמאית. למערערים השגות על התנהלות השמאית. בין היתר, הם טוענים כי איחרה בהגשת הדו"חות שלא כדין וניסתה להימנע משאלות הבהרה ובית המשפט לא התערב בכך. 6. המערערים טוענים גם כי בית המשפט התעלם באופן מופגן מכשלי השמאית: זיהוי מוטעה של נכס; וניפוח שווי של נכס אחד לעומת הפחתת שווי של משנהו, תוך התעלמות מזכויות בניה, הכל לטובת המשיבים וגרימת נזק למערערים במיליוני שקלים. במיוחד, כשהסתבר כי לשמאית היכרות קודמת עם בא-כוח המשיבים. לטענתם, נוכח הכשלים החמורים היה על בית המשפט לפסול את חוות הדעת ולהורות על הגשת חוות דעת חדשות. לדבריהם, השופט נ' פלקס הוכיח הבעת אמון בלתי מסויגת בשמאית, בכך שהמשיך למנות אותה למרות הטענות הקשות שהעלו נגדה; הוא סייע לשמאית באופן יוצא דופן בהחלטות רבות, אותן הם מפרטים, לרבות בהענקת שכר מופרז; בית המשפט הגן על השמאית ועל שומותיה המופרכות באופן המקים קשר ממשי לשמאית, משוא פנים לטובתה, תוך ניגוד עניינים, עד כדי השפעה על שיקול דעתו האובייקטיבי. נוכח היקף המינויים הרב של השמאית בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים והקשר של השמאית עם העובדים בבית המשפט מבוקש להעביר את ההליכים להכרעה במחוז אחר. לטענת המערערים, התיק עומד לפני סיום ולא ייגרם כל נזק מהחלפת המותב. 7. המשיב 1, מנהל העיזבון של הורי האחים מזה כשבע שנים (להלן: מנהל העיזבון), הגיש תשובתו לערעור. לדעתו, דין הערעור להידחות על הסף ולחלופין לגופו. ראשית, לדעתו, משניתן פסק דין על ידי בית המשפט ביום 15.3.2016, אין עוד תביעה תלויה ועומדת להכרעה בבית המשפט, אלא רק סוגית שכר טרחת מנהל העיזבון. בנוסף ולחלופין, לא ניתן היה להגיש בקשת פסלות לבית המשפט לאחר שחלף המועד לכך. לגופו של ענין טוען מנהל העיזבון כי לא הוכח שקיימת קרבה ממשית בין בית המשפט לבין "עד מרכזי", שהוא "עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך" (סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט). זאת, שכן השמאית אינה צד להליכים אלא עדה מומחית ניטראלית מטעם בית המשפט. 8. מנהל העיזבון מתאר בהרחבה את השתלשלות ההליכים בנוגע לסכסוך הירושה בין שני "מחנות" האחים. לטענתו, המערערים לא ביקשו להמציא שומות נגדיות מטעמם ולכן הם מנועים מלטעון נגד השומות שהגישה השמאית שמונתה על ידי בית המשפט, בהעדר הסכמת בעלי הדין בדבר זהות השמאי. מנהל העיזבון מוסיף, כי מאחר שהוסכם שבית המשפט יכריע על דרך הפשרה ללא נימוקים, לא ניתן לדעת מה השווי שקבע עבור כל נכס נושא המחלוקת, לרבות אם שונה מהשווי בו נקבה השמאית בשומותיה. מנהל העיזבון מציין כי המערערים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי אשר עודנו תלוי ועומד, וכי במסגרתו השיגו על השווי שקבעה השמאית לנכסים. מנהל העיזבון טוען כי אין לפסול את השמאית מאחר שהתמחתה אצל שופטת אחרת בבית המשפט לענייני משפחה, ומכל מקום, כי אין בכך כדי להקים עילת פסלות: השמאית פירטה בחוות דעתה כי התמחתה בבית המשפט לענייני משפחה ולכן כבר בעת הגשת השומות היו יכולים המערערים לבדוק האם התמחתה בירושלים. בדומה, גם את מספר המינויים שקיבלה על ידי בית המשפט, היו יכולים המערערים למצוא באתר "נט המשפט" כבר אז. לדעתו, את טענת הפסלות היה על המערערים לטעון בעת מינוי השמאית, לאחר שהוגשו שומותיה או בסמוך לאחר חקירתה, אך הם המתינו לאחר מתן פסק הדין, ובשל חוסר שביעות הרצון ממנו הגישו את בקשת הפסלות, תוך פגיעה בבית המשפט וביושרו. מנהל העיזבון משיג על התנהלות המערער 4, עורך-דין במקצועו, המייצג את יתר המערערים. 9. המערערים הגישו "הודעה דחופה בעניין תגובת מנהע"ז שהוגשה ללא תצהיר תומך", "ע"מ למנוע שגגה חמורה בתיק הנדון". לטענתם, לא בכדי לא הוגש תצהיר בתמיכה לתשובת מנהל העיזבון; לדעת המערערים, תשובת מנהל העיזבון מתייחסת לעניינים לא רלוונטיים, והם מעלים טענות נגד התנהלותו בתיק העיזבון. לאור האמור, מבקשים המערערים למחוק את התשובה. 10. דין הערעור להידחות. הטענות שהעלו המערערים אין בהן כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בהליך, למעשה – להביאו לידי סיום עם פסיקת שכר טרחת מנהל העיזבון (השוו: ע"א 4828/16 ברבי נ' אלפא ביתא עוגנים בע"מ (3.7.2016). אכן, המערערים אינם שבעי רצון מפסק הדין שנתן בית המשפט. ואולם, הלכה פסוקה היא כי אין בכך כדי להקים עילת פסלות. מקומן של השגות אלה בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (השוו: ע"א 3036/16 עו"ד עוז גדות נ' מור (17.5.2016)). כך פעלו המערערים בהגישם ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. אין אני מחווה כל דעה על סיכויי הערעור. האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט. בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. כך נעשה גם במקרה דנן (השוו: ע"א 533/16 פלוני נ' פלונית (29.2.2016) וכן: ע"א 6973/15 פלוני נ' פלוני (3.2.2016)). התרשמותי היא, כי בית המשפט עשה כל שביכולתו כדי לסיים את סכסוך הירושה באופן שירצה את כל האחים. 11. והעיקר: יש לדחות גם את טענות המערערים בנוגע לשמאית, לחוות הדעת שהגישה ולקשר המיוחס לה עם בית המשפט. הטענה בדבר קרבה ממשית בין השופט נ' פלקס לבין השמאית נטענה בעלמא ונדחתה באין בסיס להעלאתה. מבחן "הקרבה הממשית" שבסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט, הוא מבחן נסיבתי; היינו, יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו ולבדוק האם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית שהונחה בפני בית המשפט קיים חשש ממשי למשוא פנים של בית המשפט. כך או כך, אין מדובר בפסילה אוטומטית של בית המשפט. נסיבות המקרה דנן מלמדות כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים. היכרותו של השופט נ' פלקס עם השמאית היא על בסיס מקצועי גרידא; השמאית סיימה זה מכבר את התמחותה במשפטים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים אצל שופטת אחרת – היא התמחתה בבית המשפט לענייני משפחה בין השנים 2012-2011, וכך נכתב בפרטי השכלתה וניסיונה המקצועי בפתח השומות שהגישה, אם כי אכן לא צוין באיזה מחוז. כשלעצמי, מתקשה אני להבין כיצד העובדה שהשמאית התמחתה בעבר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים יש בה כדי להשפיע על חוות הדעת שנתנה בתיק נשוא הערעור דנן. אכן, השופט נ' פלקס מינה את השמאית בתיקים נוספים שהתנהלו לפניו. אולם, לא הוכח כי יש במינוי זה להשפיע על בירור ההליך נושא הערעור (השוו: ע"א 3809/12 קחטן נ' רסלר (9.7.2012)). משלא הצביעו המערערים על בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים בעניינם, מעבר לחשש סובייקטיבי גרידא, ככל שהוא באמת קיים, דין הערעור להידחות המערערים יישאו בהוצאות מנהל העיזבון בסך של 15,000 ש"ח. 12. לכאורה אין מקום שלא לפרסם פסק דין זה שאינו כולל שום פרטים מזהים. הצדדים יוכלו להתייחס לעניין הפרסום תוך 7 ימים. ניתן ביום, ‏י"ב באב התשע"ו (‏16.8.2016). תוקן היום, י"א באלול התשע"ו (14.9.2016). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16048230_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il